ז'וזה ברונר וגליה פלוטקין עמרמי
הפרק ״מדיטציה בתרגום: על המעבר של מדיטציית מיינדפולנס מהמנזר הבודהיסטי למרפאת בריאות הנפש״ מאת אסף פדרמן מובא כאן במלואו באדיבות הוצאת רסלינג. הפרק מתחקה אחר התהליך ההיסטורי אשר במסגרתו הגיעה המדיטציה הבודהיסטית מן המזרח הרחוק, ושרשרת התנאים והתופעות אשר התהוו ואפשרו את צמיחתה בבריאות הנפש בעולם המערבית. בתהליך זה, המחבר מבאר מושגים מרכזיים בבודהיזם ומציג את אנשי המפתח אשר תרמו להטמעתם בתרבות המערבית. כמו כן, המחבר מצביע על משמעויות אשר אבדו או השתנו בתהליך תרגום המושגים הבודהיסטיים אל התרבות המערבית.
מעמדו המרכזי של השיח הפסיכולוגי בתרבות העכשווית אינו מוטל בספק. הדרכים שבהן אנו חושבים על ילדות, זוגיות, הורות, זקנה, מין, אהבה, עבודה, סבל נפשי, אושר, חולי ובריאות, מעוצבים כיום על בסיס מושגים שמקורם בתיאוריות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות שונות. על כן, חקר השיח הטיפולי כפי שהתפשט מחוץ לכותלי הקליניקה, משמש כלי יעיל הן להבנת השפה שפיתחנו עבור הרגשות שלנו והן להבנת החברה הסובבת אותנו.
המחקרים אשר מקובצים באסופה "מעבר לקליניקה – השיח הפסיכולוגי בתרבות העכשווית", מבוססים על מגוון דיסציפלינות – פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, תקשורת, היסטוריה, חקר התרבות וחקר הקולנוע - והם מייצגים קשת רחבה של דעות וגישות. הם עוסקים בהיבטים שונים של המפגש בין הגלובלי למקומי בשיח הטיפולי הישראלי, במעברים של מושגים פסיכולוגיים אל תחומי מדע שונים, בכניסתם של מרכיבים תרבותיים-חיצוניים אל השיח הטיפולי המערבי, ובהגירתן של תפיסות פסיכולוגיות של רווחה וחולי נפשי לאזורים לא-מערביים. תהליך ההתפשטות המתמיד של השיח הפסיכותרפויטי נחקר כאן כרצף של תרגום מתמשך אשר עובר דרך מרחבי ביניים המקשרים בין השיח היום-יומי לבין השיח המדעי והמקצועי, אשר כוללים בין השאר את כלי התקשורת וסוכנים רבים אחרים. מגוון הפרספקטיבות באסופה זו יוצר תמונה מגובשת ומורכבת אשר מוסיפה נדבך חשוב למחקר ולדיון הציבורי על מקומו של השיח הטיפולי בתרבות של ימינו - גם מנקודת מבט ישראלית מקומית וגם מנקודת מבט רחבה יותר.
מלמד במינוי משותף בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן ובמכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בעיקר בהיסטוריה ופוליטיקה של הפסיכואנליזה ובתולדות מושג הטראומה, בפסיכולוגיה של הנאציזם, בהגות מדינית בת-זמננו ובהיסטוריה של הענקת הפיצויים האישיים לניצולי שואה בישראל ובגרמניה.
מרצה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב; עוסקת במחקר על אודות הידע של אנשי בריאות הנפש מפרספקטיבה אנתרופולוגית-היסטורית; מתמקדת בזיקות בין השיח הפסיכולוגי לבין אתוס לאומי, מוסר ודת בשדות תרבותיים שונים.
