08.05.19
צוות בטיפולנט
אומרים לנו להתעניין בילדים שלנו; לשאול אותם איך היה בבית הספר, להתפעל מהציורים שלהם, להיות לצידם גם כשהם מכעיסים או מאכזבים אותנו, לשים לב לרגשות שלהם. הילדים, לעומת זאת, אומרים לנו לא פעם: "די לחפור!" ולא פעם הם אומרים את זה בצדק.
הורות מזניחה והתעלמות מצרכים פיסיים ורגשיים של ילדים זכתה כבר לפני עשורים רבים ל"שם הרע" לו היא ראויה, בעוד שמחירי ההורות החודרנית עדיין אינם ברורים להורים רבים.
בחן את עצמך: האם את/ה הורה חודרני?
התעניינות, דאגה, תשומת לב ומעורבות בחיי ילדנו הם גורמים חיוניים לא רק לשמירת הקשר איתם אלא גם למניעת מגוון רחב של בעיות רגשיות ושל בעיות התנהגות: הילד לומד כי הוא מלווה תמיד (פיסית או מנטלית) במבוגר אחראי ודואג, באופן שמייצר תחושת ביטחון ומאפשר לו לשמור על עצמו ולהימנע מהתנהגויות שאינן תואמות את ערכי ההורה. יחד עם זאת, מעורבות יתר בחייו הפיסיים והרגשיים של הילד מונעים תהליך משמעותי לא פחות של התפתחות נפרדות מההורה, עצמאות, ביטחון עצמי ביכולות האישיות ופנייה לעבר קשרים חברתיים עם קבוצת בני הגיל. הגבול בין התעניינות וחודרנות לא תמיד ברור, אך ישנן מספר התנהגויות שאופייניות לילדים ומתבגרים אשר חווים הורות חודרנית יתר על המידה:
שקרים וסודות - ילדים להורים חודרניים מרבים לשקר ולהסתיר אפילו היבטים טריוויאליים של חייהם מתוך ניסיון לשמור על מידה מסוימת של מרחב אישי ונפרדות מההורה. לקריאה מורחבת על שקרים של ילדים.
הפרעות אכילה - אחד המאפיינים הבולטים של ילדים עם הפרעות אכילה הוא היותם ילדים להורים חודרניים. הילד חש כי ההורה פולש לחייו בכל היבט, והופך את האכילה, ובמיוחד את הגבלת האכילה כמו במקרים של אנורקסיה, לאמצעי להחזרת השליטה לעצמו ("רק אני מחליטה מה אני מכניסה לגוף שלי!").
הסתגרות - חלק מהילדים חשים כי הדרך הטובה ביותר להגן על עצמם מפני חודרנות היתר של ההורה היא הסתגרות: "אם אני לא מספר כלום, אי אפשר לחדור אלי באופן שלא מותאם אלי".
עימותים והתקפי זעם - כעס וחילוקי דעות הם אמצעי שכיח לסימון גבול ונפרדות. ילדים שמרבים להתעמת עם הוריהם עושים זאת בחלק מהמקרים מתוך תחושה שרק עימות יכול ליצור מרחק מההורה אשר במצבים אחרים נחווה כקרוב מדי. דפוס אופייני במיוחד הוא של התקפי זעם קיצוניים על רקע קשר קרוב מאוד עם ההורה.
תלותיות - הילד תלותי באופן קיצוני? ייתכן שלא הוא התלותי אלא אתם, שמעבירים לא באופן בלתי מודע מסר האוסר עליו להתרחק מכם.
"תתרחקי, אל תעזבי": איך יוצרים קשר מאוזן?
הורות חודרנית נחשבת לאחד הגורמים להפרעות רגשיות משמעותיות שביניהן הפרעות אכילה, הפרעות פסיכוסומאטיות, אישיות גבולית ועוד. במקרים קיצוניים פחות, הילד להורה החודרני אינו מפתח סימפטומים רגשיים או התנהגותיים ברורים, אך יכולתו לגבש זהות עם דעות והעדפות אישיות, לפתח את עצמאותו וליצור קשרים בין אישיים מאוזנים נפגעת. הסיבה לכך היא שההורות החודרנית מונעת מהילד את האפשרות "לזוז" מההורה לעבר נפרדות ומותירה בפניו שתי אפשרויות: מאבק ונתק מההורה או היצמדות אליו ותלות בו.
היבט מורכב במיוחד של החודרנות הוא הבלבול שהיא יוצרת: הילד חווה את אהבתו ותלותו של ההורה וחש עצמו מרכזי ואהוב, אך בו זמנית הוא חווה זעם וחוסר אונים מול הפלישה לפרטיותו ותחושה שאם "יגדל" ויהיה עצמאי - יאבד את אהבת ההורה. הערבוב בין תחושות חיוביות ("אני בבת עינם של ההורים שלי") לבין זעם, חוסר אונים ורצון להתרחק יוצר בלבול עצום אשר לא פעם מתבטא בדיכאון, חרדה ונסיגה חברתית.
מה עושים, אם כך? איך נמנעים מהפיכת ההתעניינות והאהבה לחודרנות ופולשנות?
התשובה, כמובן, אינה פשוטה. הורים חודרניים הם פעמים רבות הורים מסורים, אוהבים ודואגים אשר מתמודדים עם חוויות של ערך עצמי נמוך, חרדה ובדידות אשר מחלחלים לקשר עם הילד. כך, לדוגמא, הורה בודד עשוי להשתמש בילד כעוגן להפגת הבדידות והורה עם ערך עצמי נמוך עשוי לצפות מילדו להיות "מוצלח במקומו" ובאופן בלתי מודע - לנסות לחוות דרכו תחושות של הצלחה, התאהבות, התרגשות וכן הלאה. מאחר שכך, הדרך להפסקת החודרנות אינה פשוטה ומאלצת את ההורה לעבור תהליך רגשי משמעותי בעצמו - בדרך כלל באמצעות טיפול פסיכולוגי או הדרכת הורים. היבט משמעותי של תהליך זה הוא הפסקת המצב בו הילד הוא מרכז עולמו של ההורה מבלי לעבור לקיצוניות השנייה, של התרחקות והזנחה. כאשר ההורה מתחיל לפתח ביטחון עצמי, תחומי עניין וקשרים בין אישיים מספקים - הוא חופשי לשחרר את הילד מתפקידו כ"שלוחה" של ההורה, ומאפשר לו להיות ילד בפני עצמו. ילד אהוב, מושקע ומטופח - אבל רק ילד, ולא חלק מההורה או שלוחה שלו.
היכנסו לקריאה נוספת אודות הדרכת הורים
