איך להתמודד עם בן/בת זוג שתלטניים?

צוות בטיפולנט

כולנו מכירים את הזוגות האלה: כשאתם רוצים לקבוע איתם, ברור שהיא מחליטה האם מתאים להיפגש או לא ובכל מה שקשור לילדים - אין ספק מי אומר את המילה האחרונה. גם כשחושבים על טיול משותף לחו"ל, בעצם, היא זאת שיודעת האם יש תקציב לנסיעה מאחר והיא זאת שנמצאת "עם היד על הארנק" בבית, ואם הוא חושב אחרת - כדאי שיחשוב פעמיים אם הוא באמת רוצה "לפתוח חזית" סביב הנושא. בקיצור - בחלק מהמקרים אין שאלה לגבי מי מבני הזוג הוא שמכתיב את הטון ומוביל את ההתנהלות הזוגית. חלק מהזוגות מרגישים מאוד בנוח עם חלוקת תפקידים מסוג זה, אך אם אתם עצמכם מצויים בקשר כזה ומרגישים מתוסכלים מהשתלטנות של בן/בת הזוג - הגעתם לכתבה הנכונה.

שתלטנות ושורשיה

כל זוגיות, טובה ככל שתהיה, מצריכה פשרות, התגמשות וויתורים הדדיים. עם זאת, אצל חלק מהזוגות נוצרת דינמיקה קבועה ומתמשכת בה צד אחד נמצא תמיד בעמדה הוותרנית בעוד שהצד השני פועל בשיטתיות להשלטת תפיסותיו ורצונותיו.
שתלטנות עשויה להופיע בווריאציות שונות ובדרגות חומרה שונות. בקצה האחד של הרצף נמצאים זוגות אשר קיים ביניהם אי שוויון קל. בקצה השני של הרצף נמצאים זוגות בהם אחד מבני הזוג כופה את רצונותיו באמצעות מניפולציות, הקטנה שיטתית של בן הזוג השני ("את גם ככה לא מבינה בזה"), ענישה והפעלת סנקציות רגשיות (למשל, "ברוגזים") או כלכליות ולעיתים אף באמצעות אלימות רגשית, מילולית או פיסית.

• צפו עכשיו: זוגיות טובה - יש דבר כזה בכלל?

  
• האם אתם סובלים מאלימות רגשית בתוך קשר?

  
• 5 דברים שתוכלו לעשות על מנת לחזק את הזוגיות

  

במקרים רבים של שתלטנות, בן הזוג השתלטן יתואר כשתלטן במערכות יחסים והקשרים רבים- בעבודה, באינטראקציות חברתיות, בהורות ובזוגיות. עם זאת, בחלק מהמקרים בן הזוג השתלטן יפעיל שליטה רבה בקשר הזוגי בעוד שבקשרים אחרים יהיה גמיש ופשרן יותר. שתלטנות יכולה לנבוע מגורמים רגשיים שונים, כשבחלק גדול מהמקרים שתלטנות מערבת מספר גורמים בו זמנית.

כוחניות - באופן לא מפתיע, חלק ניכר מהשתלטנים מונעים בעיקר על ידי צורך בשליטה וכוח. לשתלטנים מסוג זה לא כל כך חשוב ללכת דווקא לבית קפה מסוים או לעשות את החג אצל המשפחה שלהם - הם פשוט חייבים להיות אלו שאומרים את המילה האחרונה, גם אם לא יודו בכך בגלוי. הצורך בשליטה ובכוח עשוי לנבוע ממגוון מניעים פסיכולוגיים שביניהם תחושת נחיתות בלתי מודעת, תפיסת מערכות יחסים כ"ג'ונגל" בו תמיד יש צד חזק וצד חלש וכן הלאה אך בכל מקרה - השתלטן השואף לכוח ושליטה עשוי להפעיל לחץ רב על קבלת עמדותיו כמעט בכל תחום חיים, מהותי או מינורי.

אגוצנטריות - לא נעים להודות, אבל לפעמים שתלטנות נובעת מאגוצנטריות פשוטה. חלק מהשתלטנים אינם בעלי צרכי שליטה יוצאי דופן אלא פשוט עסוקים מאוד בסיפוק של צורכיהם באופן שאינו מותיר מקום להתחשבות בצד השני. כך, למשל, בן זוג שתלטן המונע מאגוצנטריות עשוי להשתלט על תכנון וניהול נסיעה זוגית לחו"ל פשוט מפני שהוא רוצה מאוד למצות את הטיול ושוכח, על הדרך, שלבן/בת הזוג עשויים להיות צרכים ורצונות שונים משלו.

דימוי עצמי נמוך - על אף שבני זוג שתלטנים עשויים להחזיק בפסאדה של כוח וביטחון, פעמים רבות מתחת לפסאדה זו מסתתר אדם חלש, מפוחד ורווי רגשות נחיתות אשר מרגיש - בדרך כלל באופן לא מודע - שאם רק ירפה את השליטה - יאבד הכול. אנשים אלו עשויים לחוש שאם רק ירפו מהשליטה מבן זוגם, בן הזוג עשוי לשלוט בהם, לנצל אותם, או פשוט להתגלות כאדם חזק ומוצלח הרבה יותר מהם. האימה מפני אפשרות זו מביאה לכך שהאדם יסתיר אותה אפילו מעצמו, ויאמץ גישה שתלטנית וכוחנית אשר מונעת כל אפשרות להתעוררותם של רגשות נחיתות או מפגש עם הדימוי העצמי הנמוך שמתחת לפסאדה הכוחנית.

חוסר אמון - בחלק מהמקרים, שתלטנותם של בני זוג מתעוררת בעיקר במקומות בהם קיים חוסר אמון לגבי תפקודו של בן הזוג. שתלטנותם של אנשים אלו אינה מלווה בדרך כלל בהתנהגות כוחנית או בוטה, אלא בעיקר בכך שהם מעבירים לידיהם כל מטלה זוגית משמעותית. כך, למשל, הם עשויים לצמצם את פעולותיו ההוריות של בן הזוג, להעביר לידיהם את האחריות על ניהול התקציב המשפחתי ולהתקומם נגד רצונו של בן הזוג לבשל או לקנות בגדים לילדים - לאו דווקא מתוך כוחנות וצורך בשליטה, אלא יותר מתוך חשש עמוק מכך שבן הזוג לא יבצע את המשימות באופן מספק.

שתלטנות בזוגיות - איך מתמודדים?

אוקיי. הגעת למסקנה שבן או בת הזוג שלך שתלטנים ושלך עצמך קצת נמאס להיות בעמדת הוותרן-פשרן שרק רוצה לשמור על שלום בית. אבל איך עושים את זה? איך שומרים על הקשר הזוגי למרות השתלטנות?

הצעד הראשון הוא לשאול את עצמך - עם יד על הלב ובכנות - מה גרם לך לבחור בקשר מסוג זה ומה גורם לך להישאר בו. הרי השתלטנות לא נוצרה בין לילה, ואת הנטייה שלו/ה ללחוץ עליך להזמין דווקא מנה מסוימת במסעדה ולהגיב בדרמה רגשית לכל ניסיון שלך להביע דעה מנוגדת לשלו/ה - הכרת כבר משבועות הדייטינג הראשונים. במילים אחרות, זה הזמן לשאול את עצמך מה בעצם את/ה עושה עם אדם שתלטן. האם הבחירה שלך נובעת מדימוי עצמי נמוך וקושי להאמין בעצמך וביכולותיך? האם יש משהו בשתלטנות של בן זוגך שפותר אותך מלקיחת אחריות והתמודדות עם מטלות מורכבות כמו הצבת גבולות לילדים או ניהול התקציב החודשי? האם קבלת השתלטנות נובעת מפחד מתגובת בן/בת הזוג במידה ותציב/י לו גבול, והאם דובר בפחד מציאותי ("הוא עלול להיות אלים") או בפחד המבוסס בעיקר על החוויה הרגשית ("היא עלולה להפסיק לאהוב אותי ואני בחיים לא אמצא מישהי אחרת שתאהב אותי")?

כלומר, קשר זוגי עם אדם שתלטן קשור בדרך כלל לא רק לנטיות השתלטניות של אחד הצדדים, אלא גם לנכונות מסוימת של צד השני לקבל אותן. במובן זה, גם אם בן הזוג השתלטן אינו מכיר בשתלטנותו ואינו מוכן לפעול כדי למתן אותה (כפי שקורה במקרים רבים) - עדיין יש מה לעשות, ואין סיבה להרים ידיים ולהיכנע לשתלטנות.

אחת הדרכים להתמודדות עם שתלטנות היא להתחיל להציב לה גבולות. רבים מהשתלטנים מצליחים לשחוק את כוחותיהם של בני זוגם ולהביא למצב בו בן הזוג מעדיף לוותר ולקבל מראש את רצונותיו של השתלטן. רק כאשר השתלטן מתחיל לפגוש בהתנגדויות ובגבולות הוא נאלץ לזוז מ"אזור הנוחות" בו כל דרישותיו נענות, ולהתמודד עם הפערים בצרכים וברצונות. יש לציין כי במרבית המקרים, דיון או ויכוח לא יובילו לכך שהשתלטן ישתכנע ויסיר את דרישותיו ולכן במקרים רבים בן הזוג המנסה להפסיק את השתלטנות צריך פשוט לפעול באופן שמגביל את החופש שלו: לצאת למפגש חברתי גם אם בן הזוג מחליט לא להצטרף, לקנות בגד חדש אפילו אם בת הזוג חושבת שהוא אינו מחמיא לך, לא לבשל לבד רק מפני שבן הזוג מניח שזה תפקידם וכן הלאה.

היבט חשוב במיוחד בהתמודדות הוא שיתוף של אנשים אחרים במצב. בני זוג שתלטניים מצליחים פעמים רבות לבלבל את בני זוגם ולערער את אמונם בעצמם וביכולת השיפוט שלהם. במצבים אלו עצם נוכחותו של אדם נוסף אשר יתקף את תחושות היכולת, האמון העצמי והחופש האישי יכולה לסייע באופן משמעותי.

שינוי דינמיקות מקובעות וממושכות של שתלטנות זוגית עשויה להיות מלווה בקשיים רבים: בן הזוג השתלטן עשוי להגיב במניפולציות רגשיות, כעס או התנגדות לניסיונות לשינוי וגם בן הזוג ה"יוצא לחופשי" עלול להיתקל באתגרים טלטלות רגשיות הנובעות מהשינוי. במובן זה, במקרים רבים קל יותר להניע תהליכי שינוי מסוג זה באמצעות טיפול זוגי (במידה ובן הזוג השתלטן מכיר בבעיה ומעוניין להתמודד עמה) או באמצעות טיפול נפשי פרטני. חשוב להדגיש שבמקרים בהם השתלטנות מלווה באלימות חשוב במיוחד להיעזר באנשי מקצוע המסוגלים ללוות את התהליך באופן אחראי ולכוון את המטופל/ת לקבלת הגנה פיסית ממשית במקרים בהם קיים חשש לשלומה.