עידן המשפחות החדשות: איך זה משפיע עלינו?

צוות בטיפולנט

משפחות חד מיניות, משפחות חד הוריות, הורות משותפת, אימוץ, הורות יחידנית, גירושין וזוגיות פרק ב' – זהו רק שבריר מהמודלים השונים של משפחות בימינו.

גורמים רבים מובילים להשתנות המבנה המשפחתי בזמננו, ממבנה הנחשב ל"קלאסי" של אמא, אבא וילדים ביולוגיים, בו האב מפרנס והאם דואגת לגידול הילדים, למבנה גמיש שיכול להכיל כמעט כל שילוב שניתן לחשוב עליו, כולל שני אבות ושתי אימהות המגדלים ילדים יחד, אבות המגדלים את ילדיהם ואימהות עובדות, משפחות חד מיניות, משפחות חד הוריות ועוד... נראה כי הגורמים המובילים לשינוי זה הינם שיעור הגירושים העולה, תהליכי מתן זכויות שוות לחברי הקהילה הגאה, התנועה הפמיניסטית וכן התפתחות הטכנולוגיה בכלל ובפרט טכנולוגיות שמאפשרות הפרייה חוץ גופית, כמו גם גורמים נוספים.

איך משפחות כיום מושפעות מהשינויים במודל המשפחתי?

מתמודדים עם מסרים חברתיים סותרים ועמימות בקשר לבחירות חיים

נראה שבשל השינוי החברתי האדיר המתרחש בעשורים האחרונים במבנה המשפחתי, כמעט כולנו נאלצים להתמודד עם מסרים סותרים: בוגרים צעירים מעודדים לעיתים קרובות לחפש בן/ת זוג ולא להתמסד בקשרים הראשונים, ומאידך במהרה, סביב אמצע שנות העשרים, הם מקבלים מסרים חזקים אודות הצורך להתמסד. בני 30 פלוס ובעיקר נשים שאינם נמצאים בזוגיות, מעודדים מחד לחפש זוגיות בבהילות ומאידך לחשוב על הבאת ילד לעולם לבד. גברים נדרשים להיות מעורבים בגידול הילדים תוך השקעת זמן ומאמץ, ומאידך להיות מפרנסים עיקריים. נשים מצופות לגדל את ילדיהן ולהיות הדמות החשובה בחייהם ובמקביל לנהל קריירה משגשגת. על בני זוג שחווים קשיים בנישואיהם מופעל לחץ משמעותי ש"לא לוותר" על הזוגיות למען ילדיהם, ומאידך מבהירים להורים אלו שלעיתים קרובות דווקא פרידה היא הדבר שיסייע להתפתחות הרגשית של הילד. גם סבים וסבתות מקבלים מסרים סותרים, כשהם נקראים "לחיות את חייהם" ו"ליהנות מהפנסיה" אל מול הדרישה מילדיהם ומהחברה לסייע בגידול הנכדים.

• סבאות, סבתאות
  ומשמעות
  

  
• אמור לי מי המשפחה שלך
  ואומר לך מי אתה

  
• מה נדרש מהורות כיום,
  בשונה מהורות בעבר?

  

מסרים סותרים אלו נובעים מהשינוי האדיר באופי החיים ובמבנה המשפחתי המקובל ומכך שבימינו כל אדם נדרש להתמודד עם בחירות חיים באופן מודע, הדורש חשיבה רבה ועמוקה. זאת בניגוד למאות הקודמות, בהן היה מסלול חיים ברור שנדרש מכל אדם לפי מינו, מוצאו ומצבו הסוציואקונומי. הבחירות הללו מציבות כמעט כל אדם בחברה המערבית כיום מול מצבים לא פשוטים הדורשים שיקול דעת, גמישות מחשבתית ואמונה ביכולתו להתמודד עם מצבים שונים. המחשבות האם ביצענו בחירות נכונות ותחושות האשמה וההחמצה שלעיתים מתלוות לבחירות הללו מובילות רבים לייעוץ וטיפול נפשי.

שיפוטיות מצד החברה עלול להזיק יותר מכל מבנה משפחתי

ממחקרים שונים שבוצעו בכל העולם מוצאים שוב ושוב שאיכות הקשר וגידול הילדים במשפחות חדשות הינה מצמיחה ובריאה בצורה דומה מאוד לאיכות הקשר ההורי וגידול הילדים במשפחות "קלאסיות". מחקרים מצביעים על כך שבאופן כללי, ילדים להורים במשפחה חד מינית מתפתחים באופן תקין ובריא באופן הדומה במשפחות דו מיניות, וכך גם במשפחות מעורבות, במשפחות פרק ב' לאחר גירושין ועוד...

כך, בניגוד לגורמים כמו מצב סוציואקונומי נמוך, אלימות והתעללות במשפחה, גנטיקה בעייתית ושיוך לקבוצת מיעוט אתנית, שנמצאו כמובילים לקשיים נפשיים, ההשתייכות למשפחה חדשה לכשעצמה אינה מובילה לקשיים נפשיים. עם זאת, השתייכות למשפחה חדשה עלולה להציב את בני המשפחה בסיכון גבוה למשל למעמד סוציואקונומי נמוך, מתוך יחס מפלה למיעוטים (למשל במשפחות חד מיניות) או בשל היותו של מפרנס יחיד שגם מגדל ילדים (בקרב הורים יחידנים).

במחקרים שונים שבוצעו בתחום זה נמצא כי קשיים נפשיים בקרב בני משפחות חדשות יכולים להתפתח בעיקר בשל קשיים שונים הנובעים מיחס לקוי של החברה כלפי משפחות חדשות. מתוך כך, נראה שחשוב למצוא את הסביבה המתאימה והמצמיחה עבור משפחות חדשות, ולזכור שהדברים שמשפיעים לרעה הם יחס שלילי כלפי משפחות חדשות ולא מבנה המשפחה המשתנה בעצמו. כך – כל אחד יכול להיות השינוי בעצמו בהיותו מוקד לתמיכה, הקשבה, התעניינות וקבלה של מבנים משפחתיים ייחודיים במקום מקור לביקורת ולשלילת מבנים אלו.

אבות מעורבים וקשרים הדוקים עם האם – שינויים בקשר עם ההורים

החל משנות ה-60 של המאה העשרים ניתן לראות תזוזות משמעותיות באופי הקשרים בין ההורים לילדים. התנועה הפמיניסטית הובילה להיטמעות נשים רבות בשוק העבודה וכך לצמצום פעילותן בבית. אבות הפכו להיות מעורבים יותר בגידול ילדים ומספר השעות שאבות מבלים עם ילדיהם עלה. מהלך זה מלווה לעיתים קרובות בציפיות גבוהות וסותרות מהורים.

אל מול מהלכים אלו, התהוות המודל של הורות יחידנית, בה הורה אחד מגדל ילדים לבדו/ה (בשל הורות לאחר גירושין, מות בן/ת זוג או בשל ההחלטה להביא ילד לעולם לבד) יוצר בדרך כלל קשרים הדוקים בין ההורה (בדרך כלל אם) לילדים, כמו גם יותר אינטראקציות חיוביות עם ההורה היחידני, ותפיסת אימהות יחידניות על ידי ילדיהן כנגישות וזמינות ביותר. מאידך, הדבר יוצר לעיתים קשיים בנפרדות בין ההורה היחידני לילדים וכן עלול להוביל לעימותים חריפים בין ההורה לילד, בעיקר במצבים של תמיכה סביבתית נמוכה להורה היחידני.

התחזקות מקומם של הסבים והסבתות במשפחה

מקומם של הסבים והסבתות הולך ומתחזק בשני העשורים האחרונים בכל הנוגע לתפקיד בגידול ילדים. הורים נוטים להיעזר יותר בהוריהם, תופעה שנמצאה במחקרים שונים כמועילה מאוד לבריאותם הנפשית של ילדים, במיוחד במשפחות יחידניות, במשפחות במצב סוציואקונומי נמוך או במשפחות בהן ההורים נעדרים מרבית הזמן בשל עבודתם.

היכנסו לקבלת מידע נוסף אודות טיפול משפחתי

סיכום

אם נדמה לכם שהמצב מורכב ומבלבל - אתם בהחלט צודקים. אחרי מאות שנים רבות בהן מודל משפחתי מסוים היה מקובל בחברה המערבית, העשורים האחרונים עומדים בסימן שינוי במודל המשפחתי ובתפקידים המשפחתיים. השינויים הללו גורמים לכך שלכל אחד ואחת מאיתנו יש יותר חופש ושליטה על חיינו מאשר שהיו לאבותינו בדורות הקודמים, אך עם השליטה מגיעה אחריות שעלולה ליצור בלבול ואף חרדה.

לעיתים, כשהתחושה היא כי ביצוע הבחירה הינו קשה מדי או כאשר כורעים תחת נטל המגוון והצורך להתמודד עם מצבים חדשים, התייעצות עם איש מקצוע יכולה לסייע ולהקל על הבלבול וחוסר הוודאות.