06.05.18
צוות בטיפולנט
"אני מפחדת לצאת מהבית שלי. הכל נראה לי מפחיד. האוטובוס עמוס באנשים. בעבודה יש המון מטלות, לא חושבת שאוכל לעמוד בכל זה. אני נשארת מתחת לשמיכה ומחכה שהתחושה המעיקה הזאת בחזה תעבור. אבל היא לא עוברת. אני מסתגרת עוד ועוד בתוך הפחד הזה שלא עוזב אותי, והכל מרגיש לי חסר טעם".
דיכאון וחרדה הן שתי הפרעות נפשיות שכיחות ביותר בעולם המערבי, והמגמה רק הולכת ומתגברת. מנתונים עדכניים בארה"ב עולה כי 18% מהאנשים מעל גיל 18 סובלים כל שנה מהפרעת חרדה, וכ-7% מהאוכלוסיה בארה"ב סובלת מדיכאון קליני. כמובן שדיכאון בעוצמה נמוכה יותר מצוי באחוזים גבוהים בהרבה יותר. דיכאון שכיח יותר בקרב נשים, ומאוד נפוץ בקרב אוכלוסיות שמתמודדות עם חולי גופני.
ההתמודדות היומיומית עם הפרעת חרדה היא מתישה, ולכן פעמים רבות יש קורלציה בין חרדה ודיכאון. מה בעצם ההבדלים בין חרדה ודיכאון?
מהי חרדה?
המילה 'חרדה' בימינו מאוד פופלרית, ולעיתים נעשה בה שימוש יתר. במובנה הקליני, היא מתארת מגוון של הפרעות שונות, שכוללות פחד מופרז ועוררות פיזיולוגית שמובילות לשינויים התנהגותיים (לרוב הימנעות ממה שמעורר את החרדה). בעוד פחד הינו למעשה תגובה רגשית שעשויה להיות מותאמת על רקע איום ממשי או משהו שנתפס כאיום, חרדה מתעוררת לאור ציפייה לאיום בעתיד. הפרעות חרדה הן מגוונות, ויכולות להתבטא בדאגנות כללית ופחד ממגוון תחומי החיים (למשל הפרעת חרדה מוכללת) או להתעורר סביב אובייקטים או מצבים ספציפיים (כמו שקורה בפוביה או בחרדה חברתית).
הפרעת חרדה יכולה להיות מלווה גם בהתקפי חרדה - עוררות גופנית שעולה ומתגברת באופן מהיר ומלווה במגוון סימפטומים גופניים ולעיתים גם בפחד למות או להשתגע. במידה ומתפתחת חרדה סביב האפשרות לחוות התקף חרדה, כולל התנהגויות המנעות מעל חודש, ייתכן ומדובר בהפרעת פאניקה, שיכולה להתלוות למגוון הפרעות החרדה או אף לעמוד בפני עצמה.
כיצד חרדה מושפעת מהיבטים קוגניטיביים והתנהגותיים?
הביטויים בהפרעת חרדה מבחינה גופנית הם דריכות גופנית ועוררות פיזיולוגית כרונית ו/או אקוטית, ומבחינה קוגניטיבית לרוב יש אמונות וטעויות חשיבה שעשויות להזין את ההפרעה. למשל, אם אדם מעביר הרצאה בפני קהל, ורואה מישהו מפהק ויש לו נטייה ל'קריאת מחשבות' (נטייה להאמין שהוא יודע מה האחר חושב) כדרך להסיק מסקנות, הוא עשוי לחשוב שהפיהוק הוא תגובה אליו, להסיק שהוא משעמם, וזה עלול להגביר אצלו את חווית העוררות המיידית. נניח שאותו אדם, מתחיל מרגע זה לחפש אישושים לכך שהוא משעמם, ומתחיל לקלוט תגובות שונות בפניהם של מאזיניו, והוא עסוק בלבקר את האופן בו הוא מרצה ולא נוכח 'כאן ועכשיו', מתחיל להיות מוסח, שוגה בדבריו, מגמגם. אחרי ההרצאה הוא חש שההרצאה לא הייתה טובה, ואם יש לו נטייה להכליל, הוא עלול להסיק שהוא לא מרצה טוב, ובעתיד כשיתבקש להרצות אולי ינסה להמנע מכך. ההימנעות - כלומר הביטוי ההתנהגותי - תשמר את התפיסה שלו שהוא מרצה לא טוב, ועשויה להתפתח חרדה מלהרצות.
מהו דיכאון?
דיכאון הוא יותר מאשר מדי פעם עייפות או חוסר חשק. מדובר במצב שנמשך מעל שבועיים, בו האדם חווה מצב רוח ירוד ומדוכדך ו/או חוסר הנאה מדברים שבעבר נהנה מהם. פעמים רבות מלווה הדיכאון בעייפות או חוסר שקט פסיכומוטורי, שינויים בתיאבון ובשינה, חוסר ריכוז, מחשבות שליליות ותחושת אשמה וחוסר ערך ואף לעיתים מחשבות אובדניות.
דיכאון יכול להיות קשור למצבים רפואיים שונים, כמו מחסור בויטמנים או שינויים בתפקוד בלוטת התריס, ולכן כדאי לשלול תחילה אספקטים גופניים.
כיצד דיכאון מושפע מהיבטים קוגניטיביים והתנהגותיים?
אם נחזור לדוגמא של האדם שהרצה מול קהל. נניח שהוא מתחיל להמנע כאמור מלהרצות בפני קהל, ובעבודה שלו הוא נדרש לעשות פרזנטציות. הוא עלול להעריך את עצמו כ"לא מוצלח", להתחיל לחשוב מחשבות שליליות על איך אחרים תופסים אותו, אולי לפחד שהבוס יפטר אותו. כלומר, להחיל את המחשבה שהוא שעמם מישהו בתור מרצה, על עצמו כתכונה אישית. אם זהו אדם שמשתמש גם במשפטים פנימיים כמו "אני תמיד..." הוא עלול להגיד לעצמו דברים קשים "אני תמיד משעמם" "אף פעם לא הולך לי", ולהצמיד לעצמו תוויות "אני לא יוצלח" "אני גרוע". כמובן שכל המחשבות השליליות האלו יגרמו לקושי רגשי הולך וגובר ולשינויים בהתנהגות, שבתורם, כאילו "יאשרו" את מה שהאדם חושב על עצמו, ומעגל הדיכאון ימשיך, ישפיע גם מבחינה גופנית (נטייה מוגברת לדלקת, הפחתה של יעילות מערכת החיסון ועוד), וחוזר חלילה...
חרדה ודיכאון: יכולים להתקיים בו-זמנית
חרדה ודיכאון כפי שעולה מהתיאור הם בעלי פרזנטציה שונה. בעוד אדם דיכאוני הוא בעל אפקט ירוד ולרוב לא מגוון, בחרדה לרוב העוררות הפיזיולוגית גבוהה או נהיית עוצמתית בפתאומיות. עם זאת, ההתשה הגופנית והנפשית הכרוכה בחרדות כרוניות או אקוטיות, בהחלט עשויה לגרום לחווית דכדוך, תפיסה עצמית שלילית ולחוסר חשק לעשות דברים ולהתמודד בהתאם.
איך מטפלים?
ישנם מגוון של טיפולים יעילים לחרדה ודיכאון, הן מבחינה פסיכולוגית (CBT, דינמי, בינאישי, אקזיסטנציאליסטי, אינטגרטיבי וכו') והן מבחינה פרמקולוגית (נוגדי חרדה ודכאון). מחקרים מראים יעילות גבוהה של טיפולים שמשלבים עבודה קוגניטיבית-התנהגותית לחרדה ודיכאון. בעוד מומלץ כי הדגש בעבודה עם דיכאון יהיה על אקטיבציה התנהגותית והנעה לפעולה, בהפרעות חרדה לרוב הדגש הוא על עבודה קוגניטיבית וחשיפה (הפסקת ההימנעות). כמובן שקונטקסט החיים וסיפור החיים הספציפי של המטופל מאוד חשוב, כמו גם הקשר שנוצר עם המטפל והברית הטיפולית. לכן חשוב כי תיערך הערכה של איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, והטיפול יותאם לצרכיו ומצבו של המטופל.
