הרטבה

הרטבה, או בשמה המלא הרטבת לילה היא בעיה התפתחותית נפוצה המתייחסת לבריחת שתן מתוך שינה. על אף שכיחותה של הרטבה בילדות (כ- 25% מהילדים בני הארבע ו- 15% מהילדים בני השש עדין מרטיבים), הרטבה מלווה בתסכול, מבוכה ואי נוחות הן לילד עצמו והן להוריו. מהי הרטבה, מה הם הגורמים לה וכיצד מטפלים?

הרטבה והגורמים לה

מרבית הילדים מפסיקים להרטיב עד גיל ארבע, מתוך תהליך טבעי של בשילה מוטורית המאפשרת שליטה בסוגרים, למידת התאפקות והתפתחות רגשית. רבים מהילדים המתמודדים עם הרטבה מעבר לגילאים אלו סופגים כעס וביקורת אך בפועל, הרטבה נובעת במרבית המקרים מגורמים אשר אינם בשליטת הילד. קיימים ארבעה גורמים מרכזיים להופעת הרטבה:

גורמים גנטיים: הרטבה שכיחה ביותר בקרב ילדים אשר הוריהם ואחיהם התמודדו גם הם עם הרטבה מאוחרת.

גורמים רפואיים: אחוז קטן מהילדים מתמודדים עם הרטבה הנובעת מבעיות פיסיות או רפואיות שביניהן בעיות נוירולוגיות או בעיות בכליות ובדרכי השתן.

גורמים פסיכולוגיים: 20-25% מהילדים מתמודדים עם הרטבה על רקע גורמים רגשיים. הרטבה במקרים אלו עשויה לבטא מצוקה רגשית, חרדה איתה הילד מתמודד, קשיים ביחסי ההורה-ילד, רגרסיה התנהגותית וכן הלאה.
גורמים התנהגותיים: גורמים התנהגותיים הקשורים בלמידה לקויה של התאפקות הם הגורמים לבעיות הרטבה בקרב 75-80% מהילדים המתמודדים עם הרטבה. ילדים אלו לא למדו לשלוט כראוי בשליטה בסוגרים בזמן השינה ועל כן אינם מבצעים את הפעולה המוטורית הנדרשת להתאפקות במצבים בהם שלפוחית השתן מלאה.

הרטבה והטיפול בה

אי הנעימות הכרוכה בהרטבה מתמשכת של ילד מביאה פעמים רבות לשימוש בשיטות אשר לא רק שאינן מועילות, אלא גם פוגעות ביחסיו של הילד עם ההורה ובדימויו העצמי. בין שיטות אלו נכללות הענשה, הגבלת/שינוי שעות השינה של הילד, הגבלת השתייה בערב והערת הילד באופן מלאכותי. עם זאת, מספר שיטות טיפול נמצאו יעילות לטיפול במצבי הרטבה מתמשכת:

טיפול התנהגותי: מאחר ומרבית המקרים של הרטבה קשורים בקושי של הילד ברכישת התנהגות של שליטה בסוגרים בשינה, טיפול התנהגותי הוא אחת השיטות השכיחות והיעילות לטיפול בהרטבה. במסגרת טיפול התנהגותי במצבי הרטבה הילד לומד לזהות טוב יותר את תחושת הלחץ בשלפוחית בעת שינה ולהשתמש באופן יעיל במנגנון ההתאפקות. שיטה התנהגותית נוספת היא שימוש בזמזם המופעל עם בריחת השתן ובכך מסייע לילד להתחיל לזהות את הקישור בין התחושה הפיסית של לחץ בשלפוחית לבין התעוררות.

פסיכותרפיה: פסיכותרפיה במצבי הרטבה יכולה לסייע לילדים אשר בעיית ההרטבה שלהם נובעת מהיבטים רגשיים: הטיפול מציע "טיפול עומק" בקשיים הרגשיים העומדים בבסיס סימפטום ההרטבה ובכך מנטרלים אותו. חשוב להדגיש כי טיפול זה לא יסייע לילדים אשר בעייתם אינה רגשית אלא קשורה בקושי בלמידת התאפקות.
טיפול תרופתי: תרופות שונות יכולות להפסיק מצבי הרטבה אך חסרונן הוא בכך שבמרבית המקרים ההרטבה חוזרת לאחר הפסקת התקופה ושהילד אינו רוכש את מנגנוני השליטה וההתאפקות הטבעיים.