מה התנועה שלי מספרת עליי? עבודת גוף-נפש בחיי היום-יום

ד"ר הילה שרון-דוד

אופן וקצב ההליכה שלנו, הדרך בה אנו נושאים ומחזיקים את איברי הגוף, תזוזות הידיים שלנו ועוד, הם כולם חלק ממה שמרכיב את התנועה שלנו. גישות תיאורטיות מסוימות מציעות כי הגוף שלנו ואופן תנועתו במרחב אוצרים בתוכם את החוויה הרגשית שלנו בכל רגע נתון ואת מכלול הזיכרונות שאספנו במהלך חיינו – לכן, ניתן להגיד כי הגוף והתנועה מהווים אמצעי לביטוי של מהותנו, או של העצמי שלנו, וכי הם עשויים להוות מעין "שער לנפש".

בנוסף לכך, כאשר אנחנו מניעים את עצמנו בעולם, בהליכה איטית או מהירה, עם ידיים משולבות או לצידי הגוף, עם המבט כלפי מעלה או מטה, עם גב כפוף או זקוף, אנחנו למעשה מספרים לאחרים סיפור לגבי עצמנו. כך, התנועה שלנו בעולם היא כמו "כרטיס ביקור אישי" שיכול ללמד את המתבונן רבות אודותינו. הבשורה המשמחת היא שיש ביכולתנו ללמוד את הסיפור הזה ואף לשנות אותו דרך מודעות לגוף ולתנועה, ובזה בדיוק תעסוק הכתבה הבאה.

הגוף כמפה והתנועה כשער לנפש

מגוון ספרים, מאמרים, מחקרים וגישות פילוסופיות וטיפוליות דנים בחשיבות התנועה להבנה וריפוי של הגוף והנפש. העוסקים בטיפול בתנועה, טיפול בטראומה ואף ברפואה האלטרנטיבית (שיאצו, דיקור סיני, הומאופתיה ועוד) מדגישים בעבודתם את חשיבות ההתבוננות בגוף ובתנועתו של האדם כמקור למידע חשוב. לתפיסתם, מידע זה עשוי לסייע בגיבוש מענה הולם לחסמים מנטאליים וגופניים שונים שעלולים להשפיע עלינו בעתיד.

תחת התבוננות זו, הגוף מהווה מעין "מפה" אשר בעזרתה ניתן לגלות כאבים רגשיים, עכבות נפשיות ועוד. כך למשל, קושי בנשימה או הזעת יתר, אשר עלולים להיות מלווים במנח גוף נוקשה ומכווץ המשפיע על התנועה שלנו, עשויים להעיד על חרדה ומצוקה נפשית. במובן הזה, הגוף יכול לשמש כשער לזיהוי מצבנו הנפשי ולטיפול בו.

אמנם מטפלים בתחום הגוף-נפש עברו הכשרה לאבחון וטיפול דרך תנועה והחזקת הגוף, אך מיומנויות מסוימות של עבודה עם תנועה עשויות להתפתח בקרב כל אדם על ידי פיתוח מודעות והקשבה לגוף. ישנן מגוון טכניקות ישימות ונגישות לעבודה על כך, וניתן להתחיל ממספר תרגולים פשוטים וקלים ליישום:

• מיקוד בנשימות – הקדישו 5 דקות בכל יום כדי להתמקד בנשימה. נסו לקחת שאיפה ארוכה ולספור במהלכה מ-1 עד 4, ולאחר מכן לספור עד 8 בנשיפת האוויר החוצה.

• תרגיל המראה – עמדו מול מראה במרחב בו יש לכם שקט ופרטיות, התבוננו באיברי הגוף שלכם, והכירו להם תודה על הדברים הפשוטים. למשל, תוכלו להודות לרגליכם הנושאות אתכם ממקום למקום או לכפות הידיים אשר מאפשרות לכם לאחוז בחפצים ולחבק את היקרים לכם. לאחר מכן, התבוננו שוב על גופכם ונסו לזהות האם אתם חשים כאב או אי-נוחות במקומות מסוימים בגוף. נשמו עמוק, הניחו ברכות את כפות הידיים על האזור הכאוב ודמיינו שאתם ממלאים אותו באוויר.

• מיינדפולנס בהליכה – צאו להליכה קצרה, אפילו של 10 דקות, המוקדשת להתבוננות בגוף ובחוויה החושית תוך כדי תנועה. שימו לב לנשימותיכם, לצלילים המלווים את ההליכה, לצעדים שלכם ולמגע כף הרגל עם הקרקע. תוכלו לבחור כל פעם דבר אחד להתמקד בו ובהמשך לשלב בין מספר דברים במקביל.

• שיטות תרגול נוספות המסייעות בפיתוח מודעות לגוף – יוגה, מדיטציה, טאי-צ'י, פלדנקרייז, פילאטיס, ריקוד ושיטת אלכסנדר.

• פסיכולוגיה של הספורט:
  עכשיו יותר מאי פעם

  
• "אמא, כואב לי!": הפרעות פסיכוסומאטיות של ילדים

  
• על הקשר בין בריאות פיזית
  ובריאות נפשית

  

גוף ותנועה ככרטיס הביקור האישי

לצד האפשרות ללמוד אודות מצבנו הנפשי, מודעות לגוף עשויה לאפשר גם יצירת שינוי בתנועת הגוף ובאופן נשיאתו. כלומר, באותו הסיפור שאנו מספרים על עצמנו בעולם באמצעות התנועה שלנו.

אם נדמיין למשל אדם המתהלך באופן כפוף, מבטו מושפל מטה וידיו בכיסים, סביר להניח שנוכל להעלות בדעתנו כמה הנחות שהיינו עושים לגביו. ייתכן כי היינו חושבים שמדובר באדם חסר בטחון, שברירי או אולי אפילו באדם משעמם. לעומת זאת, כאשר אנו נושאים את הגוף בגאון, באופן פתוח, עם ראש מורם ומתוך מודעות להחזקה ולתנועה סימטרית בין צידי הגוף, תחושת היציבות והביטחון הגופנית שנוצרת באופן טבעי, מתרגמת גם לחוויה נפשית.

למעשה, כאשר גופנו במנח מסוג זה (חזה פתוח וראש מורם) מועבר מסר חיובי ובטוח מהגוף אל המוח, אשר מהדהד בנפש כאמירה – "אני חש.ה בטוב בתוך גופי ובעולמי". המסר הזה מועבר באמצעות הגוף והתנועה בתשדורת בלתי מילולית לסביבה שלנו והוא משפיע על האופן בו אחרים תופסים אותנו. תרגול של קשב גופני והתבוננות בתנועתנו (במטרה לזהות את המסרים שאנו משדרים למוח והחוצה לעולם) עשויים לעזור לנו לשנות את האופן בו אנו חווים את העולם והעולם חווה אותנו.

אם תרצו להתנסות בכך, תוכלו לנסות להפנות קשב לגוף ולתנועה שלכם כעת, תוך חשיבה על השאלות הבאות:

• האם יש איבר בגוף בו אתם חשים אי נוחות? או איבר אחר שמרגיש לכם נינוח במיוחד?

• האם אתם נושמים עמוק כעת?

• מה הוא מנח הגוף שלכם כרגע ומה אתם משדרים לאחרים באמצעותו?

• האם אתם יותר משדרים פתיחות או סגירות?

• האם יש קשר בין איך שאתם מרגישים כרגע לבין התחושות בגוף או מנח הגוף שלכם?

• האם הפנים שלכם משוחררות או קפוצות?

עבודת גוף-נפש בחיי היום-יום: או מה ניתן ללמוד מ"מבחן העיפרון"?

העברת מסרים מן הגוף אל המוח מומחשת בניסוי מוכר בפסיכולוגיה שנקרא "מבחן העיפרון". במהלך הניסוי, מתבקשים הנבדקים להחזיק בפיהם עיפרון באופן אופקי, כך שנוצרת על פניהם הבעה מחויכת בצורה מלאכותית. נמצא כי חיוך מלאכותי זה יצר אצלם הרגשת שמחה דומה לזו הנוצרת בעת חיוך "אמיתי"! מדובר ב"טריק" פסיכולוגי קטן אשר ממחיש כיצד דרך תנועת הגוף שלנו, כמו גם דרך הבעות הפנים שלנו, נוכל לייצר שינוי פנימי בהרגשתנו.

מנגד, נשיאת הגוף באופן כפוף וסגור, בשילוב ידיים או בראש מורכן כלפי מטה, עלולה להעביר למוח מסר כי אנחנו חווים כאב או צורך בהתכנסות, ואולי אף שבריריות. החזקה סגורה של הגוף ותנועתיות ירודה משדרת למוח כי אנו נמצאים במצב לחץ ומובילה להפרשת הורמונים אשר מגבירים את תחושת הלחץ בגוף.

אז כיצד נוכל לפעול דרך הגוף כדי ליצור שינוי חיובי בהרגשתנו?

• שליחת אוויר לאיברי גוף מכווצים או כאובים באמצעות נשימה עמוקה ומתוך הכרת תודה

• הרמת ופתיחת פלג הגוף העליון אשר מבססת תחושת זקיפות וביטחון

• יצירת תנועה משוחררת ונינוחה אשר מעבירה מסר חיובי למוח

ממש כמו במבחן העיפרון, פעולות אלו יובילו לתחושות דומות לאלו שהיו עולות בנו אם מלכתחילה היינו במצב רוח טוב, גם אם מקורן מלאכותי. הגוף שלנו לומד מהר ותנועתו משפיעה הן על התפקוד הפיזי שלנו והן על התפקוד הנפשי. דרך פיתוח מודעות לגוף וסיגול תנועות גוף יציבות, פתוחות ומשוחררות, נוכל לעבוד על היציבה הפנימית והחיצונית שלנו ולהוביל להפחתת כאבים ולשינויים מנטליים רצויים.

על הכותבת – ד"ר הילה שרון-דוד

ד"ר הילה שרון-דוד הינה מומחית בפסיכולוגיה של הספורט, בריאות וכושר גופני. היא מפתחת שיטת "גופרגש" לתהליכי העצמה והתפתחות אישית על בסיס תנועה בשילוב פסיכולוגיה. ד"ר שרון-דוד משלבת בעבודתה ייעוץ פסיכולוגי לספורטאים בתהליכי מימוש פוטנציאל ושיפור ביצועים.

מקורות

Mehling, W. E., Wrubel, J., Daubenmier, J. J., Price, C. J., Kerr, C. E., Silow, T., & Stewart, A. L. (2011). Body Awareness: a phenomenological inquiry into the common ground of mind-body therapies. Philosophy, ethics, and humanities in medicine, 6(1), 1-12

Dychtwald, K. (1977). Bodymind. Pantheon

Ley, C., Rato Barrio, M., & Koch, A. (2018). “In the sport I am here”: Therapeutic processes and health effects of sport and exercise on PTSD. Qualitative Health Research, 28(3), 491-507