אימפולסיביות – דרכי התמודדות

צוות בטיפולנט

כמה פעמים אמרת בעת מריבה דבר שאחר כך הצטערת עליו? באיזו תדירות "חתכת" בפראות נהג אחר שהכעיס אותך? האם קרה לך שהתפטרת או נפרדת מתוך החלטה רגעית ללא מחשבה מקדימה? האם את/ה מוצא/ת את עצמך תוהה איך קרה שהוצאת סכום כסף גדול בהרבה מכפי שתכננת? דוגמאות אלו ורבות אחרות הן דוגמאות להתנהגויות אימפולסיביות: פעולות אותן אנו מבצעים ללא מחשבה מקדימה ומבלי להתעמק בתוצאות התנהגותנו. כמעט כל אחד מאתנו מבצע התנהגויות אימפולסיביות מדי פעם, אך כאשר אימפולסיביות היא נטייה קבועה, היא עשויה לסבך אותנו ולגרום לקשיים בעבודה, בזוגיות ובחיי היום יום שלנו. איך מתמודדים עם אימפולסיביות?

אימפולסיביות ושורשיה

שליטה בדחפים ויכולת דחיית סיפוקים אינן יכולות מולדות. התינוק הצעיר אינו מסוגל להשהות רעב או כל צורך אחר, ומספר שנים יעברו עד שיהפוך לפעוט המסוגל לחכות לתורו, להמתין בסבלנות ולהיעזר באנשים אחרים או ביכולותיו הפנימיות כדי לשאת תסכולים ולדחות את סיפוק צרכיו. היכולת להימנע מהתנהגויות אימפולסיביות כחטיפת צעצוע מילד אחר, לקיחת ממתק ללא רשות, נשיכה של ילד אחר וכן הלאה נרכשת דרך הנחיית ההורים אשר מציבים בפני הילד דרישות הולכות ומתרחבות לשליטה בהתנהגויות אימפולסיביות ככל שגילו מתקדם ויכולותיו המוטוריות, הרגשיות והקוגניטיביות מתפתחות. הורים מלמדים את ילדיהם אסטרטגיות שונות לשליטה בנטייה הטבעית להתנהגויות אימפולסיביות החל מהשהיית תגובה ("לספור עד עשר"), דרך פנייה לאדם אחר להרגעה ונחמה ועד לחשיבה אקטיבית על תוצאות המעשה ("איך תרגיש כשהגננת תכעס עליך? אתה היית רוצה שיעשו לך ככה?").

• צפו עכשיו: כיצד מתמודדים
  עם כעס והתקפי זעם?

  
• מבזבזים כסף בלי שליטה?
  גלו מדוע

  
• איך נהפוך לאנשים שתמיד
  רצינו להיות?

  

כלי מרכזי לצמצום התנהגויות אימפולסיביות אשר הורים רבים אינם מודעים לכך שהם מקנים אותו באופן טבעי הוא הגברת המודעות לרגשות המקדימים פעמים רבות התנהגויות אימפולסיביות. הורה אשר מסייע לילדו לזהות את הרגש המתעורר בו בסיטואציות מסוימות (תסכול, כעס, עלבון, קנאה) מחזק את יכולתו של הילד להכיר ברגשותיו ולבטא אותם באופן מילולי ובכך מצמצם את הצורך שלו לבטא אותם דרך התנהגויות אימפולסיביות. כך, לדוגמא, ילד שמסוגל להגיד שהוא כועס ירגיש פחות צורך להרביץ וילד שמסוגל לומר לעצמו "אני מאוד רוצה את הממתק הזה אבל אמא לא מרשה ולכן לא כדאי לי לקחת אותו" - יצליח להתאפק מול קופסת ממתקים אסורה. יכולות רגשיות-התנהגותיות אלו משפיעות על תפקודנו בהיבטי חיים משמעותיים (ראו, למשל, מבחן המרשמלו), ממשיכות איתנו לחיים הבוגרים ומאפשרות למרביתנו לריב מבלי להרים יד, להימנע משליחת סמסים מוגזמת ללדייט שסירב לנו, להבליג על עלבון ולא להתפטר אחרי נזיפה של הבוס ולהימנע מהוצאות כספיות שאינן בהישג ידינו.
כמובן, לא כולם נהנים מאותה היכולת לשלוט בהתנהגויות אימפולסיביות. אנשים אשר לא זכו להדרכה והכוונה מספקת סביב דחיית סיפוקים, הכרה ברגשות המתעוררים בסיטואציות של תסכול וחוסר סיפוק ורכישת מיומנויות שליטה עצמית - מוצאים עצמם לא פעם נוקטים פעולות אימפולסיביות אשר מסבות להם נזק.

אימפולסיביות - איך מתמודדים?

אימפולסיביות עשויה לגרום לקשיים משמעותיים בתחום התעסוקתי, הבין אישי והתפקודי, ואנשים המתמודדים עם אימפולסיביות יתרה חווים פעמים רבות חרטה עזה על מעשים והתנהגויות שהיו נמנעים אילו היו עוצרים ומהרהרים בהם לפני מעשה. כיצד, אם כן, מפחיתים התנהגויות אימפולסיביות?
הדרך לכך אינה פשוטה מאחר ופעמים רבות מדובר בחסר במיומנויות שליטה עצמית בסיסיות, ובצורך בהקניית הרגלים חדשים בגילאי הבגרות. רבים מהאנשים המבקשים לחזק את השליטה בהתנהגויות אימפולסיביות מוצאים כי עצות כ"תחשוב מראש על התוצאות", "תמיד תספור עד עשר" וכן הלאה אינן משרתות אותם באופן יעיל דיו כאשר הם נמצאים בעיצומה של סיטואציה רגשית. במקרים אלו, המפתח לשינוי התנהגויות אימפולסיביות הוא בדרך כלל חיזוק של היכולת להבין את הרגשות העומדים מאחורי התנהגויות אימפולסיביות. כאשר מתחזקת ההבנה של הרגשות המגרים התנהגויות אימפולסיביות, בדרך כלל הצורך בביצוע פעולה שתבטא את הרגש נחלש באופן משמעותי. שתי דוגמאות קצרות ימחישו את הקשר בין הכרה ברגשות לבין שיפור השליטה בהתנהגויות אימפולסיביות:

מוטי פנה לטיפול בלחץ של אשתו אשר הודיעה לו כי אם ימשיכו הצעקות והתפרצויות הזעם שלו כלפי הילדים, תתגרש ממנו. מוטי תיאר עצמו כאב מסור ואוהב אך בעל "פתיל קצר". בפגישות הטיפוליות, תוך התבוננות בסיטואציות שהובילו להתפרצויות זעם אימפולסיביות, התברר כי פעמים רבות הוא חש עצמו מודר ומיותר בקשר עם ילדיו, וכאשר מתעוררות תחושות אלו הוא מתקשה לשלוט בכעסו. מוטי חקר לעומק את תחושת הזרות והמיותרות אשר היתה מוכרת לו כבר מילדותו, כילד במשפחה מרובת ילדים, וזיהה כיצד תחושות דומות מתעוררות כאשר הוא חש כי הוא אינו חשוב לילדיו. מוטי החליט לשנות את לוח הזמנים שלו ולבלות יותר זמן עם משפחתו ושינוי זה, לצד הכרתו ברגישותו לתחושת המיותרות הביאה לירידה דרמטית בתחושות הזעם והעלבון ובהתנהגויות אימפולסיביות שנלוו לה.

רוני פנתה לטיפול על רקע התנהגויות אימפולסיביות הקשורות בהרגלי אכילה כקניית כמויות מזון מוגזמות בסכומי כסף גבוהים, יציאה למסעדות יוקרה שלא תאמו את יכולותיה הכספיות ולעיתים אף התקפי זלילה. בטיפול, רוני זיהתה דפוס של אכילה רגשית בו הצורך בהתנהגויות אימפולסיביות של אכילה וקניית מזון התעוררו כפיצוי על חוויות של כישלון, דחייה, עלבון או ערך עצמי נמוך. ההכרה ברגשות העומדים בבסיסן של התנהגויות אימפולסיביות אלה אפשרה לרוני לעצור ולהתבונן ברגשותיה לפני שהיא מקהה אותם באכילה, ולאחר מכן גם לשתף בהן אנשים שיכלו להקל עליה.

לסיכום, הדוגמאות ממחישות כיצד הכרות עם הרגשות העומדים בבסיס התנהגויות אימפולסיביות שונות מאפשרת שליטה בנטיות אימפולסיביות אשר גורמות לנזק ולסבל נפשי. טיפול נפשי עשוי לסייע באופן משמעותי בתהליך זה, כאשר טיפול דינאמי יתמקד בהבנת גורמי העומק וחוויות העבר אשר בבסיס התנהגויות אימפולסיביות ואילו טיפול קוגניטיבי התנהגותי יתמקד בזיהוי דפוסי חשיבה לא רציונליים העומדים בבסיס התנהגויות אימפולסיביות, ובחיזוק מיומנויות התנהגותיות לשליטה בהן. גם טיפול תרופתי הניתן לאחר ייעוץ פסיכיאטרי עשוי לסייע במקרים מסוימים. כך, לדוגמא, הפגיעה הנוירולוגית היוצרת הפרעות קשב וריכוז מביאה בחלק מהמקרים גם להתנהגויות אימפולסיביות אותן ניתן לצמצם באמצעות טיפול תרופתי מתאים בהפרעת הקשב. בדומה, אנשים עם הפרעת אישיות גבולית אשר מתמודדים עם עוצמות רגשיות עזות במיוחד עשויים להיעזר בטיפול תרופתי אשר מביא לרגיעה רגשית מסוימת, ולכן גם לירידה בהתנהגויות אימפולסיביות.

היכנסו למידע נוסף אודות הפרעת אישיות גבולית