רבים מהאנשים המתמודדים עם קשיים רגשיים שונים נרתעים מפנייה אל ייעוץ פסיכיאטרי מתוך חשש כי ייעוץ פסיכיאטרי מיועד לאנשים עם בעיות נפשיות חמורות בלבד. אלא שבפועל, ייעוץ פסיכיאטרי הוא תהליך אבחוני-ייעוצי המתאים לכל אדם המתמודד עם קשיים רגשיים, התנהגותיים או בין אישיים שמקורם רגשי: חלק ניכר מהפונים אל ייעוץ פסיכיאטרי הם אנשים מתפקדים בדרך כלל, אשר מתמודדים עם משבר, מצוקה נפשית או סימפטומים רגשיים של דיכאון, חרדה וכן הלאה.
אל ייעוץ פסיכיאטרי ניתן לפנות הן באופן עצמאי והן לאחר קבלת המלצה מרופא משפחה או מהפסיכולוג המטפל.
בדרך כלל, רופא המשפחה יפנה את החולה אל ייעוץ פסיכיאטרי במידה ויתרשם כי קיימת מצוקה נפשית משמעותית ו/או כאשר יתעורר חשד שפניותיו החוזרות של החולה אל רופא המשפחה מעידות על כך שקיימים גורמים רגשיים המשפיעים על המצב הנפשי/גופני (למשל, תלונות חוזרות על לחץ בחזה ללא ממצא רפואי, העשויות להעיד על בעיית חרדה).
גם פסיכולוג קליני או פסיכותרפיסט עשויים להפנות מטופלים אל ייעוץ פסיכיאטרי במקרים שונים שביניהם רצון של המטופל לשלב בין טיפול פסיכולוגי לבין טיפול תרופתי, צורך בחוות דעת נוספת לגבי אבחנתו של המטופל, סיכון אובדני, סימפטומים שיעילות הטיפול הפסיכולוגי בהם מוגבלת וכן הלאה.
כאשר אין גורם טיפולי ספציפי המפנה אל ייעוץ פסיכיאטרי, סימנים מסוימים עשויים להעיד על הצורך בפנייה לייעוץ:
* קשיים רגשיים המביאים למצוקה נפשית. בין קשיים אלו עשויים להיות סימפטומים של דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, פוסט טראומה וכן הלאה
* סימפטומים פסיכוטיים (מחשבות מוזרות, הזיות, התנהגות ביזארית)
* התנהגויות או מחשבות כפייתיות
* בעיות התנהגותיות- התמכרויות, התפרצויות זעם, אימפולסיביות וקשיי שליטה בדחפים, בעיות התנהגות וחוסר משמעת בילדות
* ירידה בלתי מוסברת בתפקוד
* משבר נפשי אקוטי על רקע אירוע משברי (אובדן, אבחון של מחלה קשה, גירושים)
* סימפטומים פסיכוסומטיים
* הפרעות קשב וריכוז או חשד לקיומן
בהתאם לשמו, ייעוץ פסיכיאטרי הוא ייעוץ אשר ניתן על ידי פסיכיאטר מומחה לטיפול בילדים או במבוגרים, בהתאם לצורך. במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי הפסיכיאטר יאבחן את מצבו של המטופל על סמך התרשמותו הקלינית המידית, דיווח המטופל ובמקרים מסוימים גם על בסיס מידע נוסף שיימסר על ידי הגורם הטיפולי המפנה או קרובי המטופל (הורים, בת זוג). המידע יאפשר לפסיכיאטר לקבוע את אבחנתו של המטופל ואת חומרת מצבו, ולהמליץ בהתאם לכך על התכנית הטיפולית המתאימה לו ביותר. תכנית זו עשויה לכלול הן המלצה לקבלת טיפול תרופתי והן המלצה לפנייה אל טיפול נפשי, כאשר הפסיכיאטר יסביר למטופל את יתרונותיה וחסרונותיה של כל התערבות טיפולית בה יבחר. חשוב להדגיש כי במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי המטופל (או בני משפחתו, במידה ומדובר בילד) הוא בעל הסמכות בבחירת הטיפול המתאים לו: הפסיכיאטר יציג אלטרנטיבות טיפוליות שונות וימליץ על אלו מהן שנראות לו המתאימות ביותר, והמטופל יבחר באילו מהמודלים הטיפוליים הוא מעוניין. כך, למשל, קורה לא פעם כי אנשים הפונים אל ייעוץ פסיכיאטרי מחליטים להתמודד עם הסימפטומים מהם הם סובלים באמצעות טיפול פסיכולוגי בלבד, ולפנות שנית לקבלת טיפול פסיכיאטרי רק במידה והטיפול הפסיכולוגי לא יביא לתוצאות הרצויות במהירות הרצויה.
במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי תינתן לך הערכה ראשונית של מצבך ואבחנה של הקשיים. בהתאם, במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי פסיכיאטר ממליץ על התוכנית הטיפולית המתאימה ביותר לקשייך. תוכנית זו עשויה לכלול טיפול תרופתי, פסיכותרפיה פרטנית, טיפול זוגי או שילוב בין שיטות הטיפול השונות. במקרים בהם מאובחנת הפרעה נפשית הכרוכה בקשיים תפקודיים משמעותיים (למשל, סכיזופרניה או התמכרויות לחומרים), ייעוץ פסיכיאטרי עשוי להיות הצעד הראשון לקבלת שירותי שיקום מקיפים בתחומי המגורים, התעסוקה וההיבט החברתי.
חשוב להדגיש כי ההמלצה הניתנת על ידי פסיכיאטר במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי היא בגדר המלצה בלבד: לאחר קבלת האבחנה וההמלצות לתוכנית הטיפולית, ניתן לבחור את המסלול הטיפולי המתאים ביותר. כך, למשל, סביב אבחנה של דיכאון ניתן לקבל במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי המלצה להתחלת טיפול נפשי המשולב במתן טיפול תרופתי לדיכאון, אך במידה והמטופל אינו מעוניין בקבלת טיפול תרופתי ניתן לפנות רק אל טיפול נפשי ולפנות לקבלת טיפול תרופתי רק בהמשך, במידת הצורך.
