12.11.14
צוות בטיפולנט
בין אם דרך המדיה ובין אם בחיי היום יום, כולנו עדים מדי פעם לסצינות אלימות, כאשר כל אחד מאיתנו מגיב לתכנים האלימים באופן שונה. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת ניו יורק מצא לאחרונה כי השוני בתגובות לתכנים האלימים אינו מסתכם רק בשוני בחוויה הסובייקטיבית, אלא גם בתגובות הפיסיולוגיות והמוחיות שלנו. אלו, באופן מעניין, קשורות גם במידה בה אנו אגרסיביים באופיינו.
במחקר השתתפו 54 גברים אשר חולקו לשתי קבוצות על פי רמת התכונות האגרסיביות שלהם. החוקרים סרקו את הפעילות המוחית של המשתתפים כאשר צפו בסצינות אלימות, בסצינות רגשיות לא אלימות וכאשר לא צפו בדבר.
החוקרים מצאו כי בעת הצפייה בתכנים האלימים, הפעילות המוחית באזור הקורטקס האורביטו-פרונטלי של הגברים האגרסיביים היתה נמוכה יותר ביחס לפעילות המוחית של גברים פחות אגרסיביים. אזור מוח זה אחראי על שליטה עצמית, קבלת החלטות וויסות רגשי כך שככל הנראה יכולות אלו היו מווסתות פחות אצל הגברים האגרסיביים יותר אשר נחשפו לתוכן אלים. כמו כן, הגברים האגרסיביים דיווחו על פחות לחץ ואי נוחות לנוכח תכנים אלו ולחץ הדם שלהם לא עלה- בניגוד לגברים האגרסיביים פחות אשר דיווחו על עצבנות ואי נוחות, ולחץ הדם שלהם עלה לנוכח הצפייה בתכנים האלימים.
על סמך ממצאים אלו, החוקרים הסיקו כי הבדלים בין אישיים ברמת האגרסיה קשורים באופן הדוק לפעילות המוחית והביולוגית, וכי לא ניתן להתעלם ממשתנים אלו כאשר אנו דנים במידה בה אלימות במדיה משפיעה על רמת האגרסיביות של הציבור הרחב.