לא משנה אם אנו ילדים, מתבגרים ובוגרים ולא משנה האם מדובר בתחום החברתי, הלימודי, התעסוקתי או הזוגי- בסופו של דבר חוויותינו ותחושתינו מושפעות בעיקר מהקשרים הבין אישיים בהם אנו לוקחים חלק. בהתאם, קיומן של בעיות תקשורת משפיע באופן מקיף ועמוק על תחושותינו, רגשותינו ומידת הסיפוק שלנו מחיינו ויחסינו.
בכתבה זו נתמקד בשלושה סוגים מרכזיים של בעיות תקשורת: בעיות תקשורת התפתחותיות, בעיות תקשורת בתחום החברתי ובעיות תקשורת בתחום הזוגי.
בעיות תקשורת התפתחותיות
בעיות תקשורת התפתחותיות מתייחסות לקבוצת הפרעות מולדות אשר נמצאות על הרצף האוטיסטי וביניהןאוטיזם, PDD (הפרעות התפתחות נרחבות), אספרגר ותסמונת רט. הפרעות אלו כוללות ליקויים ברמות חומרה שונות אשר משפיעים על שלושה היבטים מרכזיים:
פגיעה במיומנויות החברתיות- היעדר עניין והנאה מקשרים בין אישיים, ולקות משמעותית ביכולת להבין סיטואציות חברתיות ולהפנים קודים התנהגותיים מתאימים.
לקות תקשורתית- קושי ברכישת שפה מילולית ובלתי מילולית, ושימוש לקוי וא-חברתי בשפה, במידה וזו נרכשת.
התנהגות סטריאוטיפית- עיסוק ודבקות מוגזמת בפעילויות ותחומי עניין ספיציפיים, קושי משמעותי בהתמודדות עם שינויים ובחלק מההפרעות- פעילות מוטורית חזרתית כהתנדנדות ונפנוף ידיים.
כאמור, בעיות תקשורת התפתחותיות שונות זו מזו באופן משמעותי בדרגן חומרתן ובמידת השפעתן על התפקוד: בעוד שילדים ובוגרים הלוקים באוטיזם בדרך כלל לא יוכלו לתפקד באופן נורמטיבי ולהשתלב במערכת הלימודית/חברתית/תעסוקתית, אנשים עם תסמונת אספרגר עשויים להשתלב באופן טוב למדי כאשר יקבלו טיפול מתאים.
בעיות תקשורת בתחום החברתי
בניגוד למצב בו מתקיימות בעיות תקשורת התפתחותיות המשפיעות על כלל התפקוד, בעיות תקשורת בתחום החברתי מתייחסות לקשיים בין אישיים וחברתיים אשר יכולים להתקיים בילדות ובבגרות לצד תפקוד נורמטיבי בשאר היבטי החיים. בעיות תקשורת אלו יתבטאו בדרך כלל בקושי בקריאת סיטואציות חברתיות, בידוד, חיכוכים בין אישיים חוזרים, קושי ביצירת קשרים אינטימיים ו/או יצירת קשרים סוערים ובלתי מספקים.
כפי שניתן לראות, בעיות תקשורת מסוג זה אינן מהוות הפרעה נפשית מהותית ומולדת, והן עשויות להתעורר על רקע גורמים שונים וברמות חומרה שונות. בעיות תקשורת אלו מתעוררות פעמים רבות במקרים הבאים:
קשיים רגשיים- ילדים/בוגרים המתמודדים עם קשיים רגשיים כדיכאון, חרדה, הפרעות אכילה וכן הלאה חווים לא פעם בעיות תקשורת בתחום הבין אישי על רקע קשיים אלו. לדוגמא, ילד שסובל מחרדת נטישה אינו פנוי ליצירת קשרים חברתיים עם בני גילו, ואדם שסובל מדיכאון עשוי להתאפיין בתקשורת מאשימה, מתלוננת ומייגעת שיוצרת בעיות תקשורת בינו לבין סביבתו.
היעדר מיומנויות חברתיות- ילדים ובוגרים אשר היעדר הכוונה ומודלים לחיקוי מנעו מהם לפתח כישורים חברתיים ו/או אנשים בעלי חוויות עבר שליליות ממערכות יחסים קודמות, עשויים להתאפיין במגוון בעיות תקשורת. בעיות תקשורת אלו עשויות לנבוע מתחושה בסיסית של חוסר אמון, חוסר ידע לגבי התנהלות בריאה בקשרים בין אישיים וקושי בקריאת מצבים חברתיים.
בעיות תקשורת בתחום הזוגי
אחד התחומים המרכזיים בהן בעיות תקשורת באות לידי ביטוי הוא התחום הזוגי. כולנו נכנסים לקשר הזוגי עמוסים בהנחות, תקוות וציפיות וכאשר אילו אינם מתמלאים ו/או כאשר איננו יודעים לתקשר את צרכינו- נוצרות לא פעם בעיות תקשורת זוגיות המתבטאות במריבות, שחיקה זוגית, קושי בניהול הורות משותפת והיעדר סיפוק מהחיים הזוגיים. כמו כן מאחר ובבגרות הקשר הזוגי הוא הקשר המרכזי בחיינו ובעיות תקשורת זוגיות משפיעות לא פעם על היבטי חיים רבים ועל הרווחה הנפשית הכללית. על אף שפעמים רבות כל אחד מבני הזוג רואה בפרטנר/ית את האחראי/ת הבלעדי/ת לבעיות התקשורת, בעיות תקשורת זוגיות הן תוצר של אינטראקציה ועל כן זוגות רבים נתרמים מטיפול זוגי אשר מתמקד בשיפור דפוסי ומיומנויות התקשורת בין בני הזוג.
