חי היום יום שלנו מאופיינים, בדרך כלל, בתחושה כללית של ביטחון: גם אם אנו מודעים לקיומן של סכנות כפיגועים, תאונות ומלחמות, רב הזמן אנו חשים כי אנו בטוחים ומנהלים את חיינו בהתאם לתחושה זו. אלא שלאורך החיים, אנו עלולים להיקלע למצבים המערערים את תחושת הביטחון הבסיסית ו"מזכירים" לנו את הסכנות אליהם אנו חשופים. למעשה, למרבה הצער אנשים רבים נחשפים לאורך החיים לאירועים מסוג זה. מרבית האנשים מצליחים לחזור לשגרת חיים ותחושת ביטחון בסיסית לאחר זמן מה, אך בחלק מהמקרים מתפתחת פוסט טראומה. מהי פוסט טראומה, וכיצד מטפלים בה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)
פוסט טראומה, או בשמה המקצועי הפרעה פוסט טראומטית, תויגה במשך שנים ארוכות כאחת מהפרעות החרדה. רק בשנת 2014, עם יציאת המהדורה החמישית של המדריך הפסיכיאטרי האמריקאי הרשמי (DSM) פוסט טראומה החלה להיות מתויגת כקטגוריה בפני עצמה, אשר אינה משתייכת לקבוצת הפרעות החרדה.
פוסט טראומה היא הפרעה המופיעה לאחר חשיפה לאירוע המהווה סכנת חיים או סכנה משמעותית לפציעה חמורה או לפגיעה מינית. החשיפה יכולה להיות ישירה (האדם עצמו נמצא בסכנת חיים), אך גם מצבים בהם האדם עד לאירוע טראומטי מסוג זה, מתוודע לעובדה שאדם קרוב לו עבר אירוע מסוג זה או נחשף באופן אינטנסיבי לפרטים קשים של אירוע טראומטי. מעבר לחשיפה לאירוע מסוג זה, כדי שתאובחן פוסט טראומה על האדם לסבול ממגוון סימפטומים הנחלקים שלוש קבוצות סימפטומים מרכזיות:
• חוויה מחודשת של האירוע דרך דימויים ויזואליים, מחשבות חודרניות, חלומות, "פלשבקים" מהאירוע וכן הלאה, כאשר החוויה המחודשת מלווה במצוקה נפשית ו/או עוררות פיסיולוגית מוגברת.
• נעשים ניסיונות להימנע מגירויים המזכירים את האירוע הטראומטי כהימנעות מפעילויות הקשורות לטראומה (הימנעות מדייטים לאחר אונס, הימנעות מנהיגה לאחר תאונת דרכים וכד'), הימנעות מהגעה לאזור בו התרחש האירוע הטראומטי או הימנעות מאנשים וחפצים המזכירים את הטראומה (למשל, ניתוק קשר עם החברה שנכחה גם היא בתאונת דרכים או הימנעות מלבישת חולצה בצבע החולצה שהאדם לבש ביום בו נפגע בפיגוע).
• האדם סובל מעוררות ודריכות יתר המביאה לעצבנות, תנועתיות יתר, קשיי שינה, קשיי ריכוז, נטייה מוגברת לבהלה וכן הלאה.
• חלה פגיעה במצב הרוח, העניין או ההנאה של האדם שנחשף לאירוע טראומטי. למשל, מופיעה תחושה לא אופיינית של ניכור ואדישות, העניין בפעילויות וקשרים משמעותיים פוחת ומתקיימת תחושה כללית של ניכור וזרות מאחרים.
פוסט טראומה תאובחן כאשר סימפטומים אלו מתקיימים לאורך זמן וגורמים למצוקה נפשית משמעותית ו/או לפגיעה בתפקודו של האדם.
פוסט טראומה מלווה במקרים רבים לא רק בסבל נפשי אלא גם בפגיעה משמעותית ביכולתו של האדם לתפקד בתחום הלימודי, הזוגי, המשפחתי והחברתי. בהתאם, לאורך השנים פותחו מגוון מודלים טיפוליים אשר מציעים טיפול למצבי פוסט טראומה. באופן כללי ניתן להבחין בין שני סוגי טיפולים מרכזיים המיועדים להתמודדות עם פוסט טראומה: טיפול פסיכודינמי וטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים למצבי פוסט טראומה.
פוסט טראומה – טיפול פסיכודינמי
טיפול פסיכודינמי הוא טיפול אשר יוצא מהנחה כי עיבוד רגשי של חוויות משמעותיות שחווינו מביא להקלה בסימפטומים המתעוררים על רקע חוויות אלו. בהתאם, טיפול פסיכודינמי במצבי פוסט טראומה הוא טיפול מקיף ומעמיק אשר מאפשר למטופל לעבד את החוויה הטראומטית ואת השפעותיה עליו. טיפול פסיכודינמי אינו מתמקד בדרך כלל בסימפטומים הישירים הנגרמים מההפרעה הפוסט טראומטית ולכן אינו מתאים לאנשים המעוניינים בפתרון והקלה מהירה בסימפטומים. לעומת זאת, כאשר מדובר במצבי פוסט טראומה אשר נגרמו על רקע פגיעה מתמשכת, ובפרט בגילאי הילדות וההתבגרות - טיפול פסיכודינמי הוא טיפול מתאים ביותר. זאת, מאחר וסוג זה של פוסט טראומה מלווה פעמים רבות לא רק בסימפטומים פוסט טראומטיים אלא גם בפגיעה משמעותית ביחסים הבין אישיים, בתפיסה העצמית ובחווית החיים הכוללת של קורבן הטראומה. במקרים אלו טיפול פסיכודינמי הוא טיפול מתאים ויעיל מאחר והוא מאפשר עיבוד מעמיק של השפעות הטראומה על האישיות.
פוסט טראומה - טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים
טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים למצבי פוסט טראומה הם קבוצת טיפולים המתמקדים בנטרול הסימפטומים הפוסט טראומטיים. טיפול קוגניטיביים התנהגותיים במצבי פוסט טראומה יוצאים מהנחה כי האירוע הטראומטי ערער וטלטל את תחושת הביטחון הבסיסית של האדם והביא להיווצרות דפוסי רגש, חשיבה והתנהגות בלתי יעילים, המשמרים ומחמירים את המצוקה הנפשית. כך, לדוגמה, פגיעה מינית עשויה להביא להתבססות האמונה לפיה "כל גבר הוא מסוכן" ולהימנעות מיצירת קשרים זוגיים, ואילו חשיפה לפיגוע או אירועי מלחמה עלולה להביא לערעור תחושת המוגנות ולמגוון התנהגויות המכוונות להגנה עצמית אך פוגעות בתפקוד האדם.
בהתאם לתפיסה זו, טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים במצבי פוסט טראומה מסייעים למטופל לזהות ולאתגר דפוסי חשיבה בלתי יעילים, להיחשף באופן הדרגתי לגירויים מהם הוא נמנע עקב קישורם לטראומה ולרכוש אסטרטגיות הרגעה עצמית.
