עדנה פואה היא פסיכולוגית קלינית ישראלית-אמריקאית אשר פיתחה את השיטה חשיפה ממושכת לטיפול בפוסט-טראומה ונחשבת למומחית בנושאי טראומה, חרדה והפרעה טורדנית-כפייתית. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על הרקע והפעילות המחקרית והקלינית של עדנה פואה, ועל חשיפה ממושכת.
עדנה פואה היא פסיכולוגית קלינית ישראלית-אמריקאית המשמשת כפרופסור לפסיכולוגיה קלינית במחלקה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה, ועומדת בראש המרכז לטיפול ומחקר בחרדה שם (The Center for the Treatment and Study of Anxiety). היא נחשבת למומחית עולמית ולחוקרת משפיעה ופורצת דרך בתחומי המחקר והטיפול בהפרעות חרדה, טראומה והפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). חשיפה ממושכת, שיטת הטיפול אותה פיתחה, נחשבת לאחת משיטות הטיפול המובילות והיעילות בסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).
רקע
פואה נולדה בחיפה בשנת 1937. כאשר הייתה בת 10, איבדה את אחיה הבכור אשר היה לוחם פלמ"ח. כארבע שנים לאחר מכן, אביה נפטר. היא למדה בבית הספר הריאלי בחיפה, ולאחריו פנתה להכשרת מורים בסמינר אורנים מיסודו של סמינר הקיבוצים. בתום שנה אחת של הוראה בפנימייה של נוער אשר התדרדר לעבריינות הבינה כי ברצונה להיות פסיכולוגית. היא השלימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ובספרות מאוניברסיטת בר-אילן, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת אילינוי, ודוקטורט בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת מיזורי. עבודת הדוקטורט שלה, אותה השלימה ב-1970, התמקדה במבנים קוגניטיביים של תוקפנות ותסכול. החל מסוף שנות השבעים היא חוקרת את השפעתם הפסיכולוגית של אירועים טראומטיים וחרדות ואת הטיפול בהם.
פעילות מחקרית וקלינית
פואה מחזיקה בפרספקטיבה קוגניטיבית-התנהגותית, ועוסקת בהבנת הגורמים והמנגנונים הלוקחים חלק בהתפתחות הפרעות חרדה ופוסט טראומה, ובפיתוח של טיפולים קצרי מועד ומבוססי ראיות להפרעות השונות, בעיקר להפרעת דחק פוסט-טראומטית, הפרעה טורדנית כפייתית, וחרדה חברתית. עשייתה תרמה תרומה משמעותית לפיתוח טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בהפרעות אלה, ובאופן נרחב יותר לאופן בו אנו מבינים הפרעות הקשורות בחרדה ודחק. בשל מומחיותה בנושאים אלה, עמדה בראש הוועדה לכתיבת הפרקים על הפרעת דחק פוסט טראומטית והפרעה טורדנית כפייתית למהדורה הרביעית של ה-DSM.
ראשית התמקדותה של פואה בתחום הטראומה התרחשה בד בבד עם כניסת האבחנה הרשמית של הפרעת דחק פוסט-טראומטית למדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM) של איגוד הפסיכיאטרים האמריקני, וסביב עליית המודעות הציבורית והמקצועית לנושא בעקבות חזרה של לוחמים רבים פגועים נפשית ממלחמת וויטנאם. פואה ביקשה להבין כיצד לטפל בבעלי האבחנה החדשה, והחלה בעבודה עם קורבנות אונס. בהקשר זה, אחד מהישגים הבולטים הוא פיתוח השיטה מבוססת הראיות חשיפה ממושכת המיועדת בעיקר לטיפול בפוסט-טראומה. שיטה זו אף אומצה על ידי הצבא האמריקני לטיפול בלוחמים ומשוחררים. בנוסף, התכנית הטיפולית אשר פיתחה פואה לקורבנות אונס נחשבת לטיפול יעיל ביותר לתגובות פוסט טראומטיות שונות בקרב אוכלוסיה זו. פואה אינה עוסקת רק בפיתוח שיטות אלא גם בהטמעתן בקרב אנשי מקצוע בבריאות הנפש בכדי לאפשר יישום נרחב שלהן, והובילה תוכניות הכשרה כאלה בעולם וכן בישראל.
לאורך שנות עבודתה עד כה ערכה פואה ניסויים קליניים רבים, ופרסמה מאמרים משפיעים בתחומים שונים, ביניהם על פסיכופתולוגיה של הפרעות שונות, ועל כללי אצבע לעריכת ניסויים קליניים. היא פרסמה למעלה מ-20 ספרים אשר תורגמו לשפות שונות, ויותר מ-300 מאמרים ופרקי ספרים. כמו-כן, זכתה לאורך השנים לפרסים ואותות הוקרה רבים על תרומתה למחקר ועל הישגיה. כמו-כן, היא נכללה ברשימת האנשים המשפיעים ביותר לשנת 2010 על ידי המגזין טיים.
חשיפה ממושכת
השיטה אשר פיתחה פואה היא טיפול קצר מועד מסוג CBT, מבוסס פרוטוקול, העוסק בעיבוד מחדש של הזיכרונות הטראומטיים, באמצעות חשיפה מבוקרת לתכנים הללו בסביבה טיפולית בטוחה. החשיפה מיועדת לסייע להפחתת התגובות הרגשיות המועצמות לגירויים, ללימוד כי הם אינם מהווים סכנה, ולסיוע לעיבוד רגשי של הטראומה. בתוך כך, היא מכוונת להפחתת הימנעות, האופיינית לאנשים עם הפרעה פוסט טראומטית.
השיטה מבוססת על תיאוריה לפיה בבסיס הפרעות נפשיות שונות, כחרדה ופוסט-טראומה, ישנם מבני פחד פתולוגיים. באופן כללי, מבני פחד כוללים קישורים והתניות בין גירויים שונים לתגובות פיזיות ורגשיות, וקוגניציות (פירושים, אמונות, מחשבות). בעוד מבני פחד תקינים הם יעילים ומשרתים אותנו בכדי להימנע מגורמים מסכנים (למשל הפחד מפגישת אריה בטבע). מבני פחד פתולוגיים אינם מותאמים או יעילים, וגורמים למצוקה רבה. הם כוללים קישורים שגויים בין גירויים לבין תגובות, בין גירויים שונים, או בין גירויים למשמעות (למשל, הפחד מדגים בים). החשיפה מכוונת לשינוי קוגניטיבי-התנהגותי של מבני הפחד אשר בבסיס ההפרעה.
הטיפול נמשך לרוב בין 8 ל-15 פגישות, בתדירות של 2-1 פגישות בשבוע, ובאורך של 90 דקות למפגש, והוא כולל 4 מרכיבים מרכזיים: לימוד הרפיה באמצעות תרגילי נשימה, הסבר פסיכו חינוכי על ההפרעה הפוסט טראומטית, כיצד היא נוצרת ומשתמרת, וכיצד הטיפול אמור לסייע בהתמודדות עמה, ושני סוגי חשיפה: חשיפה חיה, הנעשית בין מפגש למפגש באופן עצמאי על ידי המטופל ועל פי מדרג מצבים מאיימים שהמטופל והמטפל מכינים בתחילת הטיפול. מדובר בחשיפה לגירויים הקשורים או מזכירים את הטראומה ומעוררים מצוקה. וחשיפה בדמיון, המהווה את לב הטיפול וכוללת שחזור כמה שיותר מפורט של החוויה הטראומטית על שלל מרכיביה (פרטי ההתרחשות, רגשות, תחושות, מחשבות וכו'). המפגשים כוללים גם עיבוד של החשיפות השונות. בין המפגשים, המטופל מתרגל תרגילי נשימה, חשיפה חיה ומתעד אותה, וכן מקשיב להקלטות המפגשים.
מקורות
Ben-Simhon, C. Queen of Broken Hearts, Haaretz. August 6, 2010. Interview with Foa on the treatment of PTSD, Retrieved May 21, 2022 from
https://www.haaretz.com/1.5096501
Edna B. Foa, PhD. University of Pennsylvania; School of Medicine. May 21, 2010. Retrieved May 21, 2022 from
https://www.med.upenn.edu/apps/faculty/index.php/g332/p7429
Foa, E.B., Hembree, E.A. ,Rothbaum, B. (2019).Prolonged exposure therapy for PTSD: Emotional processing of traumatic experiences: Therapist guide, 2nd ed. Oxford University Press
Liu, N. H., & DiLillo, D. (2010). Edna Foa named one of TIME Magazines's 100 most influential people in the world. the Behavior Therapist, 33(6), 120.
