06.03.16
צוות בטיפולנט
מחקר חדש מצביע על חשיבותה של הפעילות הגופנית והתזוזה אצל ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז ומציע כי הפיתרון לשמירה על קשב לאורך זמן אצל ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז יכול להיות דווקא תזוזה.
היפראקטיביות מהווה חלק משמעותי בהתמודדות של חלק ניכר מהילדים המאובחנים בהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). האימפולסיביות של ילדים אלו באה לידי ביטוי קושי לשבת זמן רב באותו המקום, חוסר שקט, צורך לנוע שגדול משמעותית מזה של הנורמה לילדים באותו הגיל, קשיים בהתמדה ובהמתנה, דברנות ולעיתים אף נטייה להציק לאחרים. כך, ההיפראקטיביות עלולה לגרום לקשיים בתחום הלימודי, בפעילויות שלאחר הלימודים כמו גם בפן החברתי של ילדים המאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז.
מחקר חדש בחן את השפעתה של תנועה על הריכוז והתפקוד במבחנים, אצל ילדים המאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז, למול ילדים שאינם מאובחנים בהפרעה. תוצאות המחקר מראות שילדים שאובחנו כבעלי הפרעת קשב וריכוז הצליחו משמעותית יותר במבחנים וכי הריכוז שלהם היה גבוה יותר, בימים בהם הם עסקו בתנועה גופנית אינטנסיבית.
נראה שהשפעת ההיפראקטיביות על ילדים שאובחנו כבעלי הפרעת קשב וריכוז, בימים בהם הם קיבלו את האפשרות להתנועע כרצונם ואף עשו פעילות גופנית, הייתה קטנה בהרבה מאשר כאשר הם היו צריכים לשבת ולא לנוע במהלך רוב היום. אצל ילדים ללא הפרעת קשב וריכוז, לא נמצאו ממצאים כאלו, כלומר תנועה גופנית לא שיפרה את הריכוז וההישגים הקוגניטיביים.
החוקרים מניחים שתנועה גופנית אינטנסיבית משמשת את הילדים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז, לוויסות ההשלכות הבעייתיות של ההיפראקטיביות וכך משפרת את הריכוז ומעלה תפקוד קוגניטיבי שלהם.
