היכולת לתקשר באמצעות השפה היא יכולת בסיסית החיונית להסתגלותנו: היכולת התקשורתית חיונית להשתלבותנו בחברה אליה אנו משתייכים, ובמאפשרת לנו לעבוד וליצור קשרים בין אישיים משמעותיים אשר יבטיחו את הישרדותנו הפיסית והנפשית. לאור מרכזיותה של השפה, אנשים אשר יכולת רכישת השפה והתקשורת שלהם פגומה מתמודדים עם קשיים משמעותיים. קלינאית תקשורת היא אשת מקצוע אשר הכשרתה מאפשרת לה לסייע בהתמודדות עם קשיי שפה, דיבור, היגוי ותקשורת הנובעים מבעיות מוטוריות, פיסיולוגיות ופסיכולוגיות.
עבור מרבית האנשים התפתחות תקינה של השפה, שמשמעה יכולת לקלוט ולהעביר מסרים, היא יכולת מובנת מאליה אשר נבנית בהדרגה במהלך שלבי ההתפתחות הנורמליים. עם זאת, היכולת השפתית התקינה מתפתחת למעשה רק כאשר מתקיימת אינטראקציה תקינה בין גורמים פיסיולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים: רק תינוק בריא ובעל כישורים פסיכולוגיים ומוטוריים תקינים, אשר גדל בסביבה המספקת לו את הגרייה הדרושה, יוכל לפתח מיומנויות שפה תקינות. היבטים פיסיולוגיים הקשורים ברכישת השפה נוגעים הן למערכת החושית (למשל, שמיעה תקינה), הן למערכת המוטורית הקשורה בהפקת שפה (למשל, ילדים עם שפה שסועה עשויים להתקשות בהפקת השפה למרות שהם מבינים אותה היטב) והן להתפתחות מיומנויות קוגניטיביות כזיכרון ותפיסה. היבטים פסיכולוגיים הנוגעים לרכישת מיומנויות שפתיות קשורים לבריאות הנפשית הנדרשת להנעת תהליכי למידה ורכישת שפה: כך, למשל, ילדים אוטיסטיים אשר מגיעים לעולם עם לקות עמוקה ביכולת התקשורתית עשויים שלא לרכוש יכולת תקשורתית תקינה גם כאשר הם מסוגלים לכך מוטורית ואינטלקטואלית. בדומה, ילדים עם פיגור שכלי עשויים לרכוש שפה לאט יותר ובאופן מצומצם יותר. לבסוף, היבטים סביבתיים הקשורים בתהליכי רכישת שפה תקינה נוגעים לחשיפה מותאמת של הילד לשפה ולשימוש מותאם בה בילדות המוקדמת: ילד אשר לא נחשף לשפה, או ילד אשר גדל בסביבה בה התקשורת המילולית אינה זוכה לגירוי ועידוד (למשל ילדים הגדלים בבתי יתומים מזניחים)- לא יצליח לרכוש מיומנויות שפה תקינות גם אם הגיע לעולם כאשר הוא מצויד ביכולות הפסיכולוגיות והפיסיולוגיות הדרושות לרכישת שפה.
בהתאם למורכבותם של תהליכי רכישת שפה, ילדים אשר מגיעים אל העולם עם לקויות פיסיות או פסיכולוגיות, וילדים אשר לא זכו לגרייה והעשרה שפתית מספקת- עשויים להזדקק לעזרתה של קלינאית תקשורת בכדי שיוכלו לבסס שליטה בשפה ובתקשורת המילולית.
קלינאית תקשורת היא אשת מקצוע בתחום הפרא-רפואי, אשר מוסמכת להציע אבחון וטיפול סביב מגוון רחב של בעיות וקשיים הקשורים לתחום התקשורתי. קלינאית תקשורת יכולה לסייע לאנשים בכל טווח הגילאים: החל מפעוטות אשר התפתחותם השפתית מעוכבת או לקויה ועד לקשישים לאחר אירוע מוחי אשר פגע ביכולת התקשורת וההגייה שלהם.
בישראל, קלינאית תקשורת רוכשת את הכשרתה במסגרת תואר ראשון בלימודי קלינאות תקשורת אשר מוצעים בחלק מהאוניברסיטאות והמוסדות האקדמאיים המוכרים. במסגר לימודיה, קלינאית תקשורת תעסוק בנושאים הנוגעים להיבטים הפיסיולוגיים, הפסיכולוגיים והסביבתיים הכרוכים ברכישת שליטה תקינה בשפה. בין תחומים אלו נכללים לימודי גנטיקה, נוירולוגיה, הפרעות קול, התפתחות ובעיות שפה, שיטות אבחון וטיפול ועוד. כמו כן, לימודיה של קלינאית תקשורת יכללו התנסות והכשרה קלינית, המכוונות להקנות לסטודנטית ידע מעשי שמעבר לידע התיאורטי.
לאחר לימודיה, קלינאית תקשורת יכולה לעבוד באופן פרטי או להשתלב במגוון מסגרות טיפוליות וחינוכיות שביניהן קופות חולים, בתי חולים, גנים ובתי ספר לחינוך מיוחד, מרכזים שיקומיים, מכונים להתפתחות הילד ועוד. על אף שהכשרתה של קלינאית תקשורת מאפשרת לה להציע בגוון רחב של הפרעות בשפה ובתקשורת, מרבית הקלינאיות יתמחו בתחום או מספר תחומים ספציפיים.
קלינאית תקשורת יכולה לסייע לילדים, מתבגרים, בוגרים או קשישים אשר מתמודדים עם קשיים בהבנת, הפקת או שימוש בשפה ובקול עקב גורמים פיסיולוגיים, פסיכולוגיים או סביבתיים. הקשיים הבאים מצריכים בדרך כלל פנייה אל קלינאית תקשורת:
* עיכוב בהתפתחות השפה והדיבור בילדות המוקדמת
* לקויי שפה והגייה- קשיים בהפקת מילים ברורות, בהפקת משפטים ברורים ומורכבים וכן הלאה
* גמגום בילדות, בהתבגרות ובבגרות
* צרידות והפרעות קול-בדרך כלל בקרב זמרים, מורים ומרצים אשר משתמשים בקולם באופן שגוי ושוחקים אותו.
* קשיי שפה בעקבות אירוע רפואי (אירוע מוחי, פגיעת ראש, פגיעה פיסית באזור הפה והלסת)
* לקויי שמיעה וחירשות
* קשיי תקשורת הנובעים מהפרעות אוטיזם
במרבית המקרים, אנשים מגיעים לטיפול אצל קלינאית תקשורת לאחר שזיהו קושי מתמשך בשימוש בשפה. במקרה של בוגרים אשר יכולתם התקשורתית נפגעה עקב אירוע פיסי (אירוע מוחי, פגיעה פיסית באזור הפה)- בדרך כלל האדם עצמו יזהה בקלות כי מדובר בקושי אשר מצריך פנייה אל קלינאית תקשורת, מאחר וחלה ירידה דרמטית באיכות השפה אשר היתה תקינה עד לאירוע. במקרה של עיכובים בהתפתחות השפה או קשיי שפה של ילדים, בדרך כלל ההורים, צוות טיפת חלב, רופא המשפחה או הצוות החינוכי (גננת, מטפלת) הם שישימו לב שיכולתו השפתית של הילד אינה תואמת את המצופה ממנו על פי גילו ויפנו אותו להערכה אצל קלינאית תקשורת.
הטיפול אצל קלינאית תקשורת כולל מספר שלבים מרכזיים:
בדיקת שמיעה: ילדים אשר מופנים אל קלינאית תקשורת חייבים לעבור בדיקת שמיעה טרם הפנייה כדי לשלול מצב בו קשיי השפה של הילד נובעים למעשה מלקות שמיעה. כאשר פונים אל קלינאית תקשורת יש להביא אליה את ממצאי האבחון, כדי לסייע בתהליך האבחוני והתאמת התוכנית הטיפולית לצרכי הילד.
אבחון: השלב השני בטיפול אצל קלינאית תקשורת הוא אבחון מקיף המבוסס על שני היבטים מרכזיים: איסוף מידע ואבחון ישיר. במסגרת שלב איסוף המידע, קלינאית התקשורת תערוך ריאיון מפורט אשר יתייחס לשלבי ההתפתחות המרכזיים בחיי הילד (לידה, התפתחות מוטורית, אכילה עצמאית, גמילה ממוצץ, גמילה מחיתול) וכמובן- לשלבי התפתחות השפה המילולית והבלתי מילולית (למשל, האם הילד כלל אינו מתקשר, או שהוא עושה שימוש במחוות לא מילוליות כהצבעה על חפצים בהם הוא מעוניין). במידה והילד משתייך למסגרת חינוכית, קלינאית התקשורת תבקש בדרך כלל גם מידע מהצוות החינוכי, במטרה לצייר תמונה מלאה של קשיי הילד ולשלול מצב בו הם מושפעים בעיקר מגורמים סביבתיים (למשל, ילד שמשתמש בשפה באופן סביר בגן, אך מתנהגת באופן רגרסיבי ולא מילולי בבית). השלב השני באבחון על ידי קלינאית תקשורת הוא אבחון פורמלי המתקיים במסגרת מפגש בין קלינאית התקשורת לילד. במפגש, הילד מתבקש להתמודד עם מטלות שפתיות שונות המוצגות לו באופן משחקי ונינוח, כך שקלינאית התקשורת יכולה להתרשם מתפקודו השפתי והכללי.
בניית תוכנית טיפולית: שלב מרכזי ביותר בטיפולה של קלינאית תקשורת הוא שלב הגדרת המטרות ובניית התוכנית הטיפולית. שלב זה מבוסס על התהליך האבחוני, וכולל מתן מידע למטופל ומשפחתו על מסגרת הטיפול אשר תסייע לשפר ולשקם את ההיבטים התקשורתיים הלקויים. בניית התוכנית הטיפולית עשויה לכלול עבודה ותרגול ישירים עם הילד, מתן "שיעורי בית" לימים שבין המפגשים, הכוונה לרכישת עזרים תקשורתיים במידת הצורך (מכשירי שמיעה, לוח תקשורת תומכת) והדרכת הורים.
טיפול: לאחר האבחון ובניית התוכנית הטיפולית, מתחיל תהליך הטיפול אצל קלינאית תקשורת בהתאם למסגרת הטיפולית עליה הוסכם. מידע על סוגי הטיפולים השונים הניתנים במסגרת הטיפול אצל קלינאית תקשורת יינתן בהמשך הכתבה באופן מפורט.
חלק מהילדים, ובפרט ילדים אשר מתמודדים עם קושי שפתי נקודתי (למשל, גמגום, ש' שורקת או החלפת עיצורים), יזדקקו לטיפול אצל קלינאית תקשורת בלבד. לעומת זאת, ילדים אשר מתמודדים עם הפרעות שפה ותקשורת נרחבות יותר (למשל, ילדים המתמודדים עם אוטיזם או עיכוב שפתי משמעותי) יזדקקו בדרך כלל לא רק לטיפול אצל קלינאית תקשורת, אלא לשילוב הטיפול בטיפולים פסיכולוגיים ופרא רפואיים נוספים שביניהם ריפוי בעיסוק, פסיכותרפיה, טיפול התנהגותי ועוד.
בעיות שפה הן שם כולל לקבוצת קשיים רחבה ומגוונת אשר מביאה לשימוש לקוי, מצומצם או פגוע בשפה. בניגוד לבעיות היגוי הקשורות בעיקר בלקות בהפקת שפה ברורה, ילדים המופנים אל קלינאית תקשורת עקב בעיות שפה מתמודדים בדרך כלל עם קושי מהותי בשימוש בשפה. כך, למשל, ילדים המופנים אל קלינאית תקשורת על רקע בעיות שפה עשויים לסבול משפה ואצר מילים מצומצמים, מקושי בבניית משפטים ארוכים ומורכבים, מקושי בבניית משפט קוהרנטי ומלקות בהפנמת כללי הדקדוק והתחביר המדוברים, אותם ילדים אחרים רוכשים ומפנימים באופן טבעי.
במסגרת טיפול בקשיי שפה, קלינאית תקשורת תמקד ותבהיר מה הם קשייו השפתיים של הילד ובהתאם לכך, תקנה לו כלים להתמודדות עם מטלות שפתיות שונות. במקביל, הטיפול אצל קלינאית תקשורת ילווה בתרגולים הן בפגישות והן בין הפגישות, אשר יכוונו לחיזוק שליטתו של הילד במיומנויות שנרכשו במפגש הטיפולי, והכללתן לסיטואציות תקשורתיות רחבות. במקביל למפגשיה עם הילד, קלינאית תקשורת תדריך גם את הוריו סביב התמודדות עם קשיי השפה של הילד, ניהול תרגולי השפה, יצירת סיטואציות של חשיפה ושימוש בשפה וכן הלאה.
חלק מהילדים "תופסים" היטב את מהות השפה, מבינים את הנאמר להם ומחזיקים באוצר מילים התואמים את גילם ועם זאת- מתקשים בהגיית המילים גם בגיל בו הם מצופים לדבר באופן ברור יחסית.
כפי של הורה יודע, הגייה תקינה נרכשת בשלבים הדרגתיים ופעוטות רבים מדברים תחילה באופן בלתי ברור. כך, למשל, רבים מהילדים מתחת לגיל ארבע מתקשים להגות את אות ר', ורבים מהילדים מתחת לגיל שש מתקשים להגות אותיות כ-ש, ס' ו-צ'. מעבר ל"לקויים" נורמטיביים לגיל, אנו מצפים כי דיבורם של ילדים בני שלוש ומעלה יהיה רהוט וברור יחסית ובמידה והילד אינו מצליח להגיע לרמה שפתית זו- מומלץ לפנות לאבחון אצל קלינאית תקשורת. כמו כן, מומלץ לפנות אל קלינאית תקשורת אם הילד מרבה להחליף עיצורים ו/או מתקשה להגות או משמיט אותיות רבות.
במסגרת טיפול אצל קלינאית תקשורת, הילד יקבל הנחיות מוטוריות ותרגולים אשר יסייעו לו להגות באופן מדויק וברור יותר את המילים. בחלק מהמקרים התוכנית הטיפולית אשר תיבנה על ידי קלינאית תקשורת לא תכלול עבודה ישירה עם הילד, אלא הנחייה של ההורים כיצד לסייע לו להתגבר על קשיי ההיגוי, ומאילו קשיים מוטב להתעלם כדי לא לייצר לחץ מוגזם סביב קשיים הנורמטיביים לגילו של הילד.
אחת המיומנויות השפתיות אשר אנו מצפים לה כבר מהגיל הרך היא היכולת לדבר באופן רציף וללא קטיעות. עם זאת, ילדים ומתבגרים רבים (5%!), וגם מבוגרים, מתמודדים עם גמגום ועם הפרעות בשטף הדיבור. גמגום יכול להתבטא בחזרה על מילים וצלילים, קטיעת המשפט, "היתקעות" למרות שהאדם יודע מה הוא רוצה לומר וכן הלאה. במקרים רבים, הגמגום מייצר בושה, חרדה ואי נוחות אשר עלולים להביא להתפתחות חרדה, דימוי עצמי נמוך ונטייה להימנע מדיבור בפני אנשים או מסיטואציות חברתיות.
הגורמים להיווצרות גמגום שנויים במחלוקת אך כיום מרבית העוסקים בתחום מניחים כי גמגום נובע בעיקר מגורמים אורגניים מולדים, אך מושפע מגורמים סביבתיים ורגשיים. כך, למשל, מגמגמים רבים מעידים על כך שהתרגשות ולחץ מגבירים את הסיכוי שיגמגמו ומחמירים את מידת הגמגום. למרות השפעותיהם המרכזיות של הגורמים הגנטיים, קלינאית תקשורת יכולה לסייע באופן משמעותי בהתמודדות עם גמגום.
טיפול בגמגום אצל קלינאית תקשורת אינו מתאים רק לילדים, אלא גם למתבגרים ובוגרים המגמגמים במשך שנים. עם זאת, מומלץ לפנות אל קלינאית תקשורת עם הופעת הגמגום, מאחר וטיפול מוקדם נחשב לבעל סיכויי הצלחה גבוהים במיוחד. טיפול בגמגום אצל קלינאית תקשורת מתמקד בדרך כלל במתן כלים אשר מסייעים למטופל להיות מודע יותר לגמגום ולטריגרים המגבירים את הסיכוי לגמגום, ולדבר באופן שוטף יותר מבלי "להיתקע" או לחזור על צלילים ומילים. מעבר לכך, מאחר והגמגום מלווה לא פעם ב"תופעות לוואי" רגשיות כחרדה, לחץ או הימנעות מדיבור, קלינאית תקשורת תכלול פעמים רבות בטיפול גם התייחסות לרכיבים אלו. במסגרת טיפול בגמגום בילדים, כמעט כל קלינאית תקשורת תוסיף לטיפול בילד המגמגם גם הדרכת הורים. במסגרת הדרכת הורים, תוכל קלינאית התקשורת לסייע להורים ללוות את הילד בתרגול ולתמוך בו, לעודד אותו להתנסות בדיבור בפני אנשים ובסיטואציות חברתיות שונות ולהגיב לגמגום באופן שיקל על הילד ויפחית את הלחץ בו הוא נתון (למשל, קלינאית תקשורת עשויה לסייע להורים להבין עד כמה הערות פוגעניות וביקורתיות שלהם או של אחיו של הילד פוגעים בביטחונו ומגבירים את הסיכון להחמרת החרדה והגמגום).
אוטיזם הוא של כולל לרצף של הפרעות אשר בבסיסן לקות ביכולות התקשורת של האדם. קיים פער משמעותי ברמות החומרה של הפרעות אוטיסטיות, ובהתאם גם ברמת הפגיעה ביכולותיו השפתיות והתקשורתיות של האדם. כך, למשל, אוטיזם קשה עשוי להביא לכך שילד כלל לא ישתמש בשפה מילולית או בלתי מילולית ואוטיזם ברמה בינונית עשוי להביא לדיבור מצומצם ודל (למשל, ילד שמבין שפה פשוטה ומשתמש במילים בסיסיות כמים, שוקולד, אמא, פיפי). לעומת זאת, אוטיזם ברמות תפקוד קלות יותר עשוי להתבטא ברכישת שפה והגייה תקינה, אך ללא יכולת לרכוש מיומנויות תקשורת בין אישית חיוניות כדיבור בקול רם שיאפשר לאחר לשמוע את דברי הילד, הבנת ניואנסים של שפה (הומור, אירוניה), הפנמת קודים בסיסיים של נימוס והתנהגות מילולית נאותה, דיבור ב"תורות", הקשבה לדברי האחר (ולא התמקדות רק בעולם הפנימי של האדם עצמו) וכן הלאה.
בהתאם לשונות העצומה בקשיים איתם מתמודדים ילדים עם הפרעות על הרצף האוטיסטי, הטיפול אצל קלינאית תקשורת יהיה שונה מאוד עבור כל ילד. במסגרת האבחון הנערך בתחילת כל טיפול אצל קלינאית תקשורת, הקלינאית תעריך את מצבו ויכולותיו של הילד ואת הטיפולים הקודמים שעבר, ותציב מטרות טיפוליות ריאליות וברות השגה. בהתאם למטרות אלו, תיבנה תכנית טיפולית אשר תערב הן את הילד והן את הוריו, ותכוון להרחבת יכולות השפה והתקשורת באופן שימצה את הפוטנציאל השפתי של הילד. כך, למשל, בחלק מהמקרים טיפול אצל קלינאית תקשורת יכוון למטלות שפתיות מתוחכמות כמו דיבור בתורות, למידת קודים חברתיים של שיחה וכן הלאה, ובמקרים אחרים טיפול אצל קלינאית תקשורת יתמקד ברכישת מיומנויות שפה בסיסיות ביותר של תקשורת מילולית ובלתי מילולית. במקרים קשים בהם ברור שהילד אינו מסוגל כלל לרכוש כישורי שפה מילוליים, קלינאית תקשורת יכולה לסייע לו לרכוש שליטה במיומנויות תקשורת חליפית. למשל, קלינאית תקשורת תוכל לסייע לילד להביע את צרכיו ורצונותיו באמצעות מחוות לא מילוליות או באמצעות "לוח תקשורת" המכיל ציורים המבטאים את מסריו של הילד.
טיפול בילדים על הרצף האוטיסטי אצל קלינאית תקשורת יכלול כמעט תמיד גם הדרכת הורים: הורים לילדים אוטיסטיים, ובפרט לילדים עם הפרעות אוטיזם קשות, נאלצים גם הם ללמוד לתקשר עם ילדם באופן שונה מאוד מהאופן האינטואיטיבי בו היו מתקשרים עם ילד בריא. מעבר לכך, הדרכת ההורים תסייע להורים לכוון ולהדריך את ילדם כך שיוכל למצות את הפוטנציאל התקשורתי שלו.
כפי שכולנו יודעים, היכולת לרכוש שליטה בשפה ובהגיית השפה קשורה בחשיפה שלנו לשפה המדוברת- היבט אשר חסר לילדים לקויי שמיעה וחרשים. ילדים אלו אינם שומעים כראוי את השפה ועל כן לא יכולים להשתמש במנגנוני למידה המבוססים על חיקוי, תרגול ותיקון בהם משתמשים ילדים שומעים כחלק טבעי בתהליכי רכישת השפה. בהתאם, ילדים המתמודדים עם לקויות שמיעה בדרגות שונות זקקים פעמים רבות לשירותיה של קלינאית תקשורת אשר תסייע להם לשפר את הגייתם כך שדיבורם יהיה ברור יותר, לבחור בעזרי השמיעה המתאימים להם ביותר ולרכוש מיומנויות שפה אשר יאפשרו להם לתקשר באופן מספק על אף הלקות. במקרה של ילדים לקויי שמיעה, טיפול אצל קלינאית תקשורת יכלול גם הדרכת הורים אשר תסייע להורים לתקשר באופן הטוב ביותר עם ילדם למרות לקות השמיעה, ותקנה להם כלים לפיתוח שפתו ויכולות התקשורת שלו.
היכולת להבין ולהשתמש בשפה באופן תקין תלויה, כאמור, לא רק בלמידת השפה דרך חשיפה סביבתית אלא גם בגורמים קוגניטיביים ומוטוריים אשר מאפשרים להשתמש בחשיפה לשפה כבסיס להפנמתה. אך מה קורה כאשר מנגנונים אלו נפגעים? פגיעות ראש, אירועים מוחיים, גידולים הלוחצים על מרכזי השפה והדיבור המוחיים ופגיעות פיסיות באזור הפה והלסת עלולים להביא לפגיעה משמעותית ביותר ביכולות התקשורת של ילדים, בוגרים וקשישים אשר שליטתם בשפה היתה תקינה לגמרי קודם לאירוע. בחלק ממקרים אלו, האדם נדרש ללמוד מחדש היבטים שפתיים בסיסיים כהגייה, הפעלה נכונה של שרירי הפה, הרכבת משפטים מורכבים וכן הלאה. במקרים אלו, טיפול אצל קלינאית תקשורת יסייע לאדם לבסס מחדש שליטה ביכולות השפתיות.
תחום נוסף בו קלינאית תקשורת יכולה לסייע באופן משמעותי הוא בעיות קול: צרידות, שחיקת קול, כאבים בעת דיבור ממושך או שירה וכן הלאה. בהקשר זה, טיפול אצל קלינאית תקשורת יכול לסייע לאנשים אשר עושים שימוש רב בקולם- זמרים, מרצים, מורים וכן הלאה. קלינאית תקשורת מסייעת ברכישת מיומנויות שימוש בקול אשר מגנות עליו מפני שחיקה וצרידות. כמו כן, ניתן לפנות לטיפול אצל קלינאית תקשורת כטיפול מונע, אשר יאפשר שימוש נכון במיתרי הקול באופן שימנע מלכתחילה בעיות צרידות, אובדן קול וכן הלאה.
