10.11.16
צוות בטיפולנט
מחקר באוניברסיטת אינדיאנה בחן האם יש קשר בין התנהלות הורה בזמן שילדו משחק לבין הפרעות קשב וריכוז של הילד. החוקרים בחנו עשרים ושישה זוגות של הורה וילד בזמן שהילדים שיחקו וההורים השגיחו עליהם.
החוקרים מצאו כי הורים שנטו להסב את תשומת ליבם מהילד אל הסחות דעת כגון הסלולרי החכם שלהם, יכולות הריכוז של ילדיהם היו נמוכות פי ארבע מהורים שלא עסקו בהסחות דעות בזמן שילדיהם שיחקו. זאת ועוד, הורים שמלכתחילה לא עשו מאמץ על מנת לשים לב לפעילות ילדיהם בזמן שהם משחקים, היו בעלי ילדים שיכולות הקשב והריכוז שלהן היו אפילו יותר נמוכות.
כמובן שאין המשמעות של תוצאות המחקר כי בהכרח עיסוק בסלולרי או בכל הסחת דעת אחרת של ההורה גורמת לירידה ברמות הקשב והריכוז של הילד. ייתכן שהעיסוק בסלולרי של ההורה יוצר קשיי קשב אצל ילדו, אך לשם קביעת מסקנה זו יש לבצע מחקרים נוספים.
עם זאת, ניתן לשער שלפחות חלק מהתוצאות של המחקר נגרמו מהסיבה שיכולות קשב וריכוז הנן בעלות בסיס תורשתי משמעותי. כלומר – הורה שנוטה להיות בעל פחות יכולות קשב וריכוז, סביר כי גם ילדיו יהיו בעלי נטייה ליכולות קשב וריכוז נמוכות בשל המטען הגנטי שהועבר מההורה אל הילד. מתוך כך, ניתן לשער שהורה שמתקשה להתרכז בילדו משחק מכיוון שיכולות הקשב והריכוז שלו נמוכות באופן יחסי, יוליד מלכתחילה ילדים בעלי יכולות קשב וריכוז נמוכות.
מקורות
Elia, J., & Devoto, M. (2007). ADHD genetics: 2007 update. Current psychiatry reports, 9(5), 434-439
Wass, S. V., & Leong, V. (2016). Developmental Psychology: How Social Context Influences Infants’ Attention. Current Biology, 26(9), R357-R359
