איך יודעים שלילד טוב בגן?

צוות בטיפולנט

חיפשתם, אספתם המלצות, ראיינתם את הגננת ועדיין, למרות שבחרתם את הגן שנראה לכם מתאים ביותר, מדי פעם אתם תוהים האם הגוזל שלכם מקבל בגן את היחס והטיפול הטובים ביותר. במובנים מסוימים, תהייה זו טבעית ביותר. קודם כל - כי מדובר בילד שלנו ואנחנו רוצים להיות בטוחים שהוא בידיים טובות גם כאשר אנחנו לא לידו. גם סיפורי ההתעללות בגנים אשר נחשפים, לצערנו, לעיתים קרובות לאחרונה, מעוררים חששות ותהיות בנוגע למה שבאמת מתרחש בגן אחרי שאנחנו משאירים את הילדים והולכים לעבודה. בנוסף, העובדה שבגיל כה צעיר גם אם משהו אינו בסדר הילדים יתקשו לדווח על כך משאירה הורים רבים מודאגים.

6 צורות דרכן ילדך יביע קושי, במידה ויש בעיה בגן

למרות שרוב הילדים יתקשו לספר על בעיה בגן, הם כן יכולים לספר להורים באופנים עקיפים על הרגשתם בגן. תשומת לב להתנהגות הילד תאפשר לך לזהות, במרבית המקרים, סימני אזהרה או לחלופין, אם הם אינם קיימים - לחשוש פחות מהמתרחש בגן.

1. חוסר רצון ללכת לגן - התנהגויות חוזרות של בכי, היצמדות להורה, אמירות ישירות, סירוב לצאת מהאוטו וכן הלאה יכולות להצביע על כך שהילד אינו מרגיש בנוח בגן, ואינו חווה את הגן כמקום שנעים וטוב להיות בו. לעומת זאת, הפגנת שמחה או רצון ללכת לגן הן עדויות טובות לכך שהילד חווה את הגן כמקום טוב ובטוח.

2. רגרסיה מתמשכת - חלק מהילדים מגיבים לכניסה לגן בהתדרדרות בהתנהגותם, הנובעת מקשיי התרגלות ומהצורך להיפרד מההורה. התדרדרות זו עשויה להתבטא בהתנהגות ילדותית, היצמדות למוצץ, היצמדות להורה, ירידה תפקודית וכן הלאה. התנהגויות אלו נוטות להיעלם במהלך השבועות הראשונים בגן. כאשר ההתנהגויות ממשיכות לאורך זמן, כדאי לבדוק הן מהוות ביטוי לקשייו של הילד בגן.

• מעבר בטוח מהבית לגן -
  איך נוכל לעזור לילדינו?

  
• כיצד נוכל לחזק את החוסן
  הנפשי של ילדינו?

  
• איך אפשר לדעת אם הילד
  עובר פגיעה בגן?

  

3. ביטויי מצוקה - בכי, ירידה בתיאבון, סירוב לאכול, מצב רוח ירוד, עצבנות, אגרסיביות והתנהגויות נוספות אשר אינן מאפיינות את הילד בדרך כלל יכולות להוות ביטוי לקושי של הילד בגן.

4. תגובות שליליות לאנשי צוות - באופן טבעי, אנו מצפים שככל שהכרותו של הילד עם צוות הגן תתפתח, כך יתבסס אמון, הילד ירגיש יותר בנוח ויחווה את אנשי הצוות כדמויות היכולות לסייע לו. כאשר הילד לא חש כך, נראה בדרך כלל כי הוא מסויג ואדיש לאנשי הצוות, ונצמד להורה גם כאשר הם מזמינים אותו לאינטראקציה. זהו סימן אזהרה.

5. קשיי השתלבות ותפקוד בגן - סירוב לאכול, לשחק, לשוחח עם אנשי צוות ולהשתתף בפעילויות הגן יכול להעיד על כך שהילד אינו חווה את הגן כמקום בטוח. לפעמים, דרכו של הילד להעיד על הקושי שהוא חווה בגן היא דרך הפגנת התנגדות באופנים אלו.

6. עדויות לטיפול פיסי לקוי - כל ילד עלול להיחבל בגן, להינשך על ידי ילד אחר או לחזור רעב בצורה שגורמת לנו לתהות האם הוא לא אכל במשך היום כולו. כאשר מצבים אלו מתרחשים אחת לזמן מה, לא כדאי להיבהל מהם יותר מדי, אך כאשר הם חוזרים על עצמם שוב ושוב - כדאי לבדוק האם הטיפול וההשגחה על הילדים מסורים דיים.

איך תדעו האם יש בעיה בגן או שמא אלו קשיי הסתגלות של הילד? 

לעיתים הבעיה נמצאת בקשיי ההשתלבות של הילד ולא בגן עצמו, ולפעמים מדובר בקשיי הסתגלות סטנדרטיים. איך בכל זאת יודעים מהו המקור לקשיים?

1. לכו עם האינטואיציה - קודם כל, כדאי לסמוך על האינטואיציה. גם אם האינטראקציה עם הצוות והשהות שלנו בגן מוגבלת, ביקורים קצרים בגן מאפשרים לנו לקלוט את האווירה, הטונים והיחס של הגננות לילדים. כאשר בלגן, צעקות, עונשים, חוסר סבלנות או לחלופין - התנהגות אדישה ומרוחקת של הגננות - מצטרפים לסממני קושי של הילד, כנראה שיש סיבה לדאגה.

2. מה הגננת אומרת? סימן נוסף שיכול לסייע לנו הוא תגובת הגננת כאשר אנו מעלים בפניה את החששות. תגובה מתגוננת, הודפת או תוקפנית שונה מאוד מתגובה אשר מספקת הסבר לקשיים של הילד ומתארת את האמצעים שננקטו כדי לסייע לו (למשל, "אני לא יודעת על מה את מדברת" לעומת "כן, ראיתי שהוא לא תמיד מצטרף למשחק עם הילדים, נראה שהוא מתבייש, אז חיברתי אותו בתור התחלה לילד אחד מאוד עדין ונעים").

3. כמה זמן נמשכים הקשיים? חשוב לקחת בחשבון את משך הקשיים. חשוב לזכור כי ילדים שונים זה מזה בזמן ההסתגלות הדרוש להם, וכי לרבים מהילדים נדרשים מספר שבועות של התרגלות עד להסתגלות מלאה. עם זאת, כאשר הקשיים נמשכים למעלה מחודש כדאי לבדוק יותר לעומק את הגורמים.

4. האם ישנם שינויים נוספים בחיי הילד? חשוב לבדוק האם מלבד הכניסה לגן הילד מתמודד עם שינויים וטלטלות נוספות. כך, למשל, ילד שנכנס לגן במקביל להולדתו של אח נוסף יכול להפגין שינויים התנהגותיים אשר אינם קשורים דווקא לגן, אלא להתמודדות המשפחתית.

בשורה התחתונה, כאשר אנו עדים להתנהגויות אשר מעידות על קושי של הילד בגן, חשוב לפעול בשני ערוצים מרכזיים. הערוץ הראשון הוא הערוץ האינטואיטיבי - התבוננות בהרגשה הבסיסית שיש לנו לגבי טיב הטיפול שהילד מקבל בגן. הערוץ השני הוא העלאת הנושא מול צוות הגן ובדיקה עד כמה השיחה שינתה את הרגשתנו או הביאה לשינוי בפועל. כמו כן, כדאי להתייעץ עם הורים נוספים ולשמוע על הסתגלותם ותגובותיהם של ילדים נוספים. אמנם כל ילד מגיב אחרת לתנאים בגן, אך קבלת פרספקטיבות נוספות מהורים נוספים יכולה לסייע.