לאורך כל חיינו אנו מתמודדים עם שינויים פנימיים וחיצוניים. שינויים פנימיים נוגעים לשלבים ההתפתחותיים שאנו עוברים ולתנועה הרגשית הנלווית להם, ואילו שינויים חיצוניים נוגעים לנסיבות חיינו המשתנות ומפגישות אותנו עם אתגרי חיים שונים, חיוביים ושליליים. באופן טבעי, שינויים אלו מאתגרים את יכולות ההסתגלות שלנו ודורשים מאתנו לפתח דרכי התמודדות ופתרונות יצירתיים למצבים השונים. בחלק מהמקרים משאבינו הפנימיים והמשאבים הסביבתיים שלנו יסייעו לנו בהתמודדות עם אתגרי חיים כשינויי גיל, הולדת ילד ראשון, קשיים גופניים, שינויים בסטטוס התעסוקתי (עבודה חדשה, פיטורים), הקמת תא משפחתי, שינויים במצב המשפחתי (אובדן בן זוג, גירושים). במצבים אחרים, משאבינו יאותגרו באופן שימנע מאתנו להתמודד באופן מיטבי עם הנסיבות. במקרים אלו, ייעוץ טיפולי עשוי לספק מענה לקשיים.
.jpg)
.jpg)
ייעוץ טיפולי הוא כינוי להתערבות בעלת מאפיינים טיפוליים אשר מכוונת לסייע לילדים, מתבגרים ובוגרים המתמודדים עם מצבי משבר שונים. מצבי משבר אלו נוטים להופיע על רקע שינויים בנסיבות החיים הנובעים או ממעבר בין שלבי התפתחות נורמטיביים (למשל, כניסה של נער לתיכון או הולדת הילד הראשון במשפחה) או מאירועים המשבשים את שגרת החיים ומלווים בקשיי הסתגלות (למשל, גירושים או פיטורים).
מצבי המשבר משני הסוגים מהווים אתגר משמעותי גם עבור אנשים בעלי יכולות תפקודיות ונפשיות תקינות: המעבר בין שלבים התפתחותיים וההתמודדות עם הנסיבות והאתגרים שמזמנים לנו החיים דורשים מיומנויות הסתגלות ופיתוח משאבים חדשים, ולא מעט אנשים חווים קשיים ומצוקה בנקודות זמן אלו. בהתאם לתפיסה זו, ייעוץ טיפולי מציע מענה לאנשים אשר אינם מתמודדים עם קשיים רגשיים או נפשיים אקוטיים אלא עם בעיות הסתגלות על רקע משברי חיים, שינוי נסיבות חיים וכן הלאה.
כפי שיתואר בהמשך, איש המקצוע המעניק שירותי ייעוץ טיפולי עשוי להשתמש במגוון רחב של טכניקות טיפוליות וייעוציות אשר יסייעו לפונה להתמודד עם המשבר אותו הוא חווה.
מאחר והתפיסה העומדת מאחורי ייעוץ טיפולי היא תפיסה המכוונת להתמודדות והסתגלות למשברים ושינויי חיים, ולאו דווקא למתן מענה לקשיים רגשיים ונפשיים מקיפים, שירותי ייעוץ טיפולי עשויים להינתן הן על ידי אנשי מקצוע בעלי הכשרה מקיפה בתחום הטיפול ובריאות הנפש (פסיכולוג קליני, פסיכותרפיסט, פסיכיאטר) והן על ידי אנשי מקצוע שהכשרתם הבסיסית אינה טיפולית אלא ייעוצית-חינוכית, אך עברו הכשרות ספציפיות המקנות להם ידע בתחום של ייעוץ טיפולי (יועץ חינוכי, יועץ טיפולי). בהתאם למגוון אנשי המקצוע המציעים שירותי ייעוץ טיפולי, ייעוץ טיפולי יכול להתבצע הן במסגרת טיפולית "סטנדרטית" (קליניקה פרטית, מרפאה) או במסגרת אליה האדם משתייך. כך, למשל, חייל יכול להיעזר בתהליך ממוקד של ייעוץ טיפולי סביב קשיי הסתגלות למסגרת הצבאית, ונער יכול לקבל ייעוץ טיפולי מיועצת בית ספר המוסמכת לכך על רקע קשיים במעבר בין החטיבה לתיכון.
הגבול בין ייעוץ טיפולי לבין טיפול פסיכולוגי לא תמיד ברור: משברי חיים המלווים במצוקה ובקשיי התמודדות עשויים להופיע הן בקרב אנשים בריאים נפשית בעלי יכולות הסתגלות טובות בדרך כלל, והן בקרב אנשים המתמודדים עם קשיים רגשיים משמעותיים ומתמשכים. עם פרוץ המשבר, הן האדם עצמו והן איש המקצוע אליו הוא פונה לא תמיד יכולים לזהות האם מדובר במשבר נקודתי על רקע אתגרי ההסתגלות או במשבר המהווה את "קצה הקרחון" המסמן את קיומם של קשיים רגשיים משמעותיים. לדוגמה, במסגרת ייעוץ טיפולי לנערה המתמודדת עם קשיים חברתיים היועצת המטפלת עשויה לגלות כי קשיים אלו קשורים בדימוי עצמי נמוך הנובע מפגיעה מינית שאותה נערה עברה בגיל צעיר. בדומה, אישה הפונה אל ייעוץ טיפולי כדי לקבל סיוע בהתמודדות עם הקשיים הרגשיים והיומיומיים איתם היא מתמודדת לאחר גירושיה, עשויה לפתח עם הזמן דיכאון קליני חריף המצריך התערבות טיפולית כוללנית ומקיפה.
כלומר, הגבול בין ייעוץ טיפולי לבין טיפול פסיכולוגי אינו חד משמעי ופעמים רבות גם אסטרטגיות הטיפול בהן ינקוט איש המקצוע יהיו אסטרטגיות טיפוליות וייעוציות מעורבות המותאמות לצרכיו של המטופל, מצבו, ויכולותיו, למסגרת הטיפול ולמשך הטיפול הצפוי. בהתאם, כאשר איש המקצוע אליו נעשתה הפנייה הוא איש מקצוע המציע הן שירותי ייעוץ טיפולי והן שירותי פסיכותרפיה - בדרך כלל הגבול בין ההתערבויות לא יהיה חד משמעי. לעומת זאת, כאשר הפנייה נעשית אל איש מקצוע אשר מתמחה בתחום של ייעוץ טיפולי אך לא בתחום של טיפול פסיכולוגי, או במקרים בהם מדובר במסגרת ייעוץ טיפולי מוגבלת בזמן אשר אינה מספקת מענה לצרכיו של הפונה - ההעדפה תהיה לפנייה אל טיפול פסיכולוגי.
לסיכום, ניתן לומר כי מומלץ לפנות אל טיפול פסיכולוגי ולא אל ייעוץ טיפולי כאשר מתקיימים קשיים רגשיים מאובחנים המביאים למצוקה ו/או פגיעה תפקודית משמעותית (דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, התמכרויות, הפרעות פסיכוטיות, הפרעות התנהגות חריפות וכן הלאה), ובמקרים בהם קיימים קשיים ומשברים חוזרים ומתמשכים. לעומת זאת, כאשר קיים משבר נקודתי סביב הסתגלות לנסיבות חיים חדשות או כחלק מתהליך ההסתגלות לשלב התפתחותי חדש בחיי האדם- ניתן להיעזר בתהליך ממוקד יותר של ייעוץ טיפולי.
תחת הכותרת של ייעוץ טיפולי נכללות מגוון רחב של אסטרטגיות ייעוציות וטיפוליות אשר מכוונות לשיפור יכולת ההתמודדות וההסתגלות. הטכניקות בהן יבחר איש המקצוע להשתמש יותאמו, כאמור, לצרכיו הספציפיים של המטופל ולמסגרת בה הייעוץ הטיפולי ניתן. בין האסטרטגיות הנפוצות בהן נעשה שימוש במסגרת ייעוץ טיפולי נכללות:
תמיכה רגשית: התמודדות עם משברי חיים וקשיים בהסתגלות לנסיבות חיים ושלבים התפתחותיים מלוות לא פעם בחוויות רגשיות קשות: מדוע כולם מתמודדים בקלות ורק אני מתקשה? מה יהיה אם לעולם לא אצליח לצאת מהמצב אליו נקלעתי? מה לעשות עם התחושה שההתמודדות פשוט "גדולה עלי"? בהתאם, ייעוץ טיפולי מציע לפונים ליווי בתהליך ההתמודדות לצד הקשבה ותמיכה רגשית אשר מסייעים בהרגעת החרדה, מחזקים את האמון ביכולת ההתמודדות ומחזקים את תחושתו של האדם שהוא אינו נדרש להתמודד לבדו עם נסיבות מאתגרות.
אסטרטגיות שיח טיפולי: באופן טבעי, ייעוץ טיפולי מתבסס על שיח באוריינטציה טיפולית בין איש המקצוע לפונה. שיח זה מכוון להתבוננות בקשיים הרגשיים באופן שמסייע בהשגת מספר מטרות מרכזיות שביניהן עיבוד החוויה הרגשית, הרחבת המודעות העצמית בכלל והמודעות לגורמי הקושי בפרט, התבוננות על הסיטואציה מפרספקטיבה חדשה, בחינת אסטרטגיות התמודדות שונות, חיזוק הדימוי העצמי ותחושת היכולת, שיפור היכולת לשאת מצוקה רגשית ועוד.
טכניקות קוגניטיביות: טכניקות טיפוליות קוגניטיביות הן טכניקות המבוססות על ההנחה שהאופן בו אנו מפרשים אירועים, סיטואציות וחוויות פנימיות משפיעים על האופן בו נתמודד איתן הן מבחינה רגשית והן מבחינה תפקודית. כך, למשל, נער המפרש ציון נמוך מ-90 כעדות להיותו טיפש וחסר יכולת יגיב באופן שונה מנער שמפרש ציון זה כעדות לכך שלא למד מספיק. בדומה, גבר שחווה את פיטוריו כ"קטסטרופה" וכעדות להיותו בן זוג ואב בלתי ראוי, יגיב אליהם באופן שונה מגבר שחווה אותם כאירוע מכאיב ומצער אך גם כאירוע שניתן ללמוד ממנו ולהתפתח ממנו. בהתאם, במסגרת ייעוץ טיפולי איש המקצוע עשוי לסייע לפונה לזהות הנחות ותפיסות המקשות עליו ומגבילות את תפקודו, לאתגר אותן, ולאמץ תפיסות יעילות יותר.
טכניקות התנהגותיות: במסגרת ייעוץ טיפולי נעשה פעמים רבות שימוש בטכניקות התנהגותיות המכוונות לשינוי דפוסי התנהגות בלתי רצויים. טכניקות אלו הן מגוונות ומשתנות בהתאם לגילו וצרכיו של המטופל. כך, למשל, ייעוץ טיפולי לילד עם בעיות התנהגות וקשיי שליטה בכעס עשוי לכלול תכנית של מתן חיזוקים חיוביים על התנהגויות רצויות, ואילו ייעוץ טיפולי למתבגר המתקשה להשתלב חברתית עשוי לכלול עידוד והכוונה להרחבת ההתנסויות החברתיות והפסקת הנטייה להימנעות מהן.
השכלה פסיכו-דידקטית: קשיי הסתגלות שונים עשויים לנבוע מחוסר ידע וחוסר ניסיון של הפונה בתחום איתו הוא מתמודד. בהתאם, בחלק מהמקרים ייעוץ טיפולי יכלול בין היתר מתן מידע על המאפיינים והקשיים האופייניים לסיטואציה איתה האדם מתמודד. למשל, במסגרת ייעוץ טיפולי איש המקצוע עשוי להסביר לנער מתבגר ולהוריו על שינויי הגיל האופייניים לגיל ההתבגרות ועל הקשיים הלימודיים והחברתיים השכיחים סביב המעבר מהחטיבה לתיכון. בדומה, במסגרת ייעוץ טיפולי הנערכת במסגרת זוגית, בני הזוג עשויים ללמוד על הקשיים האופייניים להתמודדות עם לידת הילד הראשון, ולקבל כלים וטיפים בסיסיים להתמודדות עם תקופה מעברית-משברים זו. כך, רכיב ההשכלה הפסיכו-דידקטית של הייעוץ הטיפולי מסייע לפונה לפתח הבנה וסבלנות למצבו, ולראות אותו כפחות פתולוגי ו"בלתי אפשרי" מכפי שהוא חווה אותו.
ייעוץ והכוונה: ייעוץ טיפולי, כאמור, מיועד בעיקרו לאנשים מתפקדים בדרך כלל אשר אינם מתמודדים עם הפרעות רגשיות חמורות. בהתאם, מרבית האנשים הפונים אל ייעוץ טיפולי יכולים להיתרם בצורה משמעותית מהכוונה וייעוץ קונקרטיים הניתנים על ידי איש המקצוע. זאת, בניגוד לאנשים אשר קשיים הרגשיים עשויים להקשות עליהם ליישם ולהוציא לפועל את הכלים והאסטרטגיות המומלצים על ידי איש המקצוע. בהתאם, במסגרת ייעוץ טיפולי איש המקצוע עשוי להציע כלים ואסטרטגיות להצבת גבולות לילדים, להרחבת המעגל החברתי, לשמירה וייצוב הזוגיות בתקופת משבר וכן הלאה.
לסיכום, באמצעות שילוב בין אסטרטגיות ייעוציות וטיפוליות, אנשי מקצוע המציעים שירותי ייעוץ טיפולי מציעים מענה יעיל, ממוקד ואפקטיבי לילדים, מתבגרים ובוגרים המתמודדים עם מגוון רחב של קשיי חיים, נסיבות ואתגרים התפתחותיים.
