08.06.16
צוות שדות
אילו היו מציעים לכם לרכוש עבור ילדכם בן החמש ספר הדן במוות, שנאת אחים והתבגרות מינית, סביר להניח שהייתם מסרבים בתוקף. אלא שכאשר אנו מקריאים לילדנו אגדות ילדים קלאסיות אנו חושפים אותם באופן עקיף ותואם לנושאים אלו. אגדות כסינדרלה, שלגייה וכיפה אדומה עברו מדור לדור וממדינה למדינה, ולטענת אנשי מקצוע רבים - לא לחינם: האגדות נוגעות בנושאים ורגשות אוניברסליים בסיסיים, והקריאה בהם תורמת להתפתחותו הרגשית של הילד.
למה להכניס הביתה דרקון? - השפעתן החיובית של אגדות על התפתחות הילד
אגדות ילדים רבות מכילות אלמנטים מפחידים ומאיימים אשר נעדרים, בד"כ, מספרות הילדים המודרנית. אמהות חורגות אכזריות, אחים שהם התגלמות הרוע וילדים יתומים ונטושים מאכלסים את סיפורי האגדות ומעלים את השאלה למה בכלל לחשוף את הילד לתכנים מסוג זה. התשובה, לטענת אנשי מקצוע רבים, היא שתכנים אלו קיימים בין כה וכה בנפשו של הילד, בצורה מופשטת ובלתי מודעת. על אף רצוננו המובן לחשוף את ילדינו רק לאספקטים החיוביים של המציאות, ילדים מזהים היטב גם את צדדיה השליליים. הפחד להינטש ולהישאר ללא טיפול, למשל, היא חוויה התפתחותית בסיסית המוכרת לכל ילד. אגדות ילדים רבות דנות בחוויה זו באופן ישיר ומאפשרות לילד להזדהות עם החרדה ולכן גם עם היכולת להתמודד עמה. הוריהם של הנזל וגרטל (עמי ותמי), לדוגמא, נוטשים אותם לגורלם ביער בשל עוניים. הילדים מתפתים ונכלאים בבית ממתקים, אך ניצלים תודות לחכמתם ותושייתם: הם משליכים לתנור את המכשפה שרצתה לבשל אותם, יורשים את יהלומיה וחוזרים לבית ההורים, לחיים עשירים ומאושרים. הילד המאזין לסיפור זה מזדהה עם הנזל וגרטל ודרכם עם חרדת הנטישה והפחד מהעולם החיצוני (היער, המכשפה). הזדהותו עם גיבורי הסיפור מאפשרת לו להזדהות גם עם היכולת להתמודד עם סכנות חיצוניות, ולהאמין כי בבוא היום יוכל אף הוא לצאת אל העולם החיצוני ללא הוריו, ולשוב לביתו שלם ועשיר.
בנוסף להכרתם באספקטים מאיימים הקיימים במציאות, ילדים אף ערים לכך שקיימים אספקטים שליליים ו"מרושעים" בהתנהגותם של אנשים אחרים ובהתנהגותם הם. הדמויות באגדות הן חד צדדיות - טובות או רעות, חכמות או טיפשות - וקיטוב זה מקל על הילד להזדהות עם הדמות אליה הוא רוצה להידמות. הזדהות זו מאפשרת לילד להתמודד הן עם חוסר הצדק בעולמו והן עם צדדים ורגשות "רעים" המצויים בו עצמו. ילד המתמודד עם הצקותיהם ועליונותם של אחיו הבוגרים, למשל, עשוי להזדהות עם סיפור כ"שלושת הנוצות": המלך הזקן והנוטה למות אינו יודע למי מבניו להוריש את הממלכה. הוא מטיל משימות שונות על שלושת בניו, אשר הצעיר בהם נחשב לשוטה. האגדה מתארת את מסעו של האח הצעיר, אשר לבסוף מתגלה כמוצלח מבין הבנים וזוכה בממלכה. הילד המאזין לסיפור מזדהה בנקל עם האח הצעיר:
פעמים רבות חש כי כישוריו פחותים מאלו של המבוגרים ושל אחיו הבוגרים והסיפור מעניק לו תקווה לשינוי ולעליונות בעתיד. כמו כן, קיומו של הרוע באגדות מאפשר לילד להכיר בכך שרגשות כעס, שנאה וקנאה אינם מאפיינים רק אותו וכי הרוע ניתן לשליטה: מכשפות ומפלצות מושמדות והטוב יוצא כשידו על העליונה.
ילדים צעירים מתקשים, פעמים רבות, להמשיג ולכנות בשם את הפחדים והרגשות המעסיקים אותם. בניגוד לסיפורת הילדים המודרנית, העוסקת פעמים רבות בקונפליקטים גלויים וקונקרטיים (גמילה מהמוצץ, מעבר דירה), עוסקות אגדות רבות דווקא בקונפליקטים הבסיסיים והמאיימים ביותר, אותם הילד אינו מסוגל - או מעז - לנסח. אגדות הילדים, המתארות מעשים שקרו "לפני שנים רבות" ו"בארץ רחוקה", מאפשרות לילד להתמודד עם פחדיו הקיומיים וקונפליקטים פסיכולוגיים מבלי לחוש מאויים מדי.
ואם באמת תבוא מפלצת? - איך עונים לילד ששואל "האם זה באמת?"
הילד המאזין לאגדה אינו מתעניין, כמובן, בתפקיד הפסיכולוגי שממלא הסיפור. כאשר המפלצת מנוצחת בסופה של אגדה, אין הוא עסוק בערכים המוסריים שמסמלת הבסתה, אלא בסיכוי שאותה מפלצת תשתחרר מכלאה ותגיע, במקרה, מתחת למיטה שלו.
מחקרים מצביעים על כך שהורים נוטים "לרכך" אלמנטים מאיימים באגדות בכדי למנוע פחדים וחרדות. אלא שריכוך זה מיותר במרבית המקרים: קיומה של מפלצת מאפשר גם נקיטת אמצעים להשמדתה, כך שמתאפשר לילד להתמודד עם חרדות הקיימות ממילא. כמו כן, נראה כי ילדים מסוגלים למתן אלמנטים אגדיים מאיימים מדי ולזכור אותם באופן המשרת את צורכיהם הרגשיים: ילדה עשויים לזכור כי דווקא האב (ולא הפייה הטובה) הוא שעוזר לסינדרלה להגיע לנשף וילד עשוי להיות משוכנע שהנזל, ולא אחותו גרטל, הוא שהעיז לדחוף את המכשפה לתנור.
למרות יכולתו של הילד להשתמש באגדה בכדי לפתור קונפליקטים פנימיים ולווסת חרדה, לעיתים יש צורך בהרגעה קונקרטית: הילד המבקש לדעת "האם זה אמיתי" שואל, למעשה, האם ייתכן שהדברים יקרו גם לו והאם הוא עצמו בטוח ומוגן. לשאלה זו ממליצים אנשי מקצוע לענות באופן ישיר אשר אינו מבטל את קסמה של האגדה. תשובות כ"בדמיון הכל יכול להיות אמיתי" או "היום אין דרקונים בת"א" עשויות לספק את הילד מבלי לפגוע ביכולתו להפיק מן האגדה.
על ספת הפסיכולוג עם אלאדין - שימושים טיפוליים באגדות ילדים
אגדות ילדים, כאמור, מאפשרות לילד עיבוד בלתי ישיר של קונפליקטים ורגשות המלווים את חייו. מספר טיפולים פסיכולוגיים אשר זיהו את הכוח הטמון בהזדהות עם האגדות האוניברסליות אימצו סיפורים אלו ועושים בהם שימוש ישיר בטיפול הפסיכותרפי: פעמים רבות עולים בטיפול תכנים מאיימים אשר לא קל לבטא באופן ישיר, והשימוש באגדות מאפשר נגיעה בתכנים אלו באופן שאינו מעורר חרדה ומבוכה רבה מדי.
כך, למשל, נמצא כי שימוש באגדות ילדים יעיל בטיפול בילדים אשר חוו התעללות מינית. מרכיב משמעותי בטיפול בילדים אלו הוא שבירת מעטה הסודיות והבושה והאפשרות לדבר ולשתף בחוויות הטראומטיות. אלא שילדים רבים אינם מסוגלים לשתף את מטפלם בטראומה שעברו הן בגלל יכולותיהם המילוליות הנמוכות והן מתוך חוסר אמון ופחד. במקרים אלו, מאפשרת המחזה משותפת ושיחה על האגדה דיון עקיף בתכנים המעסיקים את הילד. כך, למשל, מתארת פסיכולוגית ילדים את השימוש שעשתה ילדה בת ארבע, אשר עברה התעללות מינית קשה, בסיפור "אלאדין": בסיפור המקורי מסרב המלך לאפשר לביתו להינשא לאלאדין מאחר והוא אינו נסיך אלא אדם פשוט. כאשר המחיזה את הסיפור, הסבירה הילדה לפסיכולוגית כי אלאדין אינו יכול להינשא לנסיכה מאחר ו"רק אבות יכולים לשכב עם בנותיהם". כלומר, השימוש באגדה אפשר לילדה לדון בטראומה דרך סיפור אגדה קרוב דיו בכדי שתוכל להזדהות עמו אך רחוק דיו בכדי שיהיה "רק סיפור" ולא חייה שלה (הדוגמא לקוחה ממאמרה של Herman Lisa).
השימוש באגדות ובהמחזה טבעי במיוחד עבור ילדים אשר פעמים רבות מטופלים בטכניקת הטיפול במשחק. יחד עם זאת, נראה כי גם אנשים בוגרים מסוגלים להזדהות עם אגדות אוניברסליות ולהשתמש בהן להעלאת נושאים כואבים בטיפול. שימוש באגדות במהלך טיפול משפחתי, למשל, נמצא כמאפשר העלאה של קונפליקטים ודפוסים משפחתיים בעייתיים: דרך משחקי תפקידים, קריאה משותפת ודיון ב"כיפה אדומה" עלו דיונים בתפקידי האב במשפחה, קונפליקטים בין אמהות לבנות וכן הלאה.
שוב פעם את שלגייה?! - אפשר לסמוך עליו: ללכת עם הטעם של הילד
כבר ב-1908 טען פרויד כי סיפורים מאפשרים לנו ליהנות מחלומותינו האישיים מבלי לחוש בושה או אשמה. ואכן, נראה כי אגדות ילדים מפתחות את דמיונו של הילד, מעשירות אותו ומאפשרות לו לעסוק בעקיפין ברגשות וקונפליקטים פנימיים. לא פעם "מתאהבים" ילדים באגדה ודורשים לשמוע אותה שוב ושוב, כאשר הם מקפידים על הקראה מדויקת ללא כל סטייה מהטקסט המקורי. כמו כן, עשויים ילדים להימנע ולסרב בתוקף לשמוע אגדות מסוימות. בחירות אלו של הילד אינן מקריות, ויש לכבד אותן ולסמוך על טעמו של הילד: סירוב לשמוע אגדה מסוימת עשוי לשקף את חוסר מוכנותו או רצונו של הילד להתמודד עם תכנים פנימיים מסוימים, ואילו דבקות באגדה אחרת מאפשרת לילד לעבד באופן מעמיק קשיים העולים מהשלב ההתפתחותי והרגשי בו הוא נמצא. כאשר "פותר" הילד את הקונפליקט הרגשי המגולם באגדה, הוא פנוי לעבור לאגדות נוספות וההורה, המכיר בע"פ את "פיטר פן" או "סינדרלה" יכול לנשום לרווחה ולחיות באושר ועושר, לפחות עד ההתאהבות ב"חתול במגפיים" או ב"שלגייה".
מכון שדות
שדות יעד-חן הינו מרכז ארצי לשירותים פסיכולוגיים המעניק שירותים למטופלים ולמטפלים בתחום הפסיכותרפיה, הנמצא בתל אביב.
המכון שם לעצמו מטרה ליצור מפגש בין מטפלים מוסמכים ומוכרים הפועלים במסגרת קהילת מטפלים מגוונת, המשתלמת במגוון נושאים לבין הקהל הרחב המתעניין בנושאים שונים בתחום הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה.
התחומים בהם מציע הטיפול שירותים הם מגוונים, ביניהם טיפול במשבר, טיפול במצבים נפשיים כמו דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, טיפול זוגי, הדרכת הורים, טיפול בילדים, טיפול בבעיות התפתחותיות, ייעוץ קריירה ועוד.
מקורות
קסמן של אגדות ותרומתן להתפתחותו הנפשית של הילד/ ברונו בטלהיים, רשפים 1975
Once upon a time... The meaning and importance of fairy tales, Danilewitz,-Debra, Early-Child-Development-and-Care. Vol 75 Oct 1991, 87-98
Good enough fairy tales for resolving sexual abuse trauma, Herman,-Lisa, The-Arts-in-Psychotherapy. Vol 24(5) 1997, 439-445
Fairy-tales and teaching family therapy, Journal-of-Family-Therapy Robinson,-Jean-G, Vol 8(4) Nov 1986, 383-393
