28.10.23
צוות בטיפולנט
לצד ההתמודדות עם אזעקות ונפילת טילים, עדכוני מדיה מעוררי אימה ופגיעה בשגרה היומיומית, חלק מהמשפחות הישראליות מתמודדות בתקופה הנוכחית גם עם הדאגה ליקיריהן אשר משרתים בשירות סדיר או גויסו למילואים.
משפחות אלו חוות עלייה ברמות הלחץ והדאגה לאור ההסלמה במצב הביטחוני, ורבות מהן חוות חרדה וחוסר אונים לאור העובדה שאין באפשרותן להגן ולסייע למי שנמצא בקו החזית. במשפחותיהם של חיילי המילואים ישנו הצורך גם להתמודד עם השינוי הפתאומי בשגרת החיים, האתגר שבניהול משק הבית לבד וההתמודדות עם הילדים בהיעדרו של אחד ההורים.
הדאגה והלחץ הם טבעיים, אבל איך מתמודדים איתם?
אתם בבית והם בצבא: 5 דרכים להתמודדות עם דאגה
1. שומרים על שגרה
כן, דווקא עכשיו חשוב לנסות לשמור על שגרת היום ככל שניתן. סדר יום ידוע מאפשר רגיעה, הסחת דעת ותחושת רציפות. בעבור ילדים השגרה המשפחתית מספקת ביטחון שהעולם המוכר ממשיך להתקיים. נסו להקפיד על עבודה, ארוחות משותפות, מפגש עם שכנים וחברים, במידת האפשר, כדי שלא להגביר תחושת חוסר יציבות.
2. מגבילים את צריכת החדשות
ההתעדכנות בחדשות אמנם יוצרת תחושה של שליטה ובקיאות במצב הביטחוני, אך החשיפה הממושכת לתמונות וידיעות על אירועי אלימות וטרור מגבירה את רמות החרדה. הגבלת צריכת החדשות לזמנים ספציפיים ביום והסתמכות על מקורות מידע אמינים יכולות לסייע לשמור על הרווחה הנפשית.
3. עושים משהו
במצבים של אי-ודאות ומתח ממושך, תחושות של חוסר אונים וחוסר שליטה יכולות להיות מציפות. פעילויות אקטיביות כמו להתנדב עם חיילים או קבוצות אחרות באוכלוסייה, לנהל את משק הבית, לעשות פעילות גופנית, להשתתף במפגש חברתי וכן הלאה, יכולות לעזור להחזיר את תחושת השליטה ולהפיג חלק מן המתח שהצטבר.
4. נעזרים בסביבה
אל תתביישו לגייס את הסביבה הקרובה לסיוע – הן במטלות היומיומיות כמו איסוף הילדים מהמסגרות, בישול ובייביסיטר, והן במתן תמיכה רגשית. בתקופה זו במיוחד כדאי להרחיב את מעגל התמיכה ולשתף אחרים במה שעובר עליכם. שיתוף ברגשותיכם (לא חשוב אם פחד, תסכול או כעס) הוא כלי מרכזי להתמודדות. עם זאת, ליקיריכם המגויסים חשוב להעביר מסר מרגיע, ולא לשתף יתר על המידה בדאגות ובפחדים שלכם אשר עשויים להכביד עליהם.
5. מכירים בדאגה של הילדים בבית
בנוסף לדאגה שאתם עצמכם חווים, גם ילדיכם חוששים לשלומו של בן המשפחה אשר בחזית. נסו להכיר בפחדים ובאי-הודאות שלהם והרגיעו אותם שדאגתם נורמלית. אמרו להם את האמת (גם אם לא את כולה), בשפה המותאמת לגילם ובאופן שנוסך תקווה ותחושת ביטחון. אפשרו להם לשאול שאלות, להביע רגשותיהם, והדגישו את ריבוי האמצעים בהם מגנים עליהם ועל יקיריכם המגויסים לצבא.
מתי דאגה הופכת לחרדה?
קשה מאוד להגדיר ולהבחין בין דאגה "נורמלית" לדאגה "מוגזמת". במידה ואתם חווים תסמינים פיזיים או רגשיים חמורים אשר מפריעים לכם לתפקד, גורמים למצוקה משמעותית או פוגעים באופן ניכר במערכות היחסים שלכם – ייתכן ואתם זקוקים לסיוע והכוונה מקצועית בהתמודדות. במקרים אלו, אל תהססו לפנות לאנשי מקצוע בתחום של בריאות הנפש.
מקורות
המכון לתודעת הילד (2021). לעזור לילדים להתמודד לאחר אירוע טראומתי: מדריך התאוששות להורים, מורים ומנהיגים בקהילה.
ברגר, ר' (2002). ילדים ובני נוער בצל האיום הביטחוני. עמותת נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי). https://www.natal.org.il/knowledge_item/ילדים-ובני-נוער-בצל-האיום-הביטחוני/
Bitton, S., Tuval-Mashiach, R., & Freedman, S. (2017). Distress Levels among Parents of Active Duty Soldiers during Wartime. Frontiers in psychology, 8, 1679.
Crow, J. R., & Myers-Bowman, K. S. (2011). “A Fear Like I've Never Felt”: Experiences of Parents Whose Adult Children Deployed to Combat Zones. Marriage & family review, 47(3), 164-195.
Mental Health America: https://mhanational.org/