אני סטודנטית. גרה במקום לא הכי בטוח (מעבר לקו הירוק) ומאז ומתמיד יש לי פחד על פיגועים ודברים כאלה אבל מה07/10 הפחד התחזק. התחלנו את הלימודים מאוחר מהמתוכנן ונהיה לי ממש לחץ בלימודים והרגשתי שאני קורסת. פניתי לעזרה מהאוניברסיטה וקיבלתי טיפול רגשי עם עוסית מדהימה, מפה לשם התחלנו לדבר על דברים שבחיים לא פתחתי עם אף אחד וגם לא חשבתי שאפתח אותם בחיים. לפני עשור עברתי פגיעה מינית משכן שלי, יש לציין שהמשפחות שלנו חברות ממש טובות וכמעט את כל החגים מעבירים ביחד (יוצא לי לפגוש את הפוגע לפחות פעם בשבוע), מרגיש לי שהוא לא מודע למה שעשה ואולי אפילו כבר שכח. אני לא מעיזה לספר לאף אחד גם מהפחד שזה יפרק את החברות של המשפחות וגם מהחקירות שיתחילו לשאול, מצד אחד עד עכשיו חייתי עם זה ״בשלום״ מצד שני, אם פתחתי את זה עם העוסית כנראה שיש סיבה. מה לעשות? בנוסף להכל, בעקבות המצב במדינה פעם ביום בערך יוצא מצב שיש לי ״ניתוק״ שבו אני נכנסת לעולם משל עצמי ומדמיינת משהו נורא (פיגוע וכו) ולאחר כמה שניות אני יוצאת מזה. מה עושים? תודה🙏🏼