05.09.19
צוות בטיפולנט
בריונות, חרם ותוקפנות ברשת חושפת ילדים ובני נוער להפצת מידע הקשור בהם (שקרי או אמיתי) ברשת האינטרנט, כאשר המידע יכול להביך, להשפיל, לתקוף, להשמיץ ולהטריד, ועלול להגיע בעילום שם, תחת שם בדוי או בשמו האמיתי של התוקפים.
העובדה כי ברוב סוגי התקשורת ברשת לא רואים את האדם בצד השני ומצוקתו מרוחקת ואינה מוחשית, גורמת להסרת מחסומים ולפגיעות קשות, לעיתים מבלי משים.
נראה שכבר כיום רוב מכריע של בני הנוער חוו לפחות אירוע אחד של חרם ובריונות ברשת (כ-75%). בריונות רשת עלולה ליצור מצבים נפשיים קשים אצל הילדים הנפגעים. כך למשל דיכאון, הפרעות אכילה ואף אובדנות.
אחת הבעיות הקשות בבריונות רשת הינה שהיא חושפת את הסובלים ממנה להתקפה בכל מקום. בריונות רשת "עוקבת" אחרי הקורבן כמעט בכל מקום.
הורים יכולים לצמצם את הסיכון של ילדיהם להיפגע או לפגוע באחרים בבריונות ברשת. לשם כך אספנו עבורכם דרכים באמצעותן תוכלו לסייע לילדכם להישמר מפני התופעה.
9 דברים שתוכלו לעשות על מנת להגן על ילדכם מחרם ובריונות ברשת
1. היו מעורבים ודברו עם הילדים על הפעילות שלהם באינטרנט. הורים רבים אינם מכירים מספיק את רשת האינטרנט או חשופים לסכנה שבבריונות ברשת. במקרים אחרים, הרצון של הורים לאפשר לילדיהם מרחב פרטי, גורם להם שלא להתערב כלל בפעילות האינטרנטית של הילדים. למרות כל זאת, חשוב ביותר לא להימנע משיחה פתוחה וכנה על התנהגות הילדים שלכם ברשת – זה חיוני. חשוב לשים לב להרגלים ולשוחח עליהם.
2. הדריכו את הילדים לגבי גלישה בטוחה באופן שוטף וחוזר ונשנה. שוחחו עם הילדים על הסכנות הכרוכות בשימוש בלתי זהיר ברשת האינטרנט. העלו בפניהם את הסכנה שבהעלאת מידע פרטי לרשת, את חוסר היכולת לשלוט במידע לאחר שיצא מהם, וספרו להם על מקרים בהם מידע יצא מכלל שליטה. חוסר תשומת הלב וההבנה של ילדים ובני נוער לפוטנציאל ההרסני של הפצת מידע עלולה לגרום להם להפוך לקורבנות של בריונות רשת, כמו גם להפוך אותם לבריונים או למשתפי פעולה עם בריונות מבלי משים.
3. הביעו גם עניין חיובי בפעילות של הילדים במרחב האינטרנטי. צרו שיח פתוח והמשכי הנוגע לגלישה ברשת, שיאפשר לכם להיות מעודכנים ומיודעים בהתנהלותו של הילד. סביר להניח כי השיח ירגיש מלאכותי לפחות בתחילה, אך אל תוותרו. תגלו עניין והכירו בהנאה הנלוות לגלישה בצד הגברת המודעות לסכנות. שאלו את ילדיכם איך הם שומרים על קשרים ברשת, האם חבריהם ברשת שונים מחבריהם בבית הספר. התעניינו ממה הם נהנים. ובנוסף חזרו על ההמלצות לגלישה בטוחה.
4. אל תמנעו מילידכם גישה לאינטרנט ואל תבלשו אחריהם, אך היו מעורבים בפעילותם האינטרנטית ושמרו אצבע על הדופק. מניעת גישה אינטרנטית כמו גם בילוש אחרי הילד יוצר חוסר אמון, חוסר אונים בשני הצדדים וסביר להניח שגם יוביל לניסיונות של ילדכם לפרוץ את המחסומים שהצבתם בפניו. הדבר עלול ליצור מסכת של תחבולות מצד הילד ומצדכם, כאשר כל אחד מהצדדים מנסה לגבור על השני.
5. צרו חוזה עם ילדיכם בקשר לגלישה בטוחה ברשת. בחוזה אתם יכולים להתחייב לדוגמא לספק להם את המרחב הפרטי שלהם ברשת ולתת בהם אמון, אך מאידך להשגיח ולהתעניין באופן גלוי בשל הצורך להגן עליהם. הילדים יכולים להתחייב למשל להודיע לכם אם נעשתה פגיעה כלשהי בהם ברשת, לא לפגוע באחרים, לא למסור מידע אינטימי ואישי (ובמיוחד לא לזרים), לא להגיב למסרים שגורמים להם לחוש שלא בנוח לפני שפנו אליכם, לא לגלוש באתרים בהם התחייבו שלא לגלוש, וכמובן - לשוחח באופן פתוח ככל האפשר עמכם על גלישתם ולפנות אליכם במקרה הצורך. כך תבהירו לילדיכם את הכללים וגבולות הפעולה שלהם באופן ברור, כמו גם את הצורך בהשגחה ברשת. היזהרו מאיומים על מניעת גלישה ברשת. כיום כמעט אין אפשרות לממש איום זה והוא הופך את הדיאלוג לכוחני.
6. תנו לילדכם הרגשה שיש להם תפקיד והם יכולים להשפיע על הסיטואציה. חשוב להסביר שדיווח למבוגרים אפילו באופן אנונימי יכול להציל חיים. ילד הנחשף לבריונות ברשת, מדווח עליה למבוגרים אחראים ו/או עומד לצד הקורבן, יכול למנוע אסון.
7. הסבירו לילדיכם מה חווים הקורבנות לבריונות רשת. לעיתים קרובות קשה לילדים לגלות אמפתיה לקורבנות אלו שכן הם אינם מודעים או מרוחקים מהדברים המתרחשים מעבר למסך מן הצד השני. מתוך כך, חשוב לפתח אצלם את היכולת לחשוב על הצד השני גם במצב המרוחק שיוצרת רשת האינטרנט.
8. שימו שלב לשינויים בהתנהגות ילדכם. במידה ושמתם לב לשינוי בהתנהגות של ילדכם - הסתגרות, ריחוק, חוסר רצון יוצא דופן ללכת לבית הספר, הימנעות מגלישה ברשת או דווקא גלישה מוגברת וצורך גדול מהרגיל לבדוק מה קורה ברשתות החברתיות, הימנעות ממפגשים חברתיים, קשיי שינה ו/או אכילה וכן דיכאון - כדאי לשוחח עמו ולנסות להבין מה עומד מאחורי השינוי בהתנהגות ובתחושות.
9. דברו עם הורים אחרים וצרו מאמץ הורי משותף בנושא. מודעות קהילתית לנושא היא קריטית.
לקריאה נוספת אודות הדרכת הורים
מקורות
עומר, ח. (2008). הסמכות החדשה: במשפחה בבית הספר ובקהילה. מודן.
