אוכלים את הלב: מהי אכילה רגשית וכיצד אפשר להתמודד עם זה?

צוות בטיפולנט

כולנו מכירים את התחושה: המבחן היה נוראי, הדייט היה כישלון מוחץ, ההמתנה לשיחת הטלפון שלא הגיעה הייתה מורטת עצבים ו... כמעט בלי לחשוב אנחנו פושטים על המקרר. מדוע זה קורה? בשתי מילים - אכילה רגשית. בכתבה זו נדון באכילה רגשית, נסביר את הגורמים לה ונתאר כיצד ניתן לטפל בה.

מהי אכילה רגשית?

עבור מרבית בני האדם בעולם המערבי, אוכל כבר מזמן אינו רק כלי הישרדותי. אוכל מהווה בסיס לאירועים חברתיים (חגים, חתונות וכו׳), סמל סטטוס, ואמצעי להבעת אהבה, תשומת לב ודאגה. בנוסף, כפי שרבים מאיתנו יודעים, אוכל מספק לא פעם תחושות נחמה, הקלה ופיצוי: "אחרי כזה יום אני חייבת משהו מתוק"; "פיציתי את עצמי בארוחה טובה".

על אף שרבים מאיתנו משתמשים באוכל כמקור לנחמה במידה זו או אחרת, ועל אף שמדובר בתופעה אנושית נורמלית לחלוטין, במקרים מסוימים עשוי להתפתח דפוס קבוע ומטריד של אכילה רגשית, אשר משפיע לרעה על איכות החיים, דימוי הגוף והיכולת להתמודדות עם מצבי לחץ.

אכילה רגשית מוגדרת כאכילת יתר בתגובה לרגשות שליליים ולקשיים מגוונים ביניהם חרדה, דיכאון, מתח, כעס, שעמום, בדידות, עייפות ועוד. במצבים אלו, האכילה מהווה ניסיון לווסת ולנטרל רגשות, אך במקרים רבים היא אינה מביאה להקלה מלאה, ומלווה בתחושת אשמה, גועל ובושה.

חשוב לציין כי אכילה רגשית לרוב אינה מתבטאת בעלייה משמעותית במשקל, אך בחלק מהמקרים אכילה רגשית מופרזת יכולה להוביל לעודף משקל בדרגות שונות, החל מעודף משקל קל ועד לעודף משקל משמעותי ומסכן חיים.

• עודף משקל: מחשבות, רגשות והקשבה לגוף

  
• השמנת יתר - תופעה בריאותית או הפרעת אכילה?

  
• דימוי גוף חיובי –
  לא מה שחשבנו

  

מדוע אנו משתמשים באכילה רגשית?

כבר בינקות, בני אדם מייצרים קשר הדוק בין אכילה לבין תחושה של רגיעה, ביטחון ואהבה. עבור התינוק, האכלה היא אחת האינטראקציות הבין-אישיות המשמעותיות ביותר. התינוק הרך עדיין אינו מבין את מילות החיבה שהאם מרעיפה עליו, אך מבין היטב את הרוך בו היא מחזיקה אותו כאשר היא מאכילה אותו. כך, פעולה הישרדותית במהותה לובשת בתקשורת האנושית משמעות אישית ורגשית בה אוכל מקושר לחום, אהבה, הגנה, וקשר עם אדם אהוב.

בגילאי הילדות המוקדמת אינטראקציות בין-אישיות הנוגעות לאכילה והאכלה ממלאות תפקידים נוספים. במשפחות רבות האוכל הופך לאמצעי נחמה והתמודדות: נפלת? אל תבכה, קח סוכריה. משועמם? אני אתן לך משהו לנשנש. אינטראקציות מסוג זה מלמדות את הפעוט כי אוכל הוא הפתרון לתחושות רגשיות לא נעימות כמו שעמום וכאב רגשי. במקרים רבים, דפוסי השימוש באכילה אשר נרכשו בילדות מלווים את האדם גם בבגרותו ועלולים להתפתח לדפוס של אכילה רגשית.

חוקרים אשר עסקו בניסיון להסביר את האכילה הרגשית הציעו שני מודלים מרכזיים:

1. מודל האפקט הכללי מציע כי אכילה מוגברת מתקיימת אצל כל בעלי החיים במצבי מתח, ועל כן גם אצל בני האדם. 

2. מודל ההבדלים האישיים גורס כי אנשים מסוימים פגיעים יותר לאכילה רגשית. זאת, עקב קושי ביכולות הוויסות הרגשי, ההרגעה העצמית וההתמודדות עם רגשות שליליים, ומתוך למידה ארוכת שנים לפיה אוכל הוא הדרך להתמודד עם רגש. כמו כן, אכילה רגשית עשויה להיות מקושרת להיעדר רשתות תמיכה מספקות אשר ביכולתן לסייע לאדם בעת מצוקה.

אם נשוב אל התינוק אשר לומד לקשר את האוכל לנחמה והרוך בקשר עם אמו - הרי שבהיעדר קשר אנושי מיטיב, טבעי שבעת מצוקה נחזור לדבר הקרוב ביותר - האוכל.

כיצד לטפל באכילה רגשית?

אכילה רגשית היא כלי שכולנו משתמשים בו מדי פעם כדי להתמודד עם תחושות של מצוקה, עצב או בדידות. אולם, במקרים בהם אכילה רגשית הופכת להיות הכלי המרכזי להתמודדות עם רגשות שליליים, או שהיא משפיעה לרעה על הערך העצמי, ועל דימוי הגוף, כדאי לפנות לעזרה.

כמו כן, חשוב להיות מודעים לכך שלעיתים, אכילה רגשית מופרזת עלולה להתפתח להפרעת אכילה, כגון הפרעת אכילה כפייתית או בולימיה נרבוזה. אם יש לכם חשש כזה, חשוב לבחור באיש מקצוע בעל הכשרה מתאימה בתחום, כגון פסיכולוג/ית או דיאטנ/ית קלינ/ית עם מומחיות בהפרעות אכילה.

1. טיפול פסיכולוגי: טיפול פסיכולוגי באכילה רגשית בדרך כלל לא יתמקד בדפוס האכילה עצמו אלא בגורמים הרגשיים העומדים בבסיסו. הטיפול מאפשר זיהוי של טריגרים רגשיים לאכילה מוגזמת ומחזק את יכולות הוויסות העצמי וההתמודדות עם רגשות שליליים בעזרת למידת כלים חדשים של ויסות רגשי. מאחר שאכילה רגשית מבוססת על גורמים רגשיים ואישיותיים, לעיתים קרובות הטיפול בה יוכל לסייע למטופל גם בהיבטי חיים נוספים.

2. דיאטנ/ית קליני/ת: בעוד טיפול פסיכולוגי יתמקד בהיבטים הרגשיים של האכילה הרגשית, באמצעות ליווי של דיאטנ/ית קליני/ת ניתן לתת מענה לדפוסי האכילה בפני עצמם, ולפתח הרגלי אכילה בריאים ומאוזנים יותר.

מקורות

Evers, C., Marijn Stok, F., & de Ridder, D. T. (2010). Feeding your feelings: Emotion regulation strategies and emotional eating. Personality and social psychology bulletin, 36(6), 792-804

Barnhart, W. R., Braden, A. L., & Price, E. (2021). Emotion regulation difficulties interact with negative, not positive, emotional eating to strengthen relationships with disordered eating: An exploratory study. Appetite, 158, 105038