21.02.12
צוות בטיפולנט
הם חכמים, בעלי יכולות גבוהות, לפעמים גם נאים מאוד - רק שאף אחד לא יודע את זה, מאחר והם ביישנים עד כדי כך שהם מתקשים ליצור קשרים חברתיים ולבטא את עצמם בחברה. על ביישנות, הגורמים לה ודרכים להתמודד איתה.
ביישנות
הילד שלא מצביע בכיתה גם כשהוא יודע את התשובה, הנערה שמסתתרת מאחורי השיער הארוך, הבחור שמעדיף לעבוד מהבית כדי שלא יצטרך להתמודד עם ארוחות צהריים משותפות ואפילו את/ה, ש"סתם" מתקשה לעשות עיניים בפאב או לדבר מול כולם בישיבת צוות - כולכם, על אף השוני העצום ביניכם ובמקומות בהם אתם נמצאים בחייכם, סובלים מאותה בעיה נפוצה ומתסכלת המכונה ביישנות. ואם תרצו: ביישנות יתר.
חוקרים אשר עוסקים בחקר ביישנות מצביעים על שלושה היבטים מהם היא מורכבת:
חרדה אשר יכולה להתבטא כתחושה רגשית (מבוכה, אי נוחות, חוסר רצון להיראות) או דרך סימפטומים פיסיים כהזעה, רעד, גמגום וקפיאה במקום.
מיומנויות חברתיות לקויות - קושי ביישום יכולות אשר האדם שולט בהן כאשר אינו חש מבוייש מדי - למשל, היכולת שלך לשוחח באופן קולח עם חבר טוב ועם חברת ילדות אבל לא עם בחורה בדייט, וקושי של ילד לענות בקול רם על שאלה שיוכל לענות עליה בכתב ללא קושי.
אמונות לא רציונליות אשר מתבטאות בדרך כלל בפירושים לא ריאליים של כשלונות בעבר ("כל פעם שדיברתי צחקו עלי", "לא התקבלתי לעבודה כי אני לא שווה כלום, ולא בגלל שהיו עשרות מועמדים מנוסים ממני") ובציפיות שליליות מהעתיד ("אני אגמגם ואעשה מעצמי צחוק", "אף בחורה גם ככה לא תצא איתי").
תוצאת השילוב בין גורמים אלו היא בדרך כלל המנעות - אנשים רבים המתמודדים עם ביישנות נמנעים מסיטואציות אשר להרגשתם יכולות לגרום להם למבוכה או השפלה, כאשר המנעות זו גורמת להתקבעות החרדה ולהתגברותה: "להתחיל לדבר בישיבות צוות אחרי שלא דיברתי במשך חצי שנה?! כולם יצפו למי-יודע-מה ויתאכזבו".
ביישנות והגורמים לה
ביישנות היא בעיה נפוצה, ובעשורים האחרונם ניסו חוקרים רבים לזהות את הגורמים לה.
מחקרים אשר עסקו בהיבט הביולוגי הצביעו על נטייה לעוררות יתר בקרב הסובלים מביישנות: ביישנות קשורה בעוררות יתר פיסיולוגית אשר מביאה לעלייה ברמת החרדה וחוסר הנוחות סביב סיטואציות חברתיות, אשר מביאות בתורן להמנעות מסיטואציות אלו כך שעם הזמן מתפתחת ביישנות ואי נוחות חברתית. כמו כן, ביישנות נחשבת לתכונה בעלת בסיס גנטי חזק ביותר, ונראה כי היא אחת התכונות בעלות הנטייה החזקה ביותר לעבור בתורשה, כפי שמוכיחים מחקרים אשר בחנו ביישנות בקרב משפחות ותאומים.
כמובן, ביישנות מושפעת באופן משמעותי גם מגורמים סביבתיים. מיומנויות חברתיות אינן מולדות אלא מתפתחות במגע של הפעוט עם הסביבה, וכאשר הילד אינו זוכה להנחייה והכוונה יעילה דיה בתחום החברתי, גדל הסיכוי להתפתחות ביישנות יתר. לדוגמא, הורה ביישן וחששן אשר משדר לילד מסר (עקיף או ישיר) לפיו אנשים חדשים הם מסוכנים מקטין את הסיכוי לכך שהילד יהיה חברותי ונינוח עם אנשים אחרים. כמו כן, כאשר הילד אינו רוכש מיומנויות חברתיות יעילות דיין גדל הסיכוי שיסבול מביישנות: ילד שיכולותיו החברתיות לוקות בחסר יקלע לאי נעימויות חברתיות יותר מילדים אחרים, ועם הזמן עלול להפנים סיטואציות אלו כמביכות ומאיימות, ולפתח ביישנות. מצב זה עשוי להיגרם מהיעדר הכוונה של ההורה, קשיים רגשיים/התפתחותיים של הילד (גמגום או לקות שפתית, למשל) או נסיבות חיצוניות - למשל, עולה חדש שעצם הדיבור בשפה זרה לו מהווה עבורו גורם למבוכה ומצוקה או ילד שסובל מהצקות חברתיות. כמובן, חוויות ילדות אלו ותפיסות שהשתרשו בילדות נוטות לחלחל לתחושותינו בבגרות ולהתעורר באופן אוטומטי ובלתי נשלט.
ביישנות - מה אפשר לעשות?
ביישנות אינה רק גורם לקושי אלא גם תכונה אשר קיומה ברמה סבירה מגן עלינו מפני "קפיצות ראש" פזיזות לסיטואציות בהן נוכל להפגע או לגרום לעצמנו נזק חברתי. בהתאם, השפעותיה של ביישנות משתנות ועשויות לנוע בין אי נוחות או תחושת סרבול חברתי קלה, לבין גרימת סבל משמעותי וגרימת חרדה, דיכאון, בדידות ופגיעה תפקודית. מצבים קיצוניים של ביישנות עשויים להיות מקוטלגים כהפרעות חרדה: מצב בו המצוקה וההמנעות ממצבים חברתיים מביא לפגיעה משמעותית באיכות החיים או בתפקוד מאובחן כחרדה חברתית וילדים אשר ביישנותם מונעת מהם לדבר עם אנשים אחרים מחוץ לבית יכולים להיות מאובחנים כסובלים מאילמות סלקטיבית.
כאשר ניגשים לטפל בבעיה של ביישנות, חשוב לזכור כי ביישנות אף פעם אינה עומדת בפני עצמה: ביישנות נובעת מאמונות לא רציונליות, זכרונות עבר, דימוי עצמי נמוך והיעדר מיומנויות חברתיות, וגורמים אלו ניתנים לשינוי באמצעות טיפול פסיכולוגי. ביישנות עשויה לנבוע מגורמים שונים ולהתבטא באופנים שונים ולכן הטיפול בה יהיה שונה מאדם לאדם. כאשר מדובר במקרה של חרדה חברתית, למשל, טיפול קוגניטיבי התנהגותי המתמקד בשינוי אמונות והתנהגויות בלתי יעילות יהווה פתרון מתאים, בעוד שבמקרה של ביישנות הנובעת מדימוי עצמי נמוך, טיפול רגשי מעמיק יהווה פתרון מתאים.
מקורות
Loneliness, shyness , and depression: The etiology and interrelationships of everyday problems in living. Dill, Jody C.; Anderson, Craig A. The interactional nature of depression: Advances in interpersonal approaches.(pp. 93-125)Washington, DC, US: American Psychological AssociationJoiner, Thomas (Ed); Coyne, James C. (Ed), (1999). xiv, 423 pp
