05.10.19
צוות בטיפולנט
הבנת מהותו של כסף ושל דרכי השימוש בו היא תנאי בסיסי ליכולת להתמצא ולהתנהל בעולם המערבי. בהתאם, הבנת המערכת הכספית נרכשת בילדות - בעוד שילדים בני 3-5 מפגינים הבנה נמוכה ביותר של מהות הכסף, ילדים בני 8-9 כבר מבינים היטב את דרך השימוש בו. עם זאת, הורים רבים יעידו שההבנה הקוגניטיבית עומדת בפער משמעותי מ"אמא תקני לי" ו"אבל לכולם קנו" השגורים כל כך בפיהם של ילדים ומתבגרים. ואכן, היכולת לניהול כספי שקול היא יכולת אשר מושפעת לא רק מהבנה רציונלית אלא גם מיכולות רגשיות (דחיית סיפוקים, עמידה בלחצים חברתיים) ולנסיונו של הילד בתחום הכספי.
אחת הסוגיות איתה מתמודדים הורים רבים היא האם מתן דמי כיס היא הדרך לחינוך כספי נכון - ולצמצום מאבקים ותחנונים לקניות וכספים. מחקרים אינם מצביעים על הבדל מהותי ביכולות הניהול הכספי של ילדים שמקבלים דמי כיס לעומת אלו שאינם מקבלים דמי כיס. לדוגמא, במחקר בו קיבלו ילדים מספר דולרים לבזבוז כרצונם לא נמצאו הבדלים בדפוסי הקניה בין ילדים שקיבלו דמי כיס לכאלו שלא קיבלו דמי כיס. ההבדלים היחידים בדפוסי הקניה נבעו מהבדלי הגילאים בין הילדים ומהבדלי המגדר - ממוצע הוצאותיהן של הילדות היה גבוה מזה של הילדים...
למרות שמתן דמי כיס אינה שיטת החינוך הכספי היחידה, חלק מההורים חשים כי היא המסגרת הנוחה עבורם להנחיית הילד לשימוש נכון בכסף. במאמר זה נציע קווים מנחים להורים המעוניינים בשיטת דמי הכיס.
מרבית ההורים הבוחרים לתת לילדיהם דמי כיס עושים זאת מתוך שיקולים חינוכיים המכוונים להקניית התנהגות כלכלית נכונה ולחיזוק אחריותו האישית של הילד. ואכן, דמי כיס תורמים להכרותו של הילד עם מחירים ועלויות של מוצרים, מפתחים את עצמאותו של הילד בתחום הכספי ומעמידים אותו בפני אתגר ההתמודדות עם גבולות ומגבלות.
בחלק מן הבתים מותנה מתן דמי הכיס בעמידה במטלות הביתיות (סידור חדר, הכנת שיעורים) כאשר לשיטה זו יתרונות וחסרונות: חסרונה המרכזי של השיטה הוא במסר שהיא מעבירה לפיו הילד ראוי לתגמול על ביצוע המטלות - כלומר המטלות אינן נובעות באופן טבעי מהיותו חבר במשפחה בה לכל אחד ישנן זכויות וחובות. יתרונה של השיטה הוא בהפנמת הקשר בין עבודה לבין תגמול, ובחיזוק המוטיבציה של הילד למלא את תפקידיו.
כאשר מחליטים לתת לילד דמי כיס יש להכין לכך את הקרקע באמצעות הקניית הכרות עם מונחים כספיים כבר מגיל צעיר. כבר בגילאי הגן ניתן לקחת את הילד לקניות ולתת לו להתנסות במתן כסף לקופאי או מוכר בחנות צעצועים, ולשתף אותו בשיקולים כלכליים יומיומיים. למשל, בהחלט ניתן לומר לילד צעיר שלא ניתן לקנות לו צעצוע מסוים עקב מחירו הגבוה, או להסביר לו במכולת שלקחנו את הגבינה הזולה יותר מבין שתיים טעימות. יש להבחין בין שיתוף בריא ויעיל זה לבין הצפה של הילד בדאגות כלכליות אשר אינן תואמות את גילו ומעוררות חרדה מיותרת. בגילאי הגן הילד עדיין אינו בשל לניהול תקציבי וללקיחת אחריות על כספו, ולכן אין טעם לתת לו דמי כיס.
בתחילת בית הספר היסודי, יכולותיו הקוגניטיביות של הילד, בשלותו הרגשית והידע שלו בחשבון מרחיבים את הבנתו את התחום הכספי. בגיל זה רבים מהילדים מסוגלים לניהול סכומים כספיים קטנים, וכבר מכיתה ג'-ד' קיימת יכולת לנהל כספים באופן שקול ולחסוך סכומים קטנים למען מטרות בעתיד הקרוב (משחק, דיסק).
כאשר מחליטים שהילד בשל לקבלת דמי כיס, כדאי לארגן את התהליך במספר שלבים מרכזיים:
הסבר והחלטה על סכום דמי הכיס
כדי לקבוע את סכום דמי הכיס יש לחשב את הוצאותיו הממוצעות של הילד ולהחליט מראש אילו תחומים אמורים דמי הכיס לכסות ואילו תחומים נמצאים באחריות ההורים. צרכים בסיסיים של הילד כביגוד, אוכל וחומרי לימוד יהיו תמיד באחריות ההורים ואילו ההחלטה לגבי תחומים כתשלום על שיחות פלאפון, בילויים, מתנות לחברים, צ'ופרים קטנים וכד' צריכה להיעשות מתוך הכרות עם הילד וצרכיו. למשל, יש ערך חינוכי לכך שמתבגרת אשר חשבונות הפלאפון שלה גבוהים במיוחד תהיה אחראית לחשבונות מעבר לסכום מסוים, אך אין טעם לבקש מילד בן שמונה שמתקשר רק להוריו לממן את השיחות. ניתן לחשב את הסכום המתאים באמצעות רישום במשך חודש של הוצאותיו השבועיות של הילד, וקביעת סכום דמי הכיס בהתאם לממוצע המתקבל. בנוסף, מומלץ לקבוע כי דמי הכיס יכסו רק תחומים אשר ההורים יוכלו שלא לשלם עליהם במידה והילד יבזבז את כספו ולא יוכל לממן.
לאחר קביעת הסכום יש לסכם עם הילד באופן ברור איזה תחומים הוא מצופה לממן בעצמו תוך דגש על מספר עקרונות:
ההורים לא יממנו תחומים שהוגדרו כאחריותו של הילד גם אם כספו ייגמר.
ההחלטה כיצד להשתמש בכסף היא של הילד בלבד - אך בהתאם לחוקי וערכי הבית למשל, הורים רשאים לאסור על ילד חולה סכרת לקנות ממתקים גם אם אלו נקנים בדמי הכיס שלו.
חשוב להכין את הילד לקשיים הנלווים לאחריות הכספית ולסייע לו להיערך אליהם. לדוגמא, כדאי להכין יחד איתו מקום לשמירת הכסף, לקנות יחד ארנק קטן ולהכין אותו להתמודדות עם "סחטנות" של אחים וחברים.
העברת אחריות באופן הדרגתי
מומלץ להעביר את ניהול הכספים לידי הילד באופן הדרגתי, כדי לאפשר לו ללמוד מטעויות מבלי לשלם על כך מחיר כבד מדי. למשל, מרבית הילדים מבזבזים את דמי הכיס הראשונים שלהם באופן פזיז, ועדיף שיפסידו כך דמי כיס של יומיים ולא של חודש. לאחר שהילד רוכש שליטה מספקת בניהול כספי דו או תלת יומי, ניתן לתת לו דמי כיס שבועיים. בתקופה הראשונה של מתן דמי הכיס כדאי לעקוב אחרי התנהלותו הכספית של הילד, לחשוב איתו מראש כיצד לחלק את כספו ולסייע לו במקומות בהם הוא מתקשה.
מוכנות לספוג טעויות
כמו בכל תחום חדש, גם בתחום הכספי סביר להניח שילדכם ילמד מהטעויות שילוו את צעדיו הראשונים בתחום. כדאי להתכונן מראש לכך שסביר להניח שיבזבז את כספו באופן פזיז בהתחלה, ושחלוקה תקציבית יעילה תתבסס עם הזמן. עם זאת, חשוב לשים לב האם הקושי בניהול הכספי הוא קושי טבעי של תחילת הדרך או קושי הנובע מגורמים כקושי מקיף בשליטה בדחפים, ניסיון לקנות בכסף את חברותם של ילדים אחרים, קושי לסרב לאח כריזמטי או ניסיון לפיצוי עצמי על דברים החסרים בבית. במקרים אלו כדאי לנסות ולטפל בבעיה הבסיסית, ולא רק בתחום הכספי.
מילת המפתח - עקביות
העובדה שמרבית הילדים נוטים לבדוק גבולות בוודאי אינה חדשה עבורכם, ההורים, ובאופן בלתי מפתיע - בדיקת הגבולות תיערך גם סביב דמי הכיס. כדי שהילד יפיק מהשימוש בדמי כיס, חשוב כי מתן דמי הכיס ייערך באופן עקבי (עדיף ביום קבוע בשבוע) וכי לילד יהיה ברור שההורים לא יענו לתביעות נוסח "אבל אני ממש חייב ונגמר לי הכסף". כדי שניתן יהיה לעמוד בכלל זה, מומלץ להקדיש מחשבה מראש לבחירת התחומים שבאחריותו של הילד: אם אתם יודעים בוודאות שלא תוכלו למנוע מהילד מפגש עם חברים במקרה של סיום מוקדם מדי של התקציב השבועי - אל תכללו את הבילויים בתחומי אחריותו הכספית.
