איך מטפלים בחרדה חברתית?

צוות בטיפולנט

לכולנו אכפת בצורה כזו או אחרת מה חושבים עלינו. אנחנו רוצים להרגיש אהובים, שייכים ובעלי ערך. כיצורים חברתיים, שמתפתחים בתוך הקשר בינאישי, היחס שאנו מקבלים מהסביבה הקרובה והרחוקה מעצב במידה רבה את מי שאנו גדלים להיות. לכן, טבעי ומובן מדוע אנחנו רגישים לגילויים של יחס שלילי שיכול להיות מופנה כלפינו - רגישות שבחלק מהמקרים יכולה להיות מאובחנת בתור "חרדה חברתית". 

מהי בעצם חרדה חברתית? 

חרדה חברתית היא הפרעת חרדה המתבטאת בפחד מוקצן מביקורת, דחייה או השפלה בסיטואציות חברתיות. היא מתבטאת פעמים רבות בהימנעות מסיטואציות חברתיות, ביישנות קיצונית, פחד במה או תחושת פאניקה המלווה בסימפטומים גופניים (רעד, בחילה, כאבי בטן) לפני ובמהלך סיטואציות חברתיות הנחוות כמלחיצות. הטריגרים שיכולים להפעיל את החרדה מגוונים - שיחה עם מוכרת בחנות, יציאה לדייט, ראיון עבודה, מפגש חברתי עם אנשים זרים, שאילת שאלה בכיתה וכו'. 

חרדה חברתית היא תופעה נפוצה יחסית אשר עשויה להופיע החל מגילאי הילדות או ההתבגרות ועד לגילאי הבגרות. הגורמים להופעתה קשורים בדרך כלל הן לפגיעות מולדת לחרדה, והן לגורמים אישיותיים ונסיבתיים. כך, למשל, חוויות של דחייה וחרם חברתי, דימוי עצמי נמוך, פרפקציוניזם ("אני חייבת להיות מושלמת כדי שיאהבו אותי") וסגנון חשיבה נוקשה עשויים לגרום להתפתחות חרדה חברתית.

• שאלות ותשובות על חרדה חברתית

  
• כיצד לבחור פסיכולוג?

  
• הכל על חרדה מדייטים

  

איך אפשר לטפל בחרדה חברתית? 

מפסיקים להימנע ממה שמפחיד: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נחשב לשיטת טיפול נפוצה ויעילה להתמודדות עם חרדה חברתית. במסגרת שיטה זו, נבחנים דפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים אשר מגבירים את החרדה ומשמרים אותה. רבים מהאנשים המתמודדים עם חרדה חברתית נוטים לחשיבה נוקשה ופרפקציוניסטית ("כולם חייבים לאהוב אותי") וכן לחשיבה קטסטרופלית על התרחיש הגרוע ביותר האפשרי ("אם אגמגם בהרצאה שאתן בעבודה כולם יחשבו שאני כישלון ויפטרו אותי"). בטיפול מאתגרים את המחשבות הללו ובוחנים עד כמה הן סבירות או בעלות השלכות שליליות כפי שהמטופל נוטה להאמין.  

מרכיב מרכזי נוסף של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא העבודה על דפוסי ההתנהגות של האדם. אנשים עם חרדה חברתית נוטים להימנע מסיטואציות הנתפסות כבעלות פוטנציאל להשפלה או דחייה ("גם ככה אני אעשה מעצמי צחוק, אז אין טעם בכלל לצאת לדייט הזה"). ככל שאנחנו נמנעים ממה שמעורר בנו חרדה - החרדה רק מתגברת ומשתמרת. במסגרת הטיפול, המטופל מתבקש להרחיב את ההתנסויות החברתיות שלו, "לדחוף" את עצמו לפעילויות וסיטואציות מהן הוא נמנע בגלל הפחד לחוש חרדה.  

להכיר את עצמכם לעומק: טיפול פסיכודינמי

טיפול נפשי נוסף שנמצא כיעיל הוא טיפול פסיכודינמי, המאפשר גם הוא לזהות את דפוסי החשיבה וההתנהגות התורמים לשימור החרדה - אך בוחן באופן מעמיק גם את הגורמים הנפשיים להיווצרותה. ההנחה מאחורי צורת טיפול זו היא כי עיבוד גורמי העומק יביא לשינוי ולשיפור בהיבטים רגשיים נוספים, וביניהם הדימוי העצמי, המיומנויות החברתיות והיכולת ליצור קשרים אינטימיים מספקים (בדומה לקשר הטיפולי שנוצר בתקווה עם המטפל/ת). 

כשהחרדה משתקת: שילוב של טיפול תרופתי 

כאשר רמת החרדה החברתית גבוהה מאוד ומביאה למצוקה נפשית קשה או לפגיעה משמעותית בתפקוד, ניתן לשקול להוסיף לטיפול הפסיכולוגי גם טיפול תרופתי שיסייע בויסות עוצמות החרדה. חשוב להבחין בין שני סוגים של טיפול תרופתי לחרדה - טיפול ארוך טווח שניתן על בסיס יומיומי, עם תרופות ממשפחת ה-SSRI או ה-SNRI, לעומת טיפול נקודתי שניתן באופן ממוקד לשם "עזרה ראשונה נפשית", עם תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים. בכל מקרה, יש להתייעץ עם פסיכיאטר או רופא משפחה להתאמת הטיפול.