01.10.14
צוות בטיפולנט
ענישה פיסית של ילדים על התנהגות לא רצויה היתה נחשבה במשך שנים ארוכות לצורת חינוך לגיטימית ויעילה, אך תפיסה זו מאותגרת בעשורים האחרונים. הן מערכות החינוך והן מערכות החוק יוצאות נגד ענישה פיסית: הן מטעמים ערכיים והן מתוך תפיסה כי ענישה מסוג זה מפחידה ומשפילה את הילד, פוגעת בקשר שלו עם ההורה ומחליפה הפנמה של ערכים חיוביים בפחד וצייתנות. למרות זאת, מחקרים מצביעים על כך שהורים רבים עדיין משתמשים בענישה פיסית מתונה, וכי ענישה פיסית עדיין נתפסת כאמצעי חינוכי יעיל להפסקת התנהגויות בלתי רצויות. אך האם תפיסה זו אכן מוצדקת?
מחקר שפורסם ב- Journal of Family Psychology מתאר ממצאים מעניינים הנוגעים ליעילות הענישה הפיסית להפסקת התנהגויות בלתי רצויות. במסגרת המחקר הוקלטו אינטראקציות משפחתיות שהתקיימו ב-15 משפחות לאורך שישה ערבים. ההקלטות העידו על כך שמהלך תקופת המחקר נעשה שימוש בענישה פיסית 41 פעמים, בדרך כלל סביב חוסר ציות של הילד להוראות ההורה. ב-30 מתוך 41 המקרים, הילד חזר על ההתנהגות הלא רצויה תוך עשר דקות מרגע הענישה הפיסית לכל היותר.