בעבר, ילדים אשר ביצועיהם הלימודיים היו נמוכים ביחס לאינטליגנציה שלהם נתפסו כילדים חסרי מוטיבציה, עצלים או בעייתיים. כיום, קיימת מודעות רבה לכך שפערים אלו בין האינטליגנציה של הילד לבין הישגיו הלימודיים עשויים לנבוע מגורמים שונים שביניהם לקויי למידה, הפרעות קשב וריכוז וגורמים רגשיים. מאבחן דידקטי הוא איש מקצוע אשר הכשרתו מאפשרת לו לבצע אבחון מקיף אשר בסיומו יוכל להעיד על קיומם או לשלול את קיומם של לקויי למידה הפוגעים בתפקודו ובהישגיו הלימודיים של הנבחן.
הפנייה אל מאבחן דידקטי נעשית בדרך כלל ביוזמת ההורים או הצוות החינוכי, במקרים הבאים:
* הישגיו של הילד נראית נמוכים ביחס לפוטנציאל שלו (למשל, ילד שניכר עליו שהוא אינטליגנט ומהיר תפיסה אך הישגיו הלימודיים נמוכים).
* המשאבים והמאמצים שהילד משקיע בלימודים אינם תואמים את הישגיו.
* קיימים פערים משמעותיים בתפקודו של הילד בתחומים לימודיים שונים (למשל, תלמיד מצטיין בכל המקצועות אשר מתקשה לרכוש אפילו מיומנויות חישוב בסיסיות).
* בעיות התנהגות- הילד מפריע, עצבני, לחוץ או חסר מנוחה באופן לא אופייני לו סביב דרישות לימודיות. בדומה, הילד עשוי לנסות להתחמק מביצוע מטלות לימודיות.
במקרים אלו, הורים וצוותים חינוכיים עשויים לחוש כי "משהו לא בסדר" בתפקודו הלימודי של הילד ולפנות אל מאבחן דידקטי אשר יוכל לבחון באופן מבוקר ואובייקטיבי האם הילד מתמודד עם לקויי למידה.
מאבחן דידקטי הוא בדרך כלל איש מקצוע בעל רקע בתחום החינוך וההוראה אשר עבר הכשרה ספציפית בתחום של אבחון דידקטי. עם זאת, לעתים גם פסיכולוג חינוכי אשר עבר הכשרה מתאימה עשוי להציע שירותי אבחון דידקטי.
אבחון אצל מאבחן דידקטי מכוון לזיהוי לקויי למידה – ליקויים נוירולוגיים מולדים אשר באים לידי ביטוי בפער בין יכולתו השכלית של הילד לבין יכולתו הלימודית. כיום מוכרים שלושה סוגי לקויי למידה מרכזיים: דיסלקציה המתבטאת בלקות ברכישת יכולות שפה וקריאה, דיסגרפיה הפוגעת ביכולת רכישת מיומנות הכתיבה ודיסקלקוליה הפוגעת ביכולת לרכוש מיומנויות חשבוניות בסיסיות. במסגרת אבחון אצל מאבחן דידקטי המאבחן יציג למאובחן מגוון רחב של מטלות ומבחנים אשר מכוונים לבחינת כישורים ותפקודים שביניהם קשב, זיכרון לטווח קצר וארוך, תפיסה חזותית, תפיסה מרחבית, תפקוד גרפו- מוטורי, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, עיבוד פונולוגי, רמת אוצר המילים, יכולת התארגנות, יכולת בקרה עצמית וכן הלאה.
לאחר ביצוע האבחון, המאבחן הדידקטי ישווה את ביצועיו של המאובחן לנורמות תואמות גיל ועל סמך הנתונים שנאספו והתרשמותו של המאבחן הדידקטי מתפקודו של הנבחן בעת האבחון- יוכל המאבחן לקבוע האם קיימים לקויי למידה ועל אילו תחומים הם משפיעים. חשוב להדגיש כי מאבחן דידקטי מוסמך לאבחן אך ורק לקויי למידה ולא הפרעות קשב וריכוז או קשיים רגשיים המשפיעים על הלמידה. כדי לאבחן הפרעות קשב וריכוז יש לפנות אל נוירולוג או פסיכיאטר המתמחים באבחון הפרעות קשב וריכוז, וכדי לזהות גורמים רגשיים המשפיעים על התפקוד הלימודי יש לבצע אבחון פסיכודידקטי המשלב בין אבחון דידקטי "קלאסי" לבין אבחון היבטים רגשיים. אבחון פסיכודידקטי עשוי להיות מועבר על ידי פסיכולוג חינוכי אשר הוכשר בתחום האבחון הדידקטי, או במשולב, כאשר אשר את חלקו הדידקטי של האבחון מעביר מאבחן דידקטי ואת חלקו הרגשי מעביר פסיכולוג חינוכי או פסיכולוג קליני. עם זאת, מאבחן דידקטי מנוסה יכול לאתר רמזים לקיומם של הפרעות קשב וריכוז או של קשיים רגשיים המשפיעים על התפקוד הלימודי, ולהפנות את המאובחן להמשך התהליך האבחוני אצל איש המקצוע המתאים.
בסיכום האבחון, מאבחן דידקטי לא רק יקבע האם קיימים לקויי למידה אלא גם יציע תכנית לימודית-טיפולית המתאימה לכישוריו וקשייו של המאובחן כפי שהתגלו באבחון. במסגרת זו, מאבחן דידקטי יוכל להמליץ על המשך התהליך האבחוני, מתן הקלות לימודיות, הפנייה לשירותי הוראה מתקנת, אבחון וטיפול רגשי וכן הלאה.
