מה אני צריכה להגיד לסביבה שלי שאומרת שאני ניזונה מסבל?
זוטמרת נהנת מההפרעה ובשם ההפרעה מתירה לעצמי להתבוסס בדכאון ובחלקים השחורים של הנפש במקום לנסות להתקדם
ויש יותר מתקדמים שטוענים שזה נובע מעצלות בעטיפה של חולי ( ח@ארות של אנשים אני יודעת)
מה אני אומרת לאנשים כאלה? האם הם צודקים בכלל?
לפעמים ישלי ימים כאלה שאני כבר ככ מיואשת ולא מווסתת כשכבר לא באלי כלום ולא באלי להיות לא בריאה ולא חולה סתם להיות גרגר אויר
ויש ימים שיש לי קצת כח ואז אני אני מהדהדת לעצמי את ההקטנה הזוט שאנשים עושים להפרעה שבתוכי ואז אני תוהה לעצמי אולי אני סתם עצלנית? אולי אני נהנת להתעטף בסבל הזה ? אולי יש לי טובות הנאה מזה שאני "חולה"
בן אדם בריא לא אמור להנות מלהיות מסכן וחולה וכאוב
אני לא נהנת מזה אבל יש אנשים בסביבה שלי שטוענים שכן😞
מרב שזה נכנס לי לראש חלמתי בלילה שאני חולת סרטן ממש קשה ברגל גוררת רגל עם ראש קרח וכולי חלושה ומתנדנדת אבל בראש שלי יש קול כזה שאומר לי בחלום את שקרנית את שחקנית את מציגה את לא באמת חולת סרטן את צומיסטית ורעה שמנצלת את הרחמים של האנשים
זה היה חלום נוראי כי באמת באמת בחלום הייתי חולה לא רק בנראות אלא ממש גוף חלוש מטיפולים וכל זה אבל בראש כל הזמן הקטנתי והשפלתי את עצמי
בקיצור חלום זוועה וזיוועון
כשקמתי הבנתי שאני מרגישה מהאנשים הספציפים האלה ככ חוסר אמון ומעבר לזה גם סוג של כעס על זה שאני רק מציגה ואין לי באמת כלום שזה פשוט עבר להדהד בראש שלי
מה ואיך אני צריכה לענות לאנשים כאלו?
מדובר בכמה מבני המשפחה הקרובה( בני דודים וסבתא וכאלה)