בעבר, תלמידים אשר תפקודם הלימודי היה נמוך ביחס לפוטנציאל האינטלקטואלי שלהם סווגו פעמים רבות כעצלים וחסרי מוטיבציה. כיום, קיימת מודעות רבה לכך שקשיים בתפקוד הלימודי עשויים לנבוע ממגוון גורמים שביניהם גורמים רגשיים, לקויות למידה וכמובן - הפרעות קשב וריכוז.
הפרעות קשב וריכוז הן הפרעות נוירולוגיות מולדות הפוגעות בפונקציות ניהוליות האחראיות ליכולות כשמירה על קשב לאורך זמן, הימנעות מהסחות דעת, יכולות ארגון וניהול התנהגויות מכוונת מטרה ועוד. בהתאם למאפיינים אלו, הפרעות קשב וריכוז מתבטאות בקשיים במגוון היבטי חיים המבוססים על היכולת לתפקד באופן מאורגן וקשוב לאורך זמן. בין היבטי חיים אלו נכללים התחום הלימודי והתעסוקתי, אך גם היבטי חיים יומיומיים יותר כתעדוף בין משימות, עמידה בלוחות זמנים וכן הלאה.
רק איש מקצוע מוסמך יכול לאבחן הפרעות קשב וריכוז, אך סימנים מסוימים יכולים להוות "נורות" אדומות המצביעות על הצורך בפנייה אל אבחון הפרעות קשב וריכוז. מומלץ לפנות אל אבחון הפרעות קשב וריכוז בילדות כאשר:
חוסר תשומת לב לפרטים: הילד "מדלג" על פרטים ובהתאם, מרבה לשגות שגיאות הנובעות מחוסר תשומת לב או ממלא אחרי הוראות באופן חלקי בלבד. למשל, ילדים רבים עם הפרעות קשב וריכוז עשויים לשגות בתרגילי חשבון רק משום שלא שמו לב שמדובר בתרגיל חיבור ולא בתרגיל חיסור.
קושי בשמירת קשב לאורך זמן: הילד מתקשה להתמקד במטלה ספציפית לאורך זמן. למשל, מתקשה לקרא טקסטים ארוכים, מתקשה להתרכז בכיתה ואינו נוטה לסיים צפייה תבוכניות טלוויזיה.
נטייה להסחות דעת: דעתו של הילד מוסחת בקלות על ידי גירויים חיצוניים, והוא מתקשה לחזור לעיסוק ממנה דעתו הוסחה.
קשיי התארגנות: התארגנותו של הילד בהיבטים יומיומיים (סידור תיק, מקלחת, התארגנות בבוקר) פחות טובה מהמצופה על פי גילו ויכולותיו האינטלקטואליות.
דחיינות: הילד נוטה לדחות כל מטלה לרגע האחרון ומתקשה מאוד להתחיל מטלות, ובפרט מטלות מאיימות או משעממות.
פזרנות ושכחנות: הילד מפוזר, מעופף, מרבה לאבדם חפצים ונוטה לשכוח הוראות פשוטות.
על פי הוראות משרד הבריאות, אבחון הפרעות קשב וריכוז יכול להתבצע על ידי אנשי מקצוע מהתחום הרפואי (רופאי משפחה, נוירולוגים ופסיכיאטרים, בדרך כלל) אשר עברו הכשרה ספציפית לביצוע אבחון הפרעות קשב וריכוז או על ידי פסיכולוגים אשר עברו הכשרה ספציפית לביצוע אבחון להפרעות קשב וריכוז. כאשר אבחון להפרעות קשב וריכוז נערך על ידי פסיכולוג ולא על ידי רופא, על הפסיכולוג לשלוח את המאובחן גם להערכה רפואית אשר תשלול את האפשרות שקשייו של המטופל נובעים ממצב רפואי שאינו קשור לקיומה של הפרעת קשב וריכוז.
חושב שאתה או ילדך סובלים מהפרעת קשב וריכוז? אם כן, סביר להניח שאתם סובלים מהסימפטומים ומעוניינים בפנייה אל אבחון הפרעות קשב וריכוז. אבחון הפרעות קשב וריכוז הוא אבחון אשר נועד לזהות את קיומן של הפרעות קשב וריכוז ולהציע למאובחן תכנית טיפולית המתאימה לקשייו.
אבחון הפרעות קשב וריכוז מבוסס על שני אלמנטים מרכזיים:
הערכה קלינית: הערכה קלינית מבוסס על ריאיון מעמיק עם המטופל ו/או עם הוריו של המטופל במקרה של אבחון הפרעות קשב וריכוז בילדים. במסגרת הריאיון המראיין יכול להעריך את הסימפטומים מהם המטופל סובל ואת המידה בה הם משפיעים על חייו ועל תפקודו. כאשר נערך אבחון הפרעות קשב וריכוז לילדים, ההערכה הקלינית תכלול גם שאלוני הורים ומורים אשר יספקו למראיין מידע על תפקודו של הילד במסגרות מרכזיות בחייו, הבית ובית הספר.
מבחנים אובייקטיביים: במרבית המקרים, ובפרט במסגרת אבחון הפרעות קשב וריכוז של ילדים, המאובחן יעבור מספר מבחנים ממוחשבים הנחשבים כבעלי יכולת לזהות תסמינים של הפרעת קשב. כאשר יש צורך בכך, המאבחן ישלב בתהליך האבחוני מבחנים נוספים הקשורים ביכולות קוגניטיביות נוספות, כדי להבחין בין הפרעות קשב וריכוז להפרעות אחרות (למשל, כדי לבחון האם קשיי הריכוז אכן נובעים מקיומה של הפרעת קשב וריכוז ולא ממצב רגשי של חרדה הפוגעת בתפקודו של המאובחן).