דרך החלום – פירוש חלומות על ידי רונית נשר: נופלת לבור

רונית נשר

"אני עומדת ליד בור שנפער באמצע הדרך. רגע אחד אני מסתכלת מלמעלה אל תוך הבור, וברגע השני אני נופלת במהירות ובפתאומיות לתוכו. בתוך הבור חשוך ומחניק וגם מאד צר, ההרגשה היא קצת קלסטרופובית. אני ממש יכולה להרגיש את דפנות הבור צמודות אל צידי גופי. אין לי מושג איך אני יוצאת משם. בהמשך החלום נראה כאילו חלפו כמה ימים, כי אני עוברת שוב ליד אותו בור ואומרת לעצמי: כבר הייתי פה לפני כמה ימים. הפעם אני בכלל לא מסתכלת פנימה אבל מרגישה שאיזה כח שואב אותי למטה, כמו בוואקום. שוב צר וצפוף לי שם ואני לא מבינה מה אני עושה שם."
זהו חלומה של סמדר, אשה בשנות ה-40 , אשר רוצה להבין מה פשר הבורות בחלומה.
רגע לפני שהתחלנו לעבוד על סוגיית הבורות בחלומה, שאלתי אותה האם קראה את "ספר המתים והחיים הטיבטי". חלומה אמנם מורכב משני פרקים, אך הזכיר לי את הקטע "אוטוביוגרפיה ב-5 פרקים" מתוך ספר זה.
אני נוהגת להקריא קטע זה בקביעות בקורסים אותם אני מעבירה, מכיוון שבעיניי זוהי מהות המודעות וההתפתחות, ומיד תבינו מדוע.
סמדר לא הכירה את הספר, וכשהקראתי לה את הקטע המדובר היא הגיבה בתדהמה:" וואו! זה כאילו מישהו כתב על החלום שלי!"
פעמים רבות חלומותינו "שואבים" חומרים מאגדות, סיפורי ילדות, מיתוסים, שירים ועוד. לעיתים אנו נזכרים בקישור תוך כדי שיחזור החלום וסיפורו בקול רם. במקרה של סמדר הקישור נעשה מבחוץ, על ידי. העבודה על החלום נעשתה במקביל לעבודה עם הקטע הכתוב.
כדי שתבינו במה מדובר, הרי הקטע: "אוטוביוגרפיה ב-5 פרקים" מתוך "ספר המתים והחיים הטיבטי"/ סוגיאל רינפוצ'ה.

• הכר את עצמך דרך חלומותיך

  
• על חלימה מודעת וחלומות צלולים

  
• משמעות החלום בפסיכולוגיה

  

פרק 1 : אני הולך ברחוב, במדרכה יש בור עמוק,
אני נופל לתוכו. אני אבוד.. אני חסר ישע.
אין זו אשמתי.
לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.

פרק 2 : אני הולך באותו רחוב, במדרכה יש בור עמוק,
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.
אני נופל לתוכו שוב. אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן.
אבל אין זו אשמתי.
ושוב לוקח לי נצח לצאת.

פרק 3: אני הולך באותו רחוב. במדרכה יש בור עמוק.
אני רואה אותו.
אני נופל לתוכו בכל זאת... כוחו של הרגל.
עיני פקוחות, אני יודע היכן אני.
זוהי אשמתי.
אני יוצא מיד.

פרק 4: אני הולך באותו רחוב. במדרכה יש בור עמוק.
אני עוקף אותו.

פרק 5: אני הולך ברחוב אחר.

הבורות מסמלים כמובן את אותם מקומות אליהם אנו נופלים שוב ושוב בחיינו, את אותן טעויות עליהן אנו חוזרים שוב ושוב. (למרות שהבטחנו לעצמנו שזוהי הפעם האחרונה שאני מתרגז בגללה, או הפעם האחרונה שאני נכנסת למערכת יחסים עם גבר שאינו פנוי רגשית, או הפעם האחרונה שאתן לפחד לשתק אותי... מוכר, נכון?).
סמדר זיהתה מיד כמה בורות מרכזיים בחייה: כעסים מודחקים שמתפרצים "פתאום" בזמן הכי לא נוח ועל מי שבסביבה במקרה, מערכות יחסים הרסניות: "כל פעם אני נופלת לאותה מלכודת, הגברים השתקניים נראים לי מעניינים ומסתוריים ואחרי שעוברת ההתרגשות הראשונית אני רואה את הפאסיביות המרגיזה שמסתתרת שם". שימו לב שסמדר אינה לוקחת אחריות: מה זה "אני נופלת"? ולמה הכוונה "מסתתרת"? סמדר נכנסת לקשר בעיניים עצומות, ולכן כדברי הקטע, היא מרגישה ש"אין זו אשמתה", הדברים "קורים לה". כמובן שישנה כאן סוגייה של פחד מלראות את המציאות כפי שהיא ולהתמודד עם מה שדורש שינוי. שינוי מתחיל בפקיחת עיניים ובבוחן מציאות ריאלי.
בעבודה עם סמדר הפניתי את תשומת ליבה להבדל בין חלומה לבין הקטע הכתוב. מה יידרש ממנה כדי לעקוף את הבורות בחייה? מה צריך לקרות כדי שהיא תבחר ללכת ברחוב אחר? (כלומר לשנות משהו בדפוסי המחשבה שגורמים לה שוב ושוב לחזור על אותה התנהגות לא יעילה).
אני מאחלת לכם שתדעו לזהות את הבורות, ודרך שינוי מודע - לבחור רחוב אחר בחייכם!

על המטפלת - רונית נשר

רונית נשר היא פסיכותרפיסטית, מוסמכת בפסיכולוגיית הגשטאלט (אוניברסיטת תל אביב), מרצה ומנחת קבוצות. מנהלת את בית הספר לאינטליגנציה רגשית. בעלת ניסיון עשיר בעבודה עם חלומות.