02.06.16
צוות בטיפולנט
ברוכים הבאים! זה עתה גיליתם שאתם שייכים לקבוצת ההורים לילדים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז, וסביר להניח שגם אתם תוהים מה הצעד הבא שלכם וכיצד לסייע לילדכם באופן הטוב ביותר. לחלופין, יכול להיות שאתם הורים מנוסים, שכבר מודעים לאבחנה של הילד מזה זמן רב, אך עדיין מחפשים אחרי ה"מתכון" הטיפולי שיסייע לכם להתמודד עם מגוון קשיים בהם אתם נתקלים בחיי היום יום. בכתבה זו נציג את הטיפול באמצעות ריפוי בעיסוק לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, ונתאר עם אילו אספקטים של ההפרעה הוא מסייע ולאילו אספקטים נדרשות התערבויות טיפוליות אחרות.
הפרעות קשב וריכוז - הפרעות ניתנות לטיפול?
הפרעות קשב וריכוז הן ליקויים נוירולוגיים מולדים אשר מתבטאים בשינויים מבניים קלים במוח ובהולכה העצבית בין תאים. ליקויים אלו פוגעים בזיכרון העבודה ובעיקר בתפקודים הניהוליים - תפקודים קוגניטיביים "גבוהים" ומורכבים האחראיים ליכולת ליזום, לארגן, להתמיד, לעכב ולשנות פעולות, ואף ליכולת לתפקד באופן קשוב וממוקד לאורך זמן. התוצר של ליקויים אלו, כפי שמגלים הורים רבים, הוא קשיי קשב, חולמנות, חוסר ארגון, שכחנות וחוסר סדר, קשיי התמדה ונטייה להסחת דעת. במידה והפרעת הקשב מלווה גם בהיפר אקטיביות, יתלוו למאפיינים אלו גם תזזיתיות, חוסר שקט, עצבנות, אימפולסיביות וקשיים בשליטה העצמית ובעיכוב התנהגויות בלתי רצויות. קשיים אלו גורמים פעמים רבות לפגיעה בתפקוד הלימודי ובהתאם, ילדים רבים מאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז בשנות בית הספר היסודי, כאשר הפער בין הישגיהם הלימודיים ו/או תפקודם כתלמידים אינו תואם את הכישורים האינטלקטואליים שלהם כפי שהם באים לידי ביטוי בחיי היום יום.
בשנים האחרונות הולכת וגדלה המודעות לכך שמלבד לפגיעה בתפקוד הלימודי, רבים מהילדים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז מתמודדים עם קשיים בהיבטי חיים משמעותיים נוספים. כך, לדוגמה, רבים מהילדים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז מתמודדים עם קשיים משמעותיים בהתארגנות היומיומית ועם קושי במעבר מפעילות לפעילות, כך שההתמודדות עם השגרה היומיומית של ארוחת צהריים, שיעורי בית, חוג/מפגש חברתי, סידור ילקוט, ארוחת ערב, מקלחת, שינה הופכת עבורם לשגרה המלווה בלחץ ולא מעט עימותים עם ההורים. כמו כן, הקושי שלהם בהתמודדות עם שינויי שגרה הופך אפילו אירועים חיוביים במהותם (טיול, מסיבת יום הולדת) לגורמי לחץ וקושי. כאשר לאלו נלווים קשיים רגשיים (דימוי עצמי נמוך, תסכול מהקשיים, חרדה, חוסר אמון כתוצאה מחיכוכים עם הורים ומורים) וקשיים חברתיים הנובעים מהאימפולסיביות, התזזיתיות או ביטוייהם ההתנהגותיים של הקשיים הרגשיים - הרי שחייו של הילד המתמודד עם הפרעת הקשב והריכוז עשויים להיות מאתגרים במיוחד.
החדשות הטובות בהקשר זה הן שהתערבויות טיפוליות שונות עשויות הביא לשיפור ניכר. עם זאת, חשוב לזכור כי מאחר ומדובר בהפרעות שמקורן נוירולוגי - הפרעות קשב וריכוז אינן ניתנות לריפוי. הפרעת הקשב והריכוז תמשיך להתקיים ותלווה את ילדכם גם בבגרות, אך ההתערבויות הטיפוליות השונות - תרופתיות, התנהגותיות ורגשיות - עשויות להביא לשיפור משמעותי הן בסימפטומים הישירים של הפרעת הקשב (בעיקר באמצעות טיפול תרופתי) והן בסימפטומים והקשיים הנוצרים כתוצאה מהם.
ריפוי בעיסוק להפרעות קשב וריכוז
ריפוי בעיסוק הוא תחום שיקומי-טיפולי אשר מכוון לסייע למטופלים לשפר את תפקודם באופן שיאפשר להם למצות את הפוטנציאל התפקודי שלהם ולנהל אורח חיים עצמאי ומספק ככל האפשר. בהתאם, ריפוי בעיסוק לילדים עם הפרעות קשב וריכוז מכוון לסייע לילד לשפר את תפקודו היומיומי, ההתנהגותי והחברתי באופן שיאפשר לו למצות את כישוריו האינטלקטואליים והחברתיים ולנהל שגרה יומיומית אשר לא תהיה רוויה במתח וקונפליקטים. בהתאם, ריפוי בעיסוק יכול לסייע לילדים עם בעיות קשב וריכוז במספר היבטים:
גיוס מוטיבציה - רבים מהילדים לילדים המתמודדים עם בעיות קשב וריכוז מתוסכלים ממה שנראה כחוסר יוזמה, אדישות, חוסר אכפתיות ועצלות של ילדם: "בכלל לא אכפת לו מהלימודים!", "אם אני לא אזכיר לה היא יכולה לא להתקלח גם שבוע!", "היא יכולה להיות שעות במחשב, להיזכר בדקה ה-90 שיש לה בחינה/מסיבה ואז לשגע את כל הבית" הן רק חלק מהטענות השגורות של הורים אשר חשים כי הם היחידים המוטרדים באופן אמיתי ממטלות ואירועים בחיי הילד. בהתאם, במסגרת ריפוי בעיסוק יוכל מרפא/ת בעיסוק לגייס את המוטיבציה של הילד ולרתום אותו לתהליך של לקיחת יותר אחריות על תפקודו.
שיפור ההתארגנות וניהול הזמן - התארגנות וניהול זמן הן שתיים מהמשימות המאתגרות ביותר עבור ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. בהתאם, במסגרת טיפול באמצעות ריפוי בעיסוק המטפל יכול לסייע לילד לבנות סדר יום, לרכוש אסטרטגיות להתמודדות עם שינויים ואירועים בלתי מתוכננים, לנהל את משימותיו באמצעות יומן ובניית סדר עבודה מראש וכן הלאה.
שיפור קואורדינציה - חלק מהילדים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז מתמודדים גם עם קשיי קואורדינציה ובמקרים אלו, ריפוי בעיסוק יכול לסייע לילד לתרגל מיומנויות שונות שיאפשרו לו לתפקד טוב יותר בהיבטים הדורשים מוטוריקה עדינה (צביעה, אחיזת עיפרון, כתיבה), במשחקי כדור ובפעילויות ספורטיביות שונות (קפיצה, דילוג וכד').
עיכוב התנהגויות בלי רצויות - ילדים אשר מתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז המלווה בהיפר אקטיביות מתקשים פעמים רבות לשלוט באימפולסיביות שלהם: הם עשויים להתקשות לחכות לתורם במשחק, להצביע מבלי להתפרץ בכיתה, למתן את הצורך להכות/לקלל ילד אחר או לפרוץ בהתקף זעם. בהתאם, באמצעות ריפוי בעיסוק ילדים אלו עשויים ללמוד טכניקות שונות להגברת השליטה העצמית וויסות התנהגותם באופן שיאפשר להם לתפקד טוב יותר במסגרת הלימודית והחברתית אליה הם משתייכים.
וויסות רמות האנרגיה - רמות האנרגיה הגבוהות של חלק מהילדים בעלי הפרעות הקשב והריכוז עשויות להקשות עליהם לקחת חלק בפעילויות רגועות יחסית, לעבור בין פעילויות (למשל, מההפסקה לשיעור), להפסיק השתוללות בעיתוי הנכון וכן הלאה. באמצעות ריפוי בעיסוק הילד יכול ללמוד לווסת את רמות האנרגיה שלו ולתעל אותה באופן מועיל יותר. למשל, ילד יכול ללמוד לקרא טוב יותר את הסימנים החברתיים לכך שהגיע הזמן להירגע, או לזהות את חוסר השקט שלו מספיק מוקדם בכדי לבקש מהמורה לצאת להתרעננות (ולא להמתין לפיצוץ שבעקבותיו יסולק מהכיתה).
שיפור מיומנויות חברתיות - מרפא/ת בעיסוק עשוי להציע, בין היתר, הכוונה וסיוע ברכישת מיומנויות חברתיות בהם מתקשים ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. כך, למשל, מרפא/ת בעיסוק יכול לסייע לילד לפתח יכולת להמתין לתורו בשיחה או במשחק, להיות קשוב יותר לילדים אחרים, לשלוט בדחף אימפולסיבי להגיב בתוקפנות וכן הלאה
מעבר להיבטים אלו בהם ריפוי בעיסוק יכול לסייע לילד עצמו, ריפוי בעיסוק יכלול בדרך כלל גם הדרכת הורים אשר תסייע להורים להבין טוב יותר את קשייו של הילד ולנהוג עמו באופן המאזן בין סיוע והתחשבות בקשייו לבין דרישה ודחיפה לתפקוד עצמאי ומסתגל. על אף הסיוע המקיף אשר ריפוי בעיסוק עשוי להציע לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, חשוב להדגיש כי כאשר הפרעות הקשב והריכוז מביאות להיווצרות קשיים רגשיים ובין אישיים משמעותיים שביניהם חרדה, דיכאון, התפרצויות זעם, הפרעות התנהגות, דימוי עצמי נמוך, בידוד חברתי וכן הלאה - מומלץ לפנות להתייעצות אצל איש מקצוע בעל ידע בתחום הרגשי-נפשי (פסיכולוג/ית קליני/ת, פסיכולוג/ית חינוכי/ת או פסיכותרפיסט/ית) אשר יוכל להציע סיוע מעמיק בהיבטים אלו.
