23.07.09
ד"ר גלית לזר ודורון ויינשטוק
פעם, לפני עשר שנים, שלושה ילדים ומשכנתא, הכל היה פשוט יותר: היית אומרת לו "ממי, בוא נקפוץ להורים שלי" והייתם הולכים גם אם בדיוק היה מנצ'סטר-ליברפול, וכשביקשת ממנה להוריד את הכלב במקומך היא הסכימה בשמחה ועוד הכינה לך קפה על הדרך. אז מה השתנה עכשיו, כשכל בקשה כזאת מביאה למריבה? את, הוא, או עוד מקרה קלאסי של עייפות החומר?
חילוקי דעות: תבלין במתכון לזוגיות טובה?
"בפעם הבאה אנחנו עושים הכל כדי לא להגיע לזה" אתם נשבעים זה לזה ולעצמכם אחרי מריבה קולנית, יומיים של מלחמת התשה ופיוס אחרי מגעים פוליטיים מתוכננים היטב. למרות זאת, משמעותם של חילוקי דעות במערכת הזוגית היא לא רק שלילית: ד"ר גלית לזר, מטפלת זוגית ומשפחתית ומנהלת מכון איזונים, ודורון ויינשטוק, פסיכולוג קליני ממנהלי קבוצת שיח לפסיכותרפיה התייחסותית, רואים חילוקי דעות במינונים מסוימים כטבעיים ואפילו חיוניים לקשר הזוגי.
"בשלבים הראשונים של ההתאהבות", אומרת ד"ר לזר, "אנחנו רוצים לראות בבן הזוג שלנו רק את הטוב. אנחנו משליכים עליו את כל התכונות הטובות שהיינו רוצים לראות בנו ובאדם האהוב עלינו והרבה פעמים תופסים אותו כמושלם ומשלים. עם הזמן יש התפכחות מההתאהבות והפנטזיות שנלוות אליה. התכונות המשלימות שפעם היו נפלאות ומשחררות מתחילות להיות קשות ומעצבנות: אם התאהבתי באישה תוססת וספונטנית שהעירה לחיים אותי, השמרן והקפדן, אחרי זמן מה ההתלהבות והדרמטיות שלה מתחילים להיות מכבידים ובלתי נסבלים".
למרות שההתפכחות עלולה להביא לחיכוכים, חילוקי דעות ואכזבות, לדבריה של ד"ר לזר מדובר בשלב חיוני המאפשר להכיר את בן הזוג כפי שהוא, ולא רק כפי שהיינו רוצים לראות אותו. "מעבר לכך", אומרת ד"ר לזר, "ללא חילוקי הדעות לא תיווצר אינטימיות בוגרת בה בני הזוג לומדים להכיל את הטוב והרע הקיימים באחר".
דורון ויינשטוק מצביע אף הוא על תפקיד ייחודי שממלאות המריבות בחיים הזוגיים: "פעמים רבות הקונפליקט הזוגי אינו מבטא רק חילוקי דעות בין בני הזוג אלא קונפליקט פנימי שקיים אצל כל אחד מהם. הדרמה של המריבה מבטאת סכסוך פנימי כאשר חלוקת התפקידים משרתת למעשה את שני הצדדים".
דוגמא קלאסית למצב מסוג זה אתם יכולים לראות לפחות פעם בשבוע בסלון שלכם: באופן רשמי הקטנצ'יק כבר אמור לישון שנת ישרים, אבל באופן לא רשמי הוא מופיע בסלון בסביבות חצות ודורש עוד שוקו. את מסבירה לו שכבר מאוחר ועכשיו ישנים אבל לך כואב הלב עליו ואתה מציע שאולי בכל זאת. את מזכירה לו שכבר דיברתם על זה שאתם מקפידים על שעת ההשכבה ואתה מזכיר לה שכבר סיכמתם שיש מקום גם לגמישות, במיוחד כשאתה זה שויתרת בפעם הקודמת. מכאן לכאן, אתם שוקעים במריבה והילד? הוא כבר לקח מהמקרר פטל ונרדם על הספה בסלון.
במקרה הזה, סביר להניח כי כל אחד מבני הזוג מעוניין באופן טבעי להיענות לבקשת הילד אבל גם מאמין בהצבת גבולות. המריבה הזוגית "ממחיזה" את הקונפליקט הפנימי אותו חווה למעשה כל אחד מבני הזוג.
אני אוהבת אותו, אבל הוא אף פעם לא סוגר את משחת השיניים
מילא, אתם אומרים לעצמכם, אם היינו רבים על דברים שברומו של עולם: על הערכים שאנחנו רוצים להנחיל לדור הבא, על ההחלטה לגור בהתנחלות או בצפון תל אביב, על השקעת הכסף בבורסה או במכונית חדשה... אבל לריב במשך שעות על זה שבגללה פספסתם את הפרסומות בקולנוע או על הצבע של הריפוד לספות?!
קשה לקבוע אם מדובר בחדשות טובות או רעות, אבל גם "מריבות על הכל ועל כלום" הן מריבות משמעותיות. "הקונפליקטים שנמצאים על פני השטח", אומר דורון ויינשטוק, "הם הקונפליקטים שבני הזוג מוכנים להודות בקיומם. הרבה פעמים מתחת לקונפליקטים הגלויים יש דברים בסיסיים הרבה יותר, רגשות שקשה להגדיר במילים ולא תמיד מוכנים להודות בקיומם. במקום להודות ברגשות האלו, מבטאים אותם באמצעות מריבות על נושאים מאיימים פחות".
לדבריה של ד"ר גלית לזר, מריבות זוגיות רבות מבטאות מאבק כוחות בו כל אחד מבני הזוג נלחם על זכותו להיראות, להשמע ולקבל די מקום ומרחב במסגרת הקשר הזוגי: "הנקודה המשמעותית אינה אם הילד ילבש אדום או צהוב בביקור אצל סבתא, אלא מי מבני הזוג הוא זה שיקבע מה הילד ילבש. הויתור בויכוח מקבל משמעות של אובדן מקום בקשר ואז כמובן הרבה יותר קשה לעשות אותו".
למרות שחילוקי הדעות ממלאים תפקיד משמעותי בחיים הזוגיים והאישיים, עשויים חיכוכים, מריבות וקונפליקטים להביא - כמו שידוע לרבים מאיתנו - לפגיעה משמעותית בקשר הזוגי.
כשאת אומרת לי לא, למה את (באמת) מתכוונת?
התמודדות עם קונפליקטים זוגיים
ברור שאת צודקת. תמיד. אבל בכל זאת, לדבריהם של ד"ר גלית לזר ודורון ויינשטוק, השיטה היעילה ביותר להתמודדות עם מריבות אינסופיות בזוגיות היא ניסיון להבין באמת ולעומק את הצד של בן הזוג השני. כן, גם אם הרעיון של להוציא כל כך הרבה כסף על שמלה או ללכת פעמיים בשבוע לאמא שלו נשמעים לכם כמו בדיחה גרועה במיוחד.
"האפשרות לשים בצד את זווית הראייה האישית ולנסות בכנות לראות את הדברים דרך עיניו של השני", אומר דורון ויינשטוק, "מונעת בהרבה מקרים נוקשות והתחפרות בעמדות, ומאפשרת יותר אמפתיה לצד השני, גם אם לא הסכמה. הבעיה, כמובן, היא שכאשר מדובר בנושאים רגישים מאוד קשה לעשות זאת לבד ובמקרים אלו כדאי לפנות לעזרה מקצועית. פנייה לטיפול מייצגת את התקווה של בני הזוג לחיים משותפים טובים יותר, ומאפשרת התבוננות על הקשיים כבעיה זוגית ולא של אחד מבני הזוג בלבד: פעמים רבות המריבות נתפסות כנובעות מאשמה של אחד מבני הזוג ('הוא קמצן', 'היא עצבנית') והטיפול מאפשר לבחון את התרומה של כל אחד מהצדדים לאופן בו מתבטאת הבעיה בזוגיות והופכת לשרשרת מריבות".
ד"ר לזר מציעה גם היא לפנות לעזרה מקצועית כאשר המריבות הופכות לגורם מפריע הפוגם בקשר הזוגי: "ניתן להתמודד עם קונפליקטים על ידי בחינה מעמיקה של מקורם, אבל פעמים רבות המקור נוגע לקשרים בין אישיים משמעותיים מעברנו ולא קל לגעת במקומות אלו ללא סיוע מקצועי. קונפליקטים ומריבות ממושכים עשויים להביא לשחיקה ופעמים רבות יעוץ זוגי קצר מסייע מאוד - במסגרת היעוץ ניתן ללמוד כיצד להמנע מ"שבירת כלים" ולהמיר אותה בהקשבה אמיתית לצורך של בן הזוג. למשל, אנחנו רואים פעמים רבות איך מריבות חוזרות ונשנות מבטאות דווקא צורך בקרבה - אם איננו מצליחים להתקרב זה לזה, נפנה למריבה אשר תפשר לנו להרגיש שאנחנו נראים בזוגיות".
על המטפלים
ד"ר גלית לזר היא עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ומנהלת מכון איזונים לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי בשעת משבר.
דורון ויינשטוק הוא פסיכולוג קליני, שותף ומנהל בקבוצת שיח לפסיכותרפיה התייחסותית.
