בליעה היא פעולה שאנו מבצעים מאות פעמים ביום באופן אוטומטי: על אף שתהליך תקין של בליעה מצריך חוזק שרירים, קואורדינציה ויציבות, איננו מקדישים לפעולת הבליעה תשומת לב ואיננו מפנים אליה את מודעותנו. למעשה, בדרך כלל המודעות לפעולת הבליעה מתעוררת רק כאשר מתקיימות הפרעות בליעה המשבשות תהליכים טבעיים של אכילה ושתייה.
הפרעות בליעה הן בעיות אשר מתבטאות בקושי באחד משלבי הבליעה התקינה: לעיסת המזון, הנעת המזון הלעוס לכיוון הלוע, העברת המזון ללוע וכניסת המזון לוושט. הפרעות בליעה עשויות להתקיים בכל אחד משלבים אלו, אך גם בכמה שלבים בו זמנית. הפרעות בליעה בכל אחד משלבים אלו עלולות להתקיים בדרגת חומרה נמוכה אשר כמעט ואינה גורמת להפרעה בתהליך האכילה, אך גם בדרגת חומרה גבוהה אשר עלולה למנוע מהאדם אכילה והזנה תקינה או לסכן אותו בשאיפת מזון לריאות.
הפרעות בליעה עשויות להופיע הן בגילאי הילדות והן בגילאי הבגרות המתקדמת.
הפרעות בליעה בילדות נוטות להופיע בדרך כלל בינקות המוקדמת, כאשר התינוק מתקשה לרכוש שליטה בפעולות המוטוריות הנדרשות לקיום תהליך בליעה תקין. הפרעות בליעה מסוג זה עשויות להופיע אצל תינוקות הסובלים מבעיות פיסיות הפוגעות בפעולת שרירים הקשורים בפעולת הבליעה ואצל תינוקות המתמודדים עם הפרעות התפתחותיות שביניהן אוטיזם ופיגור, אך יופיעו במקרים מסוימים גם אצל תינוקות שאינם סובלים מבעיות נוספות.
בגילאי הבגרות, ובפרט בזקנה, הפרעות בליעה עלולות לפרוץ כתוצאה מאירועים מוחיים, תאונות, מחלות או בעיות רפואיות הפוגעות בשרירים הנדרשים לביצוע פעולת הבליעה וניתוחים אשר מביאים לפגיעה בשרירים אלו.
הן בינקות והן בזקנה הסימנים אשר עשויים להעיד על קיומן של הפרעות בליעה יכללו בדרך כלל אכילה איטית, העלאת גירה של המזון או הישארות מזון בפה, ירידה במשקל (או קושי בהשגת משקל תקין בינקות), חנק ושיעולים בעת האכילה, כאבים בפה ובגרון, דלקות גרון בתדירות גבוהה ויציאת מזון מהאף.
הפרעות בליעה מאובחנות ומטופלות בדרך כלל על ידי צוות מקצועי מקיף הכולל רופא אף אוזן גרון או רופא ילדים, קלינאית תקשורת ודיאטנית המתמחה בתחום של הפרעות בליעה. לאחר קביעת אבחנה של הפרעות בליעה, תותאם למטופל תכנית טיפולית המתאימה לצרכיו, ומשפחתו ומטפליו יונחו כיצד ללוות את התכנית הטיפולית שנבנתה.
הדיאטנית תקבע תפריט אשר יותאם למגבלותיו של המטופל ובו זמנית יסייע בהשגה או בשמירה על משקל גוף תקין. קלינאית תקשורת תנקוט במגוון רחב של טכניקות כדי לסייע למטופל לרכוש שליטה בפעולות הבליעה. בין היתר, קלינאית תקשורת תבנה עם המטופל תכני תרגול ואימון אשר תכלול תרגילים המכוונים לחיזוק שרירי הפה והצוואר הרלוונטיים לפעולת הבליעה, תרגילים המסייעים בשמירה על דרכי הנשימה מפני חדירת מזון והקניית היכולת לשמירה על קצב אכילה תקין.
מאחר ובמרבית המקרים אנשים המתמודדים עם הפרעות בליעה הם אנשים הנזקקים לעזרה טיפולית משמעותית (קשישים פגועים או תינוקות), חלק משמעותי בתהליך הוא הדרכת בני המשפחה או הצוות המטפל בנוגע לשמירה על הרגלי האכילה של המטופל. כך, למשל, מטפלים ובני משפחה יכולים לקבל הדרכה בנוגע לתנוחת האכילה המועדפת, לליווי התרגול לו המטופל נדרש ולהתנהגויות אכילה מותאמות (למשל, לא להאיץ במטופל לאכול מהר יותר, לא "לדחוף אוכל" לתינוק וכן הלאה). כמו כן, מודגשים בפני בני המשפחה חשיבות ההקפדה על התפריט שנבנה למטופל והסכנות הכרוכות בהימנעות מהקפדה על הוראות בטיחות שונות הנוגעות להרגלי האכילה.
