DBT, או טיפול התנהגותי-דיאלקטי, הוא מודל טיפולי המיועד לטיפול בהפרעת אישיות גבולית, ונמצא יעיל גם לטיפול בהפרעות התנהגות ובהתנהגויות של פגיעה עצמית ואובדנות. בעמוד זה תוכלו לקרוא על הפרעת אישיות גבולית, מהו טיפול DBT, וכיצד טיפול כזה נראה בדרך כלל.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
הפרעת אישיות גבולית מתבטאת באורח חיים סוער, מערכות יחסים בלתי יציבות, ורגשות אינטנסיביים ודיכוטומיים. לעיתים קרובות, אנשים המאובחנים עם הפרעת אישיות גבולית נוטים להתנהגויות מסוכנות ולפגיעה עצמית. הרגשות העוצמתיים והקשיים סביב יצירת מערכות יחסים, הופכים את הטיפול בהפרעת אישיות גבולית למורכב ומאתגר.
מחד גיסא, יעילותו של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי היא מוגבלת, מפני שטיפול זה אינו נותן מענה מספק לקשיים הרגשיים והבין-אישיים העמוקים של המתמודדים עם ההפרעה. מאידך גיסא, טיפול פסיכודינמי מספק מענה לפן הרגשי, אך לא תמיד מצליח להביא לשינוי מהיר ומשמעותי דיו בדפוסי ההתנהגות ההרסניים המאפיינים את המתמודדים עם ההפרעה (למשל, התנהגויות אימפולסיביות, פגיעה עצמית, ומערכות יחסים הרסניות). DBT, מודל המשלב בין היתר עקרונות קוגניטיביים ודינמיים, פותח על רקע זה, במטרה לתת מענה מקיף יותר לקשייהם של המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית, והוא נחשב כיום לטיפול היעיל ביותר בהפרעה.
DBT הוא מודל טיפולי אשר פותח על ידי ד״ר מרשה לינהאן. המודל מבוסס על עקרונות קוגניטיביים התנהגותיים, ומאגד בתוכו גם עקרונות פסיכודינמיים ובודהיסטיים. המאפיינים הדינמיים של הטיפול מאפשרים עיבוד של רגשות וחוויות בעבר ובהווה, והמאפיינים ההתנהגותיים-קוגניטיביים מאפשרים הקניית כישורים פסיכו-סוציאליים ומיומנויות רגשיות. לטיפול ישנה היררכיה של מטרות, כאשר בראש ההיררכיה עומדת מטרת העל: מניעת אובדנות והפחתת התנהגויות מסוכנות. רק בתנאי שמטרה זו הושגה, ניתן להמשיך הלאה למטרות הבאות אשר מתמקדות בשמירה על הקשר הטיפולי, ולאחר מכן למטרות המכוונות לשיפור באיכות החיים.
1. טיפול קבוצתי: הקניית כישורים פסיכו-סוציאליים מתבצעת לרוב בפורמט קבוצתי. במסגרת זו, מתרגלים משתתפי הקבוצה טכניקות של ויסות עצמי, כישורים בין-אישיים, התמודדות עם מצוקה ועוד.
2. טיפול פרטני: טיפול פרטני מתנהל במקביל לטיפול הקבוצתי, ובו ניתן מקום למשברים האישיים בחיי המטופל, לחוויות כואבות מן העבר וההווה, ומאתפשרת חקירה מעמיקה של הקונפליקטים המלווים אותו.
3. קשר בין הפגישות: בשל אופייה של הפרעת האישיות הגבולית והנטייה המוגברת לפגיעה עצמית והתנהגויות מסוכנות, מקובל לקבוע כללים ברורים ליצירת קשר עם המטפל בין הפגישות.
1. כישורי שימת לב: מערכת כישורים זו ממוקדת ביצירת עמדה המאזנת בין החוויה הרגשית לבין תגובה הגיונית. במסגרת הקניית כישורים אלו, המטופל לומד להיות במגע ולחזק את מודעותו לרגשותיו ולחוויתו הפנימית, אך בו זמנית לזהות מתי החוויה הפנימית גורמת לו לחשוב או לפעול באופנים בלתי רציונליים.
2. כישורי יעילות בין אישית: אחד המאפיינים הבולטים של הפרעת האישיות הגבולית הוא הקושי בניהול מערכות יחסים יציבות ומספקות. בהתאם, חלק מהכישורים הנרכשים באמצעות DBT הם כישורים המכוונים לשיפור התפקוד החברתי והבין-אישי. בין היתר, מטופלים רוכשים אסטרטגיות לניהול קונפליקטים, מחזקים את יכולות האסרטיביות, ומשפרים את נכונותם לשאת תסכולים. כישורים אלו מסייעים לשימור מערכות יחסים (במקום "לפוצץ" אותן ברגע של קושי או תסכול), לקבלת החלטות בריאות יותר בזוגיות (למשל, בחירה בבני זוג מתאימים וחיוביים) ולהתנהלות אדפטיבית יותר בסיטואציות בין-אישיות יומיומיות.
3. כישורי ויסות רגשי: עקב הקושי המשמעותי ביכולת הוויסות הרגשי, היבט מרכזי של DBT הוא הקניית מיומנויות להתמודדות עם רגשות שונים. המטופלים רוכשים יכולות לזיהוי רגשותיהם ולחיבור שלהם לאירועים או חוויות, ומחזקים את יכולתם להגיב באופן אדפטיבי יותר בעת ההתמודדות עם רגשות אלו.
4. כישורי סובלנות למצוקה: כישורי סובלנות למצוקה מבוססים על הטכניקות והמיומנויות שנרכשו במסגרת הקניית הכישורים הקודמים, ומכוונים להרחבת יכולתו של המטופל להתמודד גם עם חוויות רגשיות בלתי נעימות. כך, למשל, מטופלים יכולים ללמוד טכניקות של הרגעה עצמית, מדיטציה, פנייה לחבר וכן הלאה, אשר יחליפו אסטרטגיות בלתי אדפטיביות לוויסות עצמי כמו שימוש בסמים, פגיעה עצמית ואלימות.
