03.02.19
צוות בטיפולנט
היום, רבים מאתנו לא צריכים טיפול פסיכולוגי כדי לדעת כי הקשר עם הורינו מעצב את אישיותנו ומשפיע על התפתחותנו באופן משמעותי ביותר. לצד זאת, רבים מאתנו נוטים שלא לשים לב כי לא רק הקשר עם ההורים מעצב אותנו, אלא גם המערכת המשפחתית בה אנו חיים: מערכת אשר משפיעה על יחסי העבודה שלנו, ההורים שאנו הופכים להיות, יחסנו החברתיים ועוד.
קשר משפחתי או כשל משפחתי - איך זה משפיע עלינו?
בין אם נולדנו כבני שבט כפרי באפריקה ובין אם גדלנו במדינות המערב, כבני אדם אנו יצורים חברתיים אשר הישרדותם תלויה ביכולתם להשתלב במערכת החברתית. אנו זקוקים לבני אדם אחרים לא רק למען הישרדותנו הפיסית אלא גם לשמירה על רווחתנו הנפשית, כפי שמעידים מחקרים רבים אשר מצביעים על הקשר בין עלייה באיכות החיים לבין קיומן של מערכות יחסים מספקות. כבר כתינוקות וילדים רכים אנו זוכים ל"אימון" בתחום החברתי: אנו נולדים לתוך מערכת משפחתית ולומדים כיצד יש להתנהג כחלק מקבוצה חברתית: איך לתפוס מקום ולספק את צרכינו מבלי להרוס את האחר? כיצד עלינו להתנהל מול חברי קבוצה חלשים/חזקים הממוקמים גבוה מאתנו בהיררכיה המשפחתית? כלומר, האינטראקציות המשפחתיות היומיומיות ביותר הן למעשה "בית ספר" חשוב להתנהגות חברתית, וכאשר אנו זוכים ל"מורים" טובים, אנו רוכשים באופן טבעי יכולות חשובות כיכולת להתחלק במשאבים, דאגה לאחר, אסרטיביות וניהול משא ומתן. יכולות אלו משרתות אותנו גם בקבוצה החברתית שמחוץ למשפחה כאשר אנחנו נדרשים להתמודד עם מצבים חברתיים שונים לאורך חיינו, החל מהצקות של ילדים בבי"ס, דרך התמודדות עם בוסים ועד לבניית קשר זוגי המבוסס על הדדיות.
מעבר לאינטראקציות המשפחתיות אליהן אנו נחשפים ואיתן אנו מתמודדים החל מגיל צעיר, המשפחה משפיעה עלינו מאחר והיא מעצבת את זהותנו העצמית, בהיותה קבוצת ההשתייכות המרכזית שלנו. כילדים צעירים אשר זהותם טרם התגבשה אנו לומדים להגדיר את עצמנו דרך הקבוצות אליהן אנו משתייכים. באופן טבעי, המשפחה היא קבוצת ההשתייכות הראשונית והמרכזית בחיינו ולכן, אופייה של המשפחה יופנם ויהפוך לאופיינו במידה רבה. דוגמא קלאסית לכך היא ההתנהגות הבריונית האופיינית לרבים מהילדים הגדלים במשפחות אלימות: הילד לא רק מחקה את ההתנהגויות אליהן הוא נחשף בבית אלא גם מפנים אותן וחווה אותן כמייצגות את המערכת המשפחתית אליה הוא משתייך. מעבר לכך, האופן בו נתפסת המשפחה יושלך פעמים רבות גם על התפיסה העצמית: תפיסת המשפחה כנחותה, הרוסה, בעייתית וכן הלאה מלווה לא פעם בבושה ופגיעה בערך העצמי, בעוד שמערכת משפחתית מתפקדת וחיובית יוצרת בסיס השתייכות חיובי, ולכן גם בונה את הקרקע לדימוי עצמי חיובי.
היבט נוסף בו המסגרת המשפחתית משפיעה על חיינו הוא תפקודה, או אי תפקודה, כמערכת תמיכה. כיום, מחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה מעידים על כך שמערכת תמיכה חברתית איתנה קשורה באופן הדוק לרווחה הנפשית, להחלמה במצבים רפואיים שונים ולהתמודדות עם אירועי חיים משמעותיים כלידה, אובדן, חולי, גירושין ועוד.
מתירים את הפלונטר של הקשר המשפחתי
חשיבותה המכרעת של המסגרת המשפחתית על האופן בו אישיותנו מתעצבת ועל היבטים שונים של חיינו הבוגרים אינה מוטלת בספק - לטוב ולרע. יחד עם זאת, הקבוצות החברתיות הרבות שאנו משתייכים אליהן במהלך חיינו מספקות לנו לא פעם הזדמנויות לתיקון ושינוי. מסלול החיים של רובנו עובר דרך מסגרות רבות - מערכת החינוך, צבא, לימודים ו/או עבודה ובהן, אם נרצה או לא נרצה, אנו מוצאים את עצמנו משחזרים את דפוסי היחסים של הקבוצה המשפחתית בה גדלנו. שחזורים אלו עשויים לא פעם להיות מקור לכאב וסבל רב, כאשר אנו עלולים למצוא עצמנו חסרי ביטחון ונרמסים; מרוכזים בעצמנו באופן שמונע יצירת קשרים; מנוצלים על ידי בוסים או מנודים חברתית. עם זאת, שחזור הוא לא פעם גם הזדמנות לתיקון. כאשר אנו מוצאים את עצמנו שואלים שוב ושוב איך הגענו למצב של בידוד חברתי, מדוע אנו נוהגים בוותרנות וריצוי במקומות בהם היינו רוצים לעמוד על שלנו ולמה שוב פוטרנו למרות יכולתנו המקצועית הגבוהה - ייתכן ואנו מקבלים למעשה רמז המפנה אותנו להתבונן אל תוך עצמנו ואל עברנו ולבחון את הדפוסים המשפחתיים אשר עדיין משפיעים על חיינו.
במקרים אלו, ניתן להיעזר לפנות לסיוע באמצעות טיפול פסיכולוגי או טיפול קבוצתי אשר יאפשרו עיבוד של הקשיים, הרחבת ההבנה שלהם וביסוס הדרך לשינוי - ולפעמים גם לבניית משפחה אחרת.
