07.10.15
צוות בטיפולנט
במשך חודשים, אולי אפילו שנים, אמרתם לעצמכם שלא משנה מה - העיקר שיהיה ילד. עברתם ביחד את הטלטלה הפיסית והרגשית של הטיפולים ההורמונליים, קיוויתם והתאכזבתם שוב ושוב, התייאשתם ושוב התמלאתם תקווה ועכשיו, אחרי המתנה ממושכת ואולי גם אחרי הריון המלווה בחרדה רבה - סוף סוף אתם הורים. אבל מה עובר עליכם עכשיו? האם אתם סוף סוף "כמו כולם", או שהתהליך הקשה שעברתם מחלחל גם אל ההורות שלכם?
רגע אחרי: ההפיכה להורים לאחר טיפולי פוריות
מי כמוכם יודע שההפיכה להורים היא לא עניין של רגע. ההחלטה להפוך להורים, משך הזמן הנדרש לכניסה להריון וההיריון עצמו השאירו לכם - על פניו - שפע של זמן להתכונן, להיערך ולפנטז. אלא שבפועל, זוגות הנדרשים לטיפולי פוריות ממושכים מוצאים את עצמם לא פעם למודי אכזבות עד כדי כך שהם נסוגים מאותם תהליכים טבעיים של תכנון וציפייה המלווים את מרבית ההריונות: אחרי תשובות שליליות והפלות חוזרות, זוגות רבים מפחדים כל כך לחוות אכזבות ושברונות לב נוספים, עד שהם מחליטים (במודע או שלא במודע) שלא להיקשר להריון, לעובר ולרעיון ההורות "עד שהכל יעבור בשלום". תהליך זה הוא מובן וטבעי אך מחירו הוא שרבים מהזוגות שעברו טיפולי פוריות ממושכים מגיעים אל ההורות מוכנים פחות לכניסה להורות ביחס להורים אשר יכלו לפנטז ולהתכונן נפשית להפיכה להורים מבלי לחשוש יתר על המידה. כך, על אף הציפייה הממושכת ההורות מגיעה כמעט במפתיע וההורים מוצאים עצמם מבולבלים, תוהים ומפוחדים.
מהצד השני, הציפייה הממושכת לתינוק מביאה לא פעם לאידיאליזציה של ההורות ולתחושה של "העיקר שיש ילד - מכאן כבר נסתדר". תפיסה אידילית זו עלולה לייצר מפגש מכאיב עם המציאות הלא פשוטה של הטיפול הראשוני בתינוק צעיר: מציאות שיש בה תסכולים, עייפות, כאבים (פיסיים ורגשיים) ולעתים גם אכזבה מחווית ההורות.
מעבר להתמודדות עם המעבר מהציפייה הממושכת אל תוך ההורות, זוגות רבים מגלים שהחרדה אשר ליוותה אותם במשך חודשים רבים כל כך אינה ממהרת להתפוגג. בעוד שזוגות אחרים עשויים לשמר לאורך ההיריון והכניסה להורות תחושות של ביטחון ורגיעה, הטלטלות הרבות הנלוות לטיפולי הפוריות עשויות לתת את אותותיהן ולהותיר את בני הזוג חרדים יותר לשלום התינוק ביחס לזוגות אחרים. כך, למשל, נמצא במחקרים כי אימהות אשר חוו טיפולי פוריות נוטות לגונן על ילדיהן יותר מאימהות אשר הרו ללא טיפולי פוריות.
חשוב לציין גם כי הכניסה להורות אינה ההתמודדות היחידה מולה ניצבים הורים לאחר טיפולי פוריות. בחלק מהמקרים, דווקא הולדתו של ילד בריא מביאה ל"ירידת מתח": אחרי שכל המאמצים הפיסיים והנפשיים הושקעו בהשגת ההיריון ושמירה עליו, הולדת הילד היא לעתים התקופה בה השחיקה, העייפות והמתחים מתחילים לתת את אותותיהם באופן הבולט ביותר. בהתאם, בתקופה זו עשויים לצוף הן מתחים ו"חשבונות" זוגיים שהצטברו במהלך הטיפולים והן קשיים רגשיים אצל כל אחד מבני הזוג.
אגב, חשוב לציין שהמאפיינים הייחודיים של הורים לאחר טיפולי פוריות אינם באים לידי ביטוי רק בהיבטים שליליים: מחקר שבחן את ההבדלים בין סגנון האימהות של נשים שעברו טיפולי פוריות לכאלו שלא עברו טיפולי פוריות הצביע על כך שאימהות לאחר טיפולי פוריות אמנם היו מגוננות וחרדות יותר - אך גם מעורבות יותר רגשית, מעורבות ביותר אינטראקציות עם ילדיהן וחמות יותר כלפיהם.
ומה אחר כך? הורות לאחר טיפולי פוריות
המחקר מצביע על כך שמרבית ההבדלים בין הורים שעברו טיפולי פוריות לאלו שלא עברו טיפולי פוריות מתפוגגים לאורך שנת החיים הראשונה של התינוק. במובן זה, חשוב לזכור שתי נקודות אשר עשויות להיראות מנוגדות ממבט ראשון.
מצד אחד - הכל עובר. גם אם השנה הראשונה שלכם כהורים מלווה ביותר חרדה, עיסוק בהורות, מתחים זוגיים וכן הלאה - חשוב להזכיר לעצמכם שעברתם תהליך לא קל ושבמובן זה, טבעי שההסתגלות להורות לא תהיה פשוטה בתקופה הראשונה.
מצד שני, חשוב לשים לב ולזכור נקודות רגישות (חרדת יתר, הגנתיות יתר, שחיקה זוגית, עייפות נפשית) ולא להזניח היבטים אלו. חשוב לנסות ולשמור על תקשורת זוגית לאורך כל הדרך, להתכונן להורות המתקרבת גם אם משמעות ההתכוננות היא הסיכון לאכזבה, להמשיך להשקיע בהיבטי חיים נוספים (תעסוקה, פנאי, חברויות) גם כאשר מירב ההשקעה היא בהשגת היריון ולאחר מכן בטיפול בילד וכן הלאה.
כהורים, חשוב להיות ערים לאפשרות שהחרדה והציפייה הממושכת לילד אכן עלולות לגרום לחרדה והגנתיות יתר ואף לציפיות מוגזמות ממנו (הרי מגיע לנו ילד "מושלם" אחרי כל מה שעברנו, לא?). במידה ואתם מזהים היבטים אלו, כדאי לפנות אל הדרכת הורים. כמו כן, חשוב לזכור שמצבנו הרגשי והזוגי משפיעים תמיד גם על ההורות שלנו. לכן, במידה ואתם חווים קשיים זוגיים, סימפטומים של חרדה או דיכאון, פגיעה משמעותית בדימוי העצמי או קשיים רגשיים אחרים - כדאי לשקול פנייה אל טיפול זוגי או אל טיפול נפשי פרטני אשר יסייעו בהסתגלות להורות ובעיבוד החוויות הקשות שצברתם בדרך אליה.