שנינו יחד בסירה אחת: על התמודדות זוגית בימי קורונה

ד"ר רוני שוחט-פשדצקי

ברגעי קושי, נהוג לומר – "מה שלא הורג אותנו, מחשל אותנו". האם זה מה שקורה אצל זוגות רבים בעת משבר הקורונה או ביום שאחריו? לא בטוח. שימור האהבה והזוגיות בימי הקורונה מאתגר אותנו באופנים ישנים וחדשים. אם הצלחנו להתמודד עם התקופה היטב כזוג, יתכן שנתרומם ונחזק את הזוגיות אפילו יותר, אבל מה אם לא? 

הקורונה כסיר לחץ ומבחן לזוגיות

האתגרים בתקופה הזו רבים; יש מתחים, עצבות, חרדות, לחצים כלכליים, דאגות לבריאות, ובתקופה של הסגר במיוחד, היתה התחושה הזו שאין כל כך לאן לברוח (למעט לפלאפון ולרשתות החברתיות). תקופה זו דורשת צורך בהסתגלות ובגמישות זוגית מתמדת – גם להסתגלות המורכבת לחזרה (החלקית) לשגרה ואיתה, לאיום הקיים מפני גל שני או סגרים נוספים. כלומר, בעת הזו, ההתמודדות הזוגית נבחנת אל מול לחץ מתמשך ולא רק אל מול משהו נקודתי.

לא מפתיע אם כן, שעבור חלק מהזוגות, תקופה זו רק העצימה תחושות שליליות וקשיים שונים בקשר. מצד שני, עבור זוגות אחרים, דווקא ההתגייסות המשותפת סביב המשבר הנוכחי, הובילה לעיתים ללכידות חדשה ולכך, שמחלוקות או מתחים הונחו בצד. עבור אלו, יתכן שדווקא החזרה המחודשת לשגרה תעורר עכשיו חשש כי מה שהשתפר, ירד לטמיון. 

• הפכתם הורים? זה בדיוק הזמן
  לעבוד על הזוגיות

  
• ככה זה כשיש שניים: טיפול
  זוגי במשבר

  
• על פערים בתשוקה המינית
  בין בני זוג

  

הטובים השניים מן האחד? מודל זוגי להתמודדות עם לחצים

בעשורים האחרונים, התחילו חוקרי זוגיות (בעיקר מתחום הפסיכולוגיה) לבחון כמושא למחקר את ההתמודדות המשותפת של זוגות עם לחצים מסוגים שונים, מעבר ליכולת ההתמודדות האישית של כל אחד מבני הזוג. הנחת היסוד היא, שבני זוג הם מקור גם לחוסן וגם לקושי. כלומר, כל אחד מגיב ללחצים שלו או שלה, אך גם לאלה הנובעים מבן או מבת הזוג שלהם. יחד עם זאת, כל אחד יכול גם (אולי) להישען על השני כמקור תמיכה. נמצא במחקר כי הדרך בה זוגות מתמודדים בתקופות לחץ, משפיעה לטווח ארוך על הקשר ועל הסיפוק ממנו, וכן על הבריאות ועל איכות החיים של כל אחד מבני הזוג. 

המודל המרכזי שעוסק בהתמודדות זוגית (Dyadic Coping) מציע לחשוב עליה כסוג של קשר מעגלי: התקשורת (המילולית והלא מילולית) אודות הקשיים והלחצים של אחד מבני הזוג, נתפסת ונאמדת על ידי בן הזוג השני, שבתורו מגיב אליה; ואז - התגובה של בן הזוג (שיכולה להיות יעילה יותר או פחות) נתפסת על ידי בן-הזוג הראשון (במדויק או שלא, ובאופן שמתפרש כחיובי או שלילי), מעוררת תגובה המשכית, וכך הלאה. כך למשל, נוכל לחשוב על בן זוג אשר מבטא תסכול ולחץ סביב הפרנסה בימים אלו, בת הזוג שלו קולטת את סימני המתח שלו ובעצמה נכנסת למתח וללחץ סביב הקושי להתפרנס, בן הזוג בתורו קולט את הלחץ הזה והמעגל מייצר הגברה של האווירה המתוחה בבית. לחילופין, אם בת הזוג שמזהה את הלחץ הייתה מגיבה בהרגעה, ייתכן שהמעגל היה מתגלגל אחרת.

בניגוד להתמודדות עם משבר זוגי שמקורו בתוך הקשר (קונפליקט זוגי, בגידה) בה כל אחד ישתמש באסטרטגיה הפרטית שלו להתמודדות, במשבר חיצוני (כמו במשבר כלכלי), ההתמודדות נסמכת על האסטרטגיה הזוגית להתמודדות, אשר לוקחת בחשבון את השפעת הלחץ החיצוני על כל אחד מבני הזוג. התמודדות זו, יכולה לקבל צורות שונות, ולהפוך חיובית או שלילית, בהתאם לחלוקת התפקידים ולטיב התקשורת שנבנו בתוך הקשר. 

אז איך נלמד לשוט יחד? תקשורת תקשורת ועוד פעם תקשורת

ככלל, ולא רק בימים טרופים אלו, נמצא שזוגות שמצליחים לתקשר בצורה ישירה ופתוחה יותר על הרגשות והדאגות שלהם, חווים סיפוק רב יותר מהקשר ונהנים מרמות לחץ נמוכות יותר. כמו כן, זוגות המצליחים להגדיר מראש את ההתמודדות כמשותפת ולחשוב ביחד על דרכים להתמודד איתה, עשויים להצליח לעבור את התקופה ביתר קלות. ישנו ערך מיוחד לניסיון המשותף להתבונן על ההיבטים השונים – ובהם, גם ההיבטים החיוביים – שיש בתקופה זו. למשל, זוגות שמצליחים למצוא פעילות חדשה או לימוד חדש (אפילו קטן) תוך כדי השגרה החדשה והכפויה, מדווחים אחר-כך על שביעות רצון גדולה יותר. 

ביחד וגם כל אחד לחוד 

אחד האתגרים שעומד בפני בני-זוג הוא האיזון בין הצורך בקרבה לצורך במרחב. לא תמיד קל למצוא את האיזון הזה, ועוד בתוך מרחב שהוא מצומצם יותר (פיזית – בגלל הסגר או נוכחות הילדים, כלכלית – בגלל צמצום המשאבים שרבים חווים). עם זאת, דברים פשוטים כמו ביטויי חיבה פיזיים, האזנה משותפת למוסיקה ביחד, עידוד הדדי לשמירת זמן נפרד נקי ממטלות – לעיתים עושים את ההבדל. במידה והצלחתם לעשות זאת, כדאי לנסות וללמוד מכך ולשמר את החוויות המשותפות החדשות, גם בחזרה למרוץ החיים. 

מה לגבי זוגות שהיו במשבר עוד לפני הקורונה?

נקודת הפתיחה בהגעה למשבר משתנה מזוג לזוג, כך שחלק מההמלצות שניתנו כאן, הינן יפות וטובות על הנייר, אבל לא תמיד קלות ליישום במציאות; ישנם זוגות שהקורונה תפסה אותם מראש בתקופה שבה הזוגיות היתה במתח או אפילו במשבר, ובכך רק העמיסה עוד על העגלה הזוגית המקרטעת. מה עושים אז? 

קודם כל לוקחים אוויר. ועוד אוויר. מבינים שזוהי תקופה מורכבת. במידת האפשר, שמים בצד נושאים פחות דחופים. נעזרים במעגלי תמיכה רחבים יותר – חברים, משפחה. במקרים מסוימים, פונים לסיוע חיצוני (כמו טיפול זוגי) שיוכל לעזור בבניית דפוסי תקשורת חיובית יותר ובקבלת פרספקטיבה מעודדת ומלוכדת יותר.

כיצד בכל זאת נגיע לחוף מבטחים 

זוגות שישכילו להתמודד עם המצב בלכידות (אחדות זוגית - "שנינו באותה הסירה") ובגמישות (של ניהול הזוגיות מול הסיטואציה החדשה) עשויים לצאת קרובים ומחוזקים יותר. כדי שזה יקרה, שווה לעצור ברגעים בהם אתם מרגישים לבד, או מוצאים את עצמכם מתנגחים עם בן או בת הזוג ולנסות תרגיל קטן אבל אפקטיבי: לעצום עיניים, וממש לדמיין את שניכם יחד באותה הסירה, תחילה כאילו אתם עומדים על החוף או על גדת הנהר ומביטים בתמונה הזו מהצד, ואחר כך, כאילו אתם שוב בתוך הסירה, מחליטים לראות זה בזו שותפים לשייט הזה, וחוזרים לחתור יחד לכיוון חוף המבטחים.

על הכותבת - ד"ר רוני שוחט-פשדצקי

ד"ר רוני שוחט-פשדצקי, פסיכולוגית קלינית, מטפלת EFT זוגי וחוקרת זוגיות במעבדה לרגש ויחסים בינאישיים, של פרופ' אשכול רפאלי, באוניברסיטת בר אילן. בנוסף, מרצה באוניברסיטת בר אילן ובמרכז הבינתחומי הרצליה.