היכולת לנהל יחסים מיניים תקינים ומספקים היא חלק אינטגרלי מהחיים הבוגרים, וקשיים בתחום המיני עשויים להביא לקשיים משמעותיים המשפיעים על יכולתו של הסובל מהם ליצור ולשמר מערכות יחסים זוגיות מספקות וארוכות טווח. בהתאם, בעשורים האחרונים התפתח התחום של טיפול מיני אשר מכוון להגשת סיוע ליחידים וזוגות המתמודדים עם קשיים בתחום המיני.
מטפל מיני הוא איש מקצוע טיפולי בהכשרתו (פסיכולוג קליני , פסיכותרפיסט וכד') אשר עבר הכשרה ספציפית בתחום של טיפול מיני. בהתאם, מטפל מיני הוא בעל ידע והבנה של הגורמים הפיסיולוגיים והפסיכולוגיים המאפשרים או מונעים תפקוד מיני תקין ומספק, ובעל הכשרה תיאורטית ופרקטית המאפשרת לו לטפל בקשיים בתפקוד המיני ובקשיים זוגיים הקשורים בבעיות מיניות. מטפל מיני מכונה לא פעם גם סקסולוג , אך כינוי זה עלול להוות מקור לטעות ובלבול: הכינוי סקסולוג משמש גם לתיאור אנשים המציעים שירותי מידע או בידור הנוגעים למיניות, ואינם בעלי ידע טיפולי (למשל, מרצים בנושאי מיניות או מארגנות מסיבות רווקות). בהתאם, עם הפנייה אל טיפול מיני מומלץ לבדוק כי הפנייה היא אל מטפל מיני שהוא איש מקצוע טיפולי. לצד זאת, יש לציין כי גם איש מקצוע טיפולי אשר לא עבר הכשרה פורמלית בתחום של טיפול מיני ולכן אינו מכנה את עצמו מטפל מיני עשוי להציע טיפול מתאים ויעיל לקשיים בתפקוד המיני: התפקוד המיני קשור בקשר הדוק לגורמים רגשיים ופסיכולוגיים, ועל כן איש מקצוע בעל הבנה בתחום הנפשי יכול לסייע בהתמודדות עם קשיים בתחום המיני.
ניתן לפנות אל מטפל מיני בכל מקרה בו האדם חש בלתי מסופק מתפקודו המיני, כאשר מרבית הפניות אל מטפל מיני יתרחשו במקרים הבאים:
הפרעות בתפקוד המיני: בדרך כלל, הפנייה אל מטפל מיני תהיה בעקבות הפרעות בתפקוד המיני שביניהן וגיניסמוס וכאבים בחדירה, אנאורגזמה, היעדר או ירידה בתשוקה המינית, קושי בהשגת ושימור זיקפה, שפיכה מוקדמת וכן הלאה.
קשיים רגשיים הנוגעים למיניות: חלק מהפונים אל מטפל מיני אינם סובלים מקשיים המוגדרים באופן פורמלי כהפרעות בתפקוד המיני, אך מתמודדים עם קשיים רגשיים אשר פוגעים ביכולתם לתפקד מינית באופן תקין. בין קשיים אלו נכללים חרדת ביצוע, ביישנות מינית וחרדה/גועל ממין.
קשיים זוגיים/מיניים: חלק מהזוגות הפונים אל מטפל מיני אינם פונים לטיפול על רקע בעיה בתפקוד המיני של אחד מבני הזוג אלא על רקע קשיים, חיכוכים ומתיחות סביב התחום המיני. כך, למשל, זוגות עשויים לפנות אל מטפל מיני על רקע פערים בצרכים המיניים, גילוי נטייה הומו או בי סקסואלית של אחד מבני הזוג בקשר הטרוסקסואלי, שחיקה זוגית מינית וכן הלאה.
קשיים בתפקוד המיני לאחר טראומה: נשים וגברים אשר חוו טראומה מינית עשויים לחוות קשיים מיניים מסוגים שונים. בהתאם, מטפל מיני מציע טיפול אשר מכוון לשיפור התפקוד המיני תוך התייחסות להקשר הטראומטי בו נוצרו הקשיים המיניים.
קשיים בתפקוד המיני בעקבות בעיה רפואית: גם אנשים אשר תפקודם המיני היה תקין לאורך חייהם עשויים לחוות קשיים מיניים שונים בעקבות שינוי במצבם הפיסי. לדוגמה, צעיר שעבר תאונת דרכים שהותירה אותו עם נכות עשוי לחוות פגיעה קשה בדימויו העצמי והמיני אשר תביא לקשיים בתפקוד המיני, וגבר שעבר התקף לב עשוי לפתח חרדה מכך שקיום יחסי מין יביא להתקף נוסף. בהתאם, ניתן לפנות אל מטפל מיני במקרים בהם חלה ירידה בתפקוד המיני בעקבות אירוע רפואי, שינוי במצב הפיסי, פציעה, נכות וכן הלאה.
התמכרות למין/פורנוגרפיה: התמכרות למין או לפורנוגרפיה מלווה פעמים רבות בפגיעה ביכולת לתפקוד מיני תקין במסגרת מערכת יחסים מספקת ובהתאם, מטפל מיני מציע טיפול המכוון ל"גמילה" ולביסוס תפקוד מיני בריא ומספק יותר.
טיפול בפרוורסיות ועבריינות מין: סיבות שכיחות פחות לפנייה אל מטפל מיני, אך חשובות לא פחות, הן פרוורסיות ועבריינות מינית. פרוורסיות הן תשוקות מיניות אשר אינן מאפשרות ביסוס מערכת יחסים מינית בריאה עם פרטנרים מתאימים (למשל, פדופיליה, פטישיזם, מציצנות) ואילו עבריינות מינית מתייחסת למצבים בהם בוצעה עבירה מינית פלילית (אונס, מגע מיני עם קטין/ה, התערטלות פומבית). במצבים אלו הטיפול אצל מטפל מיני מכוון קודם כל לצמצום מסוכנותו המינית של המטופל ולאחר מכן, לשיקום ושיפור תפקודו המיני.
טיפול הניתן על ידי מטפל מיני הוא טיפול המכוון להשגת תפקוד מיני מספק תוך התייחסות לגורמים הפיסיולוגיים, הפסיכולוגיים והבין אישיים המשפיעים על התפקוד המיני. בהתאם, טיפול אצל מטפל מיני עשוי להינתן במתכונת פרטנית או זוגית, ויכלול בדרך כלל התערבויות טיפוליות מסוגים שונים, בהתאם לצרכיו האישיים של כל מטופל. ההתערבויות הטיפוליות השכיחות בהן מטפל מיני עושה שימוש הן:
השכלה פסיכו-דידקטית בתחום המיני: בחלק מהמקרים, קשיים בתפקוד המיני נובעים מחוסר ידע של המטופל ובהתאם, מטפל מיני עשוי לשלב בטיפול גם מתן מידע על איברי המין והתפקוד המיני, תוך שימוש בעזרים רלוונטיים (סרטונים, ספרי הדרכה, תמונות וכד').
תרגול התנהגותי: מטפל מיני עשוי להשתמש בטכניקות התנהגותיות שונות ולהנחות את המטופל לתרגול המכוון לשיפור התפקוד המיני. לדוגמה, מטפל מיני יכול ללמד מטופלת טכניקות הרגעה עצמית והרפיה אשר יאפשרו לה ליהנות ממגע מיני ומחדירה, או לסייע למטופל לרכוש טכניקות הסחת דעת, וויסות ושליטה עצמית אשר יאפשרו לו להימנע משפיכה מוקדמת.
טיפול רגשי ממוקד מיניות: במרבית המקרים קשיים בתפקוד המיני קשורים בגורמים רגשיים-פסיכולוגיים ובהתאם, מטפל מיני יתמקד בדרך כלל בחקר חוויות העבר, דפוסי מערכות היחסים המוקדמות והגורמים הרגשיים הקשורים לתפקוד המיני. כך, למשל, מטפל מיני עשוי לסייע למטופלת לזהות כיצד חוויות עבר אשר גרמו לפגיעה באמון באחרים קשורות לקושי ליצור מגע מיני אינטימי, או כיצד התמכרות למין מהווה הגנה מפני היקשרות עמוקה לאדם אחר. זיהוי הגורמים הרגשיים המשפיעים על התפקוד המיני ועיבוד מעמיק שלהם במסגרת קשר טיפולי מיטיב מביאים במרבית המקרים גם לשיפור התפקוד המיני.
