28.12.11
צוות בטיפולנט
סילבסטר בפתח, ונראה שההזהרות משתיית אלכוהול רבות כמעט כמו אפשרויות הבילוי בתל אביב. למרות זאת, סביר להניח שעיתוני הבוקר שאחרי ידווחו על מספר גבוה של נהגים שנתפסו נוהגים בשכרות ועל מתבגר או שניים שהגיעו לחדר המיון עם הרעלת אלכוהול. במרבית המקרים לא מדובר באלכוהוליזם אלא בסימפטום נפוץ הרבה יותר: לחץ חברתי.
לחץ חברתי: (לא) נעים להכיר
כאשר קבוצת נערים לועגת לנער מתבגר על היותו "חנון" ו"אאוט-סיידר" והוא נכנע ומשתכנע לרסס איתם כתובות גרפיטי על קירות ביה"ס למרות התנגדותו הראשונית, קל לנו לזהות שמדובר במצב של לחץ חברתי. אבל מה בנוגע ללחץ חברתי סמוי, בו אף אחד לא לוחץ עלינו או מנסה לשכנע אותנו, ובכל זאת אנו מוצאים את עצמנו פועלים בניגוד לרצוננו או אמונותינו?
לחץ חברתי מוגדר כמצב בו מופעל על אדם לחץ לשנות את עמדותיו או התנהגותו בהתאם למקובל בחברה סביבו. לחץ חברתי יכול לעבור בדרכים גלויות כאיום ישיר ("אם אתה ככה אין לך מה לחפש איתנו"), השפלה ונידוי, אך גם בדרכים עקיפות שלעיתים לא קל לזהות.
במובן מסוים, כולנו מגיבים ללחץ חברתי: אנו נולדים לעולם בו השרדותנו ורווחתנו הפיסית והנפשית תלויים ביכולתנו ליצור קשרים ולהשתלב במערכות החברתיות הסובבות אותנו. לכן, אנו "נכנעים" לאותו לחץ חברתי שהסביבה מפעילה עלינו כחלק מהחינוך לאמונות וערכים. אנו לומדים ש"לא יפה להרביץ" (אפילו שזה משחרר ומספק), שעלינו לדחות סיפוקים (גם אם השיעור משמים ויש יום נפלא לים) ובכלל - שיש דרכים בהן מתאים ולא מתאים להתנהג. כבר מגיל צעיר, ילדים אשר מפגינים התנהגות לא קונפורמיסטית נדחים ועלולים לסבול מבידוד חברתי וגם בבגרות אנו "נענשים" בהיעדר פופולריות על חוסר ציות לנורמות חברתיות (חשבו על מבטי הבוז שגורר לבוש לא אופנתי ועל הבידוד שעלול לגזור על עצמו נער שלא יפתח כרטיס פייסבוק). כך, לחץ חברתי נוכח כמעט בכל תחום של חיינו ומשפיע על תפיסותינו, טעמנו (מישהו אמר מקדונלד'ס?) והתנהגותנו - לחיוב או לשלילה.
מי שיש לו ספקות לגבי השפעתם המכרעת של לחץ חברתי ושל הנטייה לרצות ולהביע קונפורמיות לקבוצה, יכול לעיין במחקרים שפורסמו בעשורים האחרונים בתחום הפסיכולוגיה החברתית: שוב ושוב מצביעים המחקרים על כך שלחץ חברתי יכול לגרום אפילו לשינוי האופן בו האדם תופס גירויים בסביבתו. כך, למשל בניסוי בו התבקש הנבדק לענות על שאלה פשוטה הנוגעת לבחירת קו באורך מסוים מבין שלושה קוים מצוירים, למעלה מ-30% מחברי הקבוצה התאימו את עמדתם לעמדת חברי הקבוצה האחרים, משת"פים סמויים בניסוי, אשר הסכימו כי תשובה מסוימת (שגויה) היא התשובה הנכונה.
לחץ חברתי והסילבסטר - נשיקה לוהטת?
קודם כל - כן. חגיגות הסילבסטר, אשר אינן מהוות חלק מהמסורת היהודית, הן מנהג אשר התפתח באופן חברתי כאשר הוא מלווה ב"טקסים" חברתיים כנשיקה בחצות ושתיית אלכוהול. עם ובלי קשר לסילבסטר, שתיית אלכוהול ידועה כאחת ההתנהגויות המושפעות במיוחד מלחץ חברתי, במיוחד בקרב מתבגרים וצעירים. כולנו זוכרים, מהעבר הרחוק או הקרוב, את הציפייה "להיות קול" ולשתות עם כולם ובוודאי גם את אי הנעימות שחשנו אם "אכזבנו" והחלטנו להמנע משתייה או לצמצם אותה. כאשר מופעל עלינו לחץ חברתי ישיר או עקיף אנו עשויים לחוות גם חרדה ואי נוחות וכך שתיית אלכוהול היא לכידת שתי ציפורים במכה אחת מאחר והיא מאפשרת לנו גם "לזרום" עם כולם וגם להפחית את המתח שאולי אנו חווים בין כה וכה בסיטואציות חברתיות. רווחים נוספים של השתייה, כמו נינוחות ותחושת שחרור, תורמים גם הם לנטייה להנע ללחץ חברתי ולשתות גם אם זה לא בדיוק מה שהתכוונו אליו כשיצאנו מהבית.
בשורה התחתונה, ניתן לראות שלא קל לעמוד בפני לחץ חברתי בכלל ובפני לחץ-חברתי-אלכוהולי בפרט. כיצד, אם כן, ניתן להמנע מהשפעותיו השליליות של לחץ חברתי?
מחקרים אשר ניסו לבחון מהם הגורמים לצייתנות יתר וכניעה ללחץ חברתי הצביעו על משתנים הנוגעים הן לאישיות והן לגורמים הסביבתיים. אנשים המסוגלים להיות נונ-קונפורמיסטים הם בדרך כלל אנשים אינטליגנטים, בעלי חשיבה עצמאית, אמון ביכולתם האישית וערך עצמי גבוה. תכונות אלו מאפשרות להם לסמוך על עצמם ועל כושר השיפוט שלהם ולדבוק ברצונם ועמדותיהם גם כאשר אלו אינם תואמים את דעת הרוב. אבל גם אם אינכם נונ-קונפורמיסטים במהותכם, עדיין אפשר לעמוד בפני לחץ חברתי: מחקרים מצאו כי קונפורמיסטיות וכניעה ללחץ חברתי מתרחשים בעיקר כאשר קיים קונצנזוס של 100% בקבוצה - מצב נדיר למדי במציאות היומיומית. לכן, במצבים בהם מופעל לחץ חברתי כדאי להפנות תשומת לב לכל אחד מחברי הקבוצה ה"לוחצת": סביר להניח שבמבט מעמיק תבחינו באלו שאינם מרגישים בנוח עם הסיטואציה ואולי מחכים רק לאיתות מכם כדי להביע גם כן את התנגדותם...
