ביחד לבריאות: ההשפעה של קשרים חברתיים על הבריאות שלנו

אסף גיטלר ודוד מזרחי

מכירים את התחושה הזו? אתם נפגשים עם חבר או חברה טובים, אולי לקפה, לשבת בים, או לטיול קצר בפארק. השיחה זורמת, מדברים, צוחקים, ופתאום אתם מרגישים כאילו העולם נעשה קצת יותר בהיר. הכתפיים משתחררות, החיוך מתרחב, ואתם תוהים לעצמכם: "איך זה שאנחנו לא עושים את זה יותר?" האמת, זו לא סתם תחושה נעימה חולפת. מה שאתם חווים באותם רגעים הוא הכח המופלא של קשר אנושי אמיתי. פתאום, כל הדאגות היום יומיות נראות קצת פחות מכבידות. הלב מתמלא, הנשימה עמוקה יותר, ואתם מרגישים... פשוט טוב יותר.

אכן, מחקרים בתחום מצאו כי הקשרים החברתיים שלנו, החל מחברויות קרובות ועד לשיחות קצרות עם שכנים או קולגות, משפיעים על בריאותנו באופן עמוק ומשמעותי. למעשה, קשרים חברתיים לא רק משפרים את מצב הרוח שלנו, אלא משנים ממש (לטובה) את הפעילות הביולוגית בגופנו.

בעולם המערבי המודרני, שבו לעתים קרובות אנחנו מוצאים עצמנו בוהים במסכים במקום בעיניים של אנשים אחרים, חשוב יותר מתמיד להבין ולהעריך את הכח המרפא של הקשר האנושי. בואו נצלול יחד אל תוך המדע המרתק שמאחורי הקסם הזה, ונגלה למה החיבור עם אחרים הוא לא רק נעים – הוא חיוני לבריאות ולאושר שלנו.

גוף נפש – תפיסה הוליסטית

בעולם הרפואה המודרנית, הולכת ומתבססת תפיסה מהפכנית המשנה את הדרך בה אנו מבינים בריאות וחולי: המודל הביו-פסיכו-סוציאלי – המציע ראייה הוליסטית של האדם, המתעלה מעבר לתפיסה המסורתית המתמקדת בגוף בלבד. המודל הביו-פסיכו-סוציאלי מאיר זרקור על האמת המורכבת של הקיום האנושי: מחלה אינה רק ליקוי גופני מבודד, אלא תופעה רב-ממדית המשפיעה על כל היבטי חיינו. היא מתבטאת ברצף דינמי – החל מרמת התאים הזעירים בגופנו, דרך מערכות הגוף השונות, ועד לאופן בו אנו מתפקדים במשפחה, בעבודה ובחברה.

בלב המודל עומדת ההכרה כי האדם הוא יותר מסך חלקיו. גוף ונפש אינם ישויות נפרדות, אלא מערכת משולבת המקיימת דיאלוג מתמיד עם הסביבה החברתית. כל אחד מהמרכיבים הללו – הביולוגי, הפסיכולוגי והחברתי – משפיע ומושפע מהאחרים, יוצר מארג מורכב של בריאות ורווחה. גישה זו מזמינה אותנו להרחיב את הפרספקטיבה שלנו על בריאות ועל מחלות. היא מדגישה כי כדי להבין באמת את מצבו של אדם, עלינו להתבונן לא רק בסימפטומים הפיזיים, אלא גם בעולמו הפנימי, במערכות היחסים שלו, ובהקשר החברתי-תרבותי בו הוא חי.

למעשה, מראשית חיינו אנו נולדים עם צורך עמוק בקשר אנושי. תינוקות מגיבים לתווי הפנים של הוריהם וצליל הבכי שלהם מעורר תגובה אינסטינקטיבית אצל ההורים, מפעיל מנגנונים ביולוגיים עמוקים ומוביל לשחרור הורמונים. זהו רק תחילתו של מסע ארוך של קשרים אנושיים שילוו אותנו לאורך החיים.

בעולם המודרני, שבו הטכנולוגיה והקצב המהיר של החיים לעתים מרחיקים אותנו זה מזה, חשוב מתמיד לזכור את הכוח המרפא של מגע אנושי פשוט - אחיזת ידיים, חיבוק חם או חיוך אמפתי. מחקרים מדעיים מצביעים על חשיבות מכרעת של קשרים חברתיים אלה לבריאותנו הפיזית והנפשית, לא פחות מתזונה נכונה ופעילות גופנית.

המדע מאחורי הקשר החברתי

מחקרים עדכניים בתחום הנוירו-ביולוגיה והפסיכולוגיה החברתית מאששים את מה שליבנו תמיד ידע – אנו מתוכנתים ביולוגית לחיבור אנושי. כאשר אנו מקיימים אינטראקציות חברתיות חיוביות, המוח משחרר הורמונים, כמו אוקסיטוצין המכונה "הורמון הקשר". הורמון זה לא רק משפר את מצב הרוח, אלא גם משפיע על מערכות פיזיולוגיות רבות בגופנו.

קשרים חברתיים איכותיים נמצאו כמשפיעים על מגוון רחב של תוצאות בריאותיות. הם מסייעים בהפחתת לחץ, חרדה ודיכאון, משפרים את תפקוד מערכת החיסון ומפחיתים את הסיכון למחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם, שבץ ואף דמנציה. יתרה מכך, במצבי מחלה נוכחותם של קשרים חברתיים תומכים משפרים את תוצאות הטיפול ואף מאיצים את תהליכי ההחלמה.

מעניין לציין כי ההשפעה של קשרים חברתיים על תוחלת החיים נמצאה משמעותית לא פחות מגורמי סיכון מוכרים כמו עישון או השמנה. מחקרים בתחום הראו כי לאנשים עם קשרים חברתיים חזקים חיים ארוכים יותר, בריאות טובה יותר ורווחה משופרת.

• תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר? על צמיחה פוסט טראומטית

  
• מיינדפולנס 
  נעים להכיר
  

  
• שמירה על חוסן נוכח טרור, מלחמה ומגיפה
  

  

טיפוח קשרים חברתיים בעידן המודרני

בעוד הצורך בקשר חברתי הוא מולד, היכולת לטפח ולשמר קשרים אלה דורשת מודעות ומאמץ מכוון, במיוחד בעידן הדיגיטלי. להלן מספר אסטרטגיות מבוססות מחקר לטיפוח קשרים חברתיים איכותיים:

1. איכות מעל כמות – מחקרים מראים כי מעט קשרים משמעותיים עדיף על פני רשת חברתית רחבה אך שטחית.

2. תקשורת פנים אל פנים – למרות היתרונות של תקשורת דיגיטלית, אינטראקציות פנים אל פנים מספקות את הגירוי החברתי העשיר ביותר למוח.

3. הקשבה פעילה – פיתוח מיומנויות של הקשבה אמפתית מעמיקה את הקשרים ומגבירה את תחושת החיבור.

4. מעורבות קהילתית – פעילות התנדבותית או השתתפות בקבוצות עניין משותפות מספקות הזדמנויות ליצירת קשרים משמעותיים.

חמלה כמפתח לבריאות וקשר

מחקרים עדכניים מדגישים את חשיבותה של החמלה, הן כלפי אחרים והן כלפי עצמנו, כמרכיב מפתח בקשרים בריאים ובבריאות כללית. תרגול חמלה נמצא כמשפיע על מדדים פיזיולוגיים כמו רמות דלקת בגוף, תגובות למצבי לחץ ואף כמגביר מוטיבציה רבה יותר לשיפור עצמי ולהתנהגויות חומלות, כמו התנדבות או סיוע לאחרים. שיפוט עצמי עלול להוביל לחרדה, חוסר ביטחון ודיכאון. לעומת זאת, חמלה עצמית עוזרת לנו להבחין בין קבלת החלטה רעה לבין היותנו אדם רע. הבחנה זו, וטיפוח של חמלה, משפרת קישוריות חברתית, אושר, אינטליגנציה רגשית וסיפוק מהחיים.

מחקרי דימות מוחי, כמו MRI, הראו כי תרגול מדיטציות העוסקות בחמלה מגביר את הפעילות באזורי מוח הקשורים לוויסות רגשי ואמפתיה. זאת ועוד, אנשים המתרגלים חמלה עצמית נוטים להתמודד טוב יותר עם אתגרים, לאמץ הרגלי בריאות חיוביים ולחוות תחושת חיבור חזקה יותר לסביבתם.

לסיכום, ההבנה המדעית העמוקה אודות חשיבות הקשרים החברתיים והחמלה לבריאותנו מציבה אתגר בפני מערכות הבריאות והחברה בכללותה. האתגר הוא לפתח וליישם התערבויות אשר יטפחו קשרים חברתיים ויעודדו חמלה, לא רק כאמצעי לשיפור איכות החיים, אלא כאסטרטגיה מרכזית לקידום בריאות ומניעת מחלות. בעידן שבו הבדידות והניכור החברתי הופכים לאפידמיה שקטה, ההשקעה בקשרים חברתיים איכותיים היא לא רק רצויה, אלא הכרחית לבריאות הציבור.

על הכותבים – אסף גיטלר ודוד מזרחי

אסף גיטלר - מומחה בפסיכולוגיה רפואית, מומחה ומדריך בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ומשוב ביולוגי. מנהל תכנית הפסיכותרפיה הדו-שנתית (סיביטי-גלילי CBT Galilee) להכשרה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי במרכז משאבים מיסודו של פרופ' מולי להד קרית שמונה.

דוד מזרחי - רכז יחידת המחקר במרכז משאבים מיסודו של פרופ' מולי להד קרית שמונה.

מקורות

Anderson GO, Thayer C. AARP Foundation. Loneliness and social connections: a national survey of adults 45 and older. AARP Research. 2018. https://doi.org/10.26419/res.00246.001

Breines, Juliana G., and Serena Chen. “Self-Compassion Increases Self-Improvement Motivation.” Personality and Social Psychology Bulletin. 38, no. 9 (September 2012): 1133–43

Breines, Juliana G., Myriam V. Thoma, Danielle. Gianferante, Luke Hanlin, Xuejie Chen, and Nicolas Rohleder. “Self-Compassion as a Predictor of Interleukin-6 Response to Acute Psychosocial Stress.” Brain, Behavior, and Immunity. 37 (March 2014): 109–14

Brinker J, Cheruvu VK. Social and emotional support as a protective factor against current depression among individuals with adverse childhood experiences. Prev Med Rep. 2016;5:127-133

Centers for Disease Control and Prevention. Social Determinants of Health (SDOH) Measures Executive Read-Out, prepared by the SDOH Measures Workgroup. 2021. Unpublished

Cohen, S. (2005). The Pittsburgh Common Cold Studies: Psychosocial predictors of susceptibility to respiratory infectious illness. [Keynote Presentation at the 8th International Congress of Behavioral Medicine; Mainz, Germany, August 25-28, 2004]. International Journal of Behavioral Medicine, 12(3), 123–131

Engel, G. L. (1977). The need for a new medical model: a challenge for biomedicine. Science, 196(4286), 129–136

Engel, G. L. (1982). Sounding board. The biopsychosocial model and medical education. Who are to be the teachers?. The New England journal of medicine, 306(13), 802–805

George, E., & Engel, L. (1980) The clinical application of the biopsychosocial model. The American journal of Psychiatry, 137(5), 535–544

Gordon I, Vander Wyk BC, Bennett RH, et al. Oxytocin enhances brain function in children with autism. Proc Natl Acad Sci U S A. 2013;110:20953-20958

Hallowell, E. M. (2001). Connect: 12 vital ties that open your heart, lengthen your life, and deepen your soul. Simon and Schuster

Holt-Lunstad J, Smith TB, Layton JB. Social relationships and mortality risk: a meta-analytic review. PLoS Med. 2010;7(7):e1000316

Holt-Lunstad J, Steptoe A. Social isolation: an underappreciated determinant of physical health. Curr Opin Psychol. 2022;43:232-237

Holt-Lunstad J. Social connection as a public health issue: the evidence and a systemic framework for prioritizing the “social” in social determinants of health. Annu Rev Public Health. 2022;43:193-213

House JS, Landis KR, Umberson D. Social relationships and health. Science. 1988;241(4865):540-545

Klimecki, O.M. et al. “Differential pattern of functional brain plasticity after compassion and empathy training.” Social Cognitive and Affective Neuroscience, Volume 9, Issue 6, June 2014

Lazzari C, Rabottini M. COVID-19, loneliness, social isolation and risk of dementia in older people: a systematic review and meta-analysis of the relevant literature. Int J Psychiatry Clin Pract. 2021;1-12

Lee RM, Draper M, Lee S. Social connectedness, dysfunctional interpersonal behaviors, and psychological distress: testing a mediator model. Journal of Counseling Psychology. 2001; 48(3): 310-318

Lee, T.M. et al.(2012) “Distinct Neuronal Activity Associated with Focused-Attention Meditations and Loving-Kindness Meditations.” PloS One 7(8): e40054

Lem K, McGilton KS, Aelick K, et al. Social connection and physical health outcomes among long-term care home residents: a scoping review. BMC Geriatrics. 2021;21:722

Leung, M.K. et al. “Increased gray matter volume in the right angular and posterior parahippocampal gyri in loving-kindness meditators.” Social Cognitive and Affective Neuroscience, Volume 8, Issue 1, January 2013

Mann F, Wang J, Pearce E, Ma R, Schlief M, Lloyd-Evans B, Ikhtabi S, Johnson S. Loneliness and the onset of new mental health problems in the general population. Soc Psychiatry Psychiatr Epidemiol. 2022;57(11):2161-2178

Martino J, Pegg J, Frates EP. The connection prescription: using the power of social interactions and the deep desire for connectedness to empower health and wellness. Am J Lifestyle Med. 2015;11(6):466-475

Michalski CA, Diemert LM, Helliwell JF, Goel V, Rosella LC. Relationship between sense of community belonging and self-rated health across life stages. SSM Popul Health. 2020;12:100676

My Health My Community. Social connection and health. The University of British Columbia, Fraser Health, and Vancouver Coastal Health. March 2018. Accessed January 14, 2023. https://myhealthmycommunity.org/wp-content/uploads/2019/05/MHMC_SocialConnections_web.pdf

National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine. Social Isolation and Loneliness in Older Adults: Opportunities for the Health Care System. The National Academies Press; 2020

Nausheen, B., Gidron, Y., Peveler, R., & Moss-Morris, R. (2009). Social support and cancer progression: a systematic review. Journal of psychosomatic research, 67(5), 403–415‏

Office of Disease Prevention and Health Promotion. Healthy People 2030. Social Determinants of Health: Social and Community Context. US Department of Health and Human Services. Accessed March 21, 2023. https://health.gov/healthypeople/objectives-and-data/browse-objectives/social-and-community-context

Petrova D, Garcia-Retamero R, Catena A. Lonely hearts don’t get checked: on the role of social support in screening for cardiovascular risk. Preventive Medicine. 2015;81:202-208

Santini ZI, Jose PE, York Cornwell E, Koyanagi A, Nielsen L, Hinrichsen C, Meilstrup C, Madsen KR, Koushede V. Social disconnectedness, perceived isolation, and symptoms of depression and anxiety among older Americans (NSHAP): a longitudinal mediation analysis. Lancet Public Health. 2020;5(1):e62-e70

Seppala E. Connectedness & health: the science of social connection. The Center for Compassion and Altruism Research and Education, Stanford University. May 8, 2014. Accessed March 21, 2023. http://ccare.stanford.edu/uncategorized/connectedness-health-the-science-of-social-connection-infographic

Smith RW, Barnes I, Green J, Reeves GK, Beral V, Floud S. Social isolation and risk of heart disease and stroke: analysis of two large UK prospective studies. Lancet Public Health. 2021;6(4):e232-e239