08.02.22
ד"ר אלומה רייס
טרם ניגשים לספר לילדים על ההחלטה להיפרד או להתגרש, זכרו כמה חשוב להשרות ביטחון ולהעניק להם תחושה של קרקע יציבה בתוך תקופה מטלטלת זו. בפרק זה של המדריך אציע כמה עקרונות מנחים לקראת שיחת ההודעה על הפרידה, אשר מהווים את הבסיס לנוכחות הורית מיטיבה מול הילדים במעמד זה.
עקרון א': מעבר מזוגיות לשותפות הורית
כיום, מרבית ההורים הגרושים חולקים את האחריות ההורית באופן משותף. גם אם חלוקת זמני השהות עם הילדים אינה שוויונית או מתקרבת לכך, הרי שבימינו גם האבות וגם האמהות ממשיכים להיות דמויות חינוכיות וטיפוליות, המעורבות בחיי הילדים בצורה נרחבת. לאור זאת, מרבית המשפחות הגרושות נערכות לקיום השגרה בשני בתים, בהם הילדים חיים, אוכלים, מתקלחים, יוצאים למוסד החינוכי וחוזרים ממנו, מבלים שעות של פנאי. משמעות הדבר היא שמעברים הופכים לאלמנט בסיסי בחיי ילדי גירושין, ואתם כהורים נדרשים לאפשר ולהכיל את קיום הבית האחר וללוות את הילדים במעבר אליו וממנו. לשם כך, עליכם לייצר שותפות הורית בהעדר זוגיות ביניכם, ולמעשה לתמוך האחד בהורותו של השני.
נדרשת מכם, אם כן, בהווה ובעתיד, משימה המשלבת תנועה הפוכה, של היפרדות – ברמה הזוגית, ושל בניית צוות – ברמה ההורית; של פרימת הקשר הזוגי תוך הגדרה מחדש של קשר שמהותו שותפות הורית. אתגר קשה, לעיתים כבד מנשוא. כדי לצלוח אותו, נסו לזכור את חשיבות הדבר עבור ילדיכם. כדי שהילדים ירגישו בנוח בשני הבתים שלהם, ולא יחושו כי קשר עם הורה אחד פוגע באחר, הם זקוקים לכם תומכים ומכילים. מתן לגיטימציה לקשר שבין ההורה האחר והילדים והכרה במשמעות הבית הנוסף, חשובים עבור רווחתם הנפשית של ילדיכם, ויסיעו להם לעבור את הפרידה באופן מיטבי.
שיחת ההכנה לפרידה מהווה את תמצית ההוויה הזו, של שותפות הורית שאינה מבוססת על זוגיות. כדי לממש אלמנט זה בשיחה, המלצה ברורה הינה ששניכם תהיו נוכחים בשיחה, ששניכם תיקחו בה חלק פעיל, ששניכם תספרו לילדים על הגירושין תוך הצגת מסר אחיד. זוהי, כאמור, הדגמה חיה וחיונית לאמירה ששניכם ממשיכים להיות הורים שלהם, ושהפרידה הינה ביניכם ולא מהם. אם תצליחו לשתף פעולה לטובת הילדים, לתכנן את המסרים במשותף, לשבת ביחד בשיחה ולספר לילדים על הפרידה הצפויה שלכם – תעניקו להם מתנה גדולה.
אחזור ואציין כי לא תמיד קיימת ואפשרית שותפות הורית שכזו. במקרי אלימות או מתח עצום, בהם לא אפשרית ולא נסבלת שהות שני ההורים ביחד, בלית ברירה העבירו את השיחות בנפרד, ואם ניתן – תוך השתדלות לשמור על תיאום.
עקרון ב': תכנון מקדים
לאור כל המורכבויות שעולות מן העמדה בה אתם מצויים, של ההתמודדות האישית של כל אחד מכם ושל הקושי בתקשורת ביניכם בעת הזו – חשובה הכנה מוקדמת של שניכם לגבי ההודעה לילדים. מומלצת התכוננות אישית של כל אחד מכם לשיחה, להכלת הרגשות שלו עצמו ולשם התכווננות לקראת מתן מקום לרגשות של ילדיו. לצד זאת, מומלץ לקיים הכנה משותפת, כדי להעביר מסר מגובש, אחיד, יציב ומשרה בטחון.
אני ממליצה לתכנן אמירות מצדכם, לחשוב על תגובות אפשריות של כל ילד וילד על בסיס היכרותכם איתו, ועל האופן המיטיב להתייחס אליהן. כמו כן, חשוב לחשוב על שאלות שהילדים עשויים לשאול, במהלך השיחה ולאחריה, ולהסכים על תשובות מתאימות, כנות ומכבדות שלכם.
אל תתביישו לכתוב לעצמכם משפטים מוסכמים, נקודות לשיחה. עשו חלוקת תפקידים (מי אומר מה, תוך התחשבות במיומנויות ובמצב הרגשי של כל אחד מכם) ואפילו עשו לעצמכם חזרה (כדי לעכל בעצמכם את שאתם עומדים לומר, כדי להיות פחות מוצפים). השיחה שאתם עומדים לקיים עם ילדיכם היא משמעותית עבורם והיא תיחרט בזיכרונם. לכן, טרם ההגעה אליה, חשוב לזכור את חשיבות המעמד ולהיערך אליו בהתאם.
עקרון ג': השיחה היא בשבילם
אף שהדבר עשוי להישמע מובן מאליו, חשוב לזכור – שיחת ההודעה על הפרידה והגירושין אינה עבור ההורים אלא בשביל הילדים. למרות שקיום שיחה שכזו הוא חיוני גם עבורכם, בראש ובראשונה היא נועדה לספק את הצרכים של הילדים שלכם, והדבר מצריך מכם אימוץ זווית המבט שלהם על המתרחש ומתן מקום אמיתי לרגשותיהם.
הבינו שמבחינת הילדים החוויה היא שעולמם מתפרק, ונסו במילותיכם בשיחה עצמה ובגישתכם ככלל, לספק להם משענת רגשית, תחושת יציבות ויכולת לצפות את העתיד ככל האפשר. שיחה טובה ומפורטת לא תמנע כאב וקשיים, אבל תהווה בסיס להבנה של הילדים כי הוריהם נשארים בשליטה ובאחריות כלפיהם וכי צרכיהם שלהם כילדים נלקחים בחשבון.
אוסיף ואחדד כי זכותם של הילדים לשמוע על הפרידה מהוריהם ובאופן שמכבד אותם ומותאם ליכולותיהם. זכות הילדים לקבל הסבר מכם על מה שקורה ועל מה שיקרה, ולא להישאר לבדם מול מציאות משתנה ומאיימת. כמו כן, זכות הילדים לשמוע את ההסבר הזה מכם, ולא מזרים. חשוב שישמעו את הדברים באופן מווסת ומדוייק, ולא במקרה "על הדרך" ובאופן חלקי או מעוות. חשוב שהילדים ידעו מדוע הוריהם התגרשו ואילו שינויים צפויים בעקבות הגירושים. בפרקים הבאים של המדריך אפרט ואדגים ניסוחים שיכולים להעביר את המסרים הללו ולהתאים למשפחה שלכם.
מן הספרות בתחום, ניתן ללמוד כי ילדי גירושין נצרו במשך שנים ארוכות מסרים שנאמרו להם בשיחה כזו. הם השתמשו בהם כמקור עוצמה ברגעים קשים וגם הפנימו אותם והשתמשו בהם ביחסים עתידיים. בפרספקטיבה של זמן, בעוד שנים, אני מאמינה כי תשמחו על שהצלחתם להתגייס ולהתמודד עם שיחה כזו, ולהתאים את עצמכם לצרכים של ילדיכם.
עקרון ד': השיחה כתחילתו של תהליך הידברות ממושך
את ההודעה על הפרידה ואת ההסבר לגבי הגירושין, יש לנהל כמה פעמים, מכיוון שהילדים לא מסוגלים לשמוע הכל בפעם אחת. תנו להם זמן לעכל, לעבד, והבינו שמדובר בפעולה מתמשכת. יותר מכך, עיבוד החוויה והלמידה ממנה מתקיימים אצל ילדי גירושין לאורך חייהם. הסגנון והשפה צריכים להתאים לגיל כל ילד וליכולת ההבנה שלו, ואלו ישתנו עם הזמן.
אף שהשיחה מהווה נקודת ציון שמסמנת את אירוע הפרידה עצמו, מהות הפרידה באה לידי השפעה בתקופות ובאופנים שונים לאורך החיים של הילדים. בתחנות שונות בזמן, למשל כאשר הם עצמם יהיו בזוגיות או לכשיהפכו להורים, הם עשויים למצוא עצמם תוהים ומעוניינים להבין מחדש מה הביא לפרידה שלכם, מה חיבר אתכם מלכתחילה וכדומה. לכן, חשוב מאד לגייס כוחות לתקשורת נמשכת ומותאמת למצב הרגשי, הקוגניטיבי וההתפתחותי של הילדים שלכם.
לסיכום, כאשר ניגשים אל שיחת ההודעה לילדים על ההחלטה להיפרד, חשוב לקחת בחשבון את ארבעת העקרונות האלו: שיש להגיע אל השיחה כשותפים, להתכונן אליה היטב, לשים את הילדים במרכז, ולהפנים כי מדובר במילים והסברים שילוו אותם גם בהמשך חייהם וידרשו לאורך זמן התאמה. כל אלו, יחד ולחוד, יסייעו לכם להעניק לילדכם תחושה שאתם שם בשבילם, נכונים לצאת יחד כמשפחה לדרך החדשה.
פסיכולוגית קלינית מומחית ומגשרת. בעלת ניסיון רב בתחום הפרידה והגירושין - בהוראה, בהדרכה, בטיפול ובגישור.
מקורות
אלדר-אבידן, ד. (2011). בשם הילדים: סיפורי חיים ותובנות של ילדי גירושין. עם עובד, תל אביב.
וולרשטיין, ג., לואיס, ג., בלקסלי, ס. (2001) גירושים והשפעתם על הילדים בבגרותם, מטר, ישראל.
זיידל, ס. (2001) המדריך לגישור ולהסדרי גירושין. הסכמות, חיפה.
קלר, ר. (2010) הגירושין החדשים: שינוי חיובי בתקופת המעבר ואחריה, אמציה, אבן יהודה.
Amato, P. R. (2010). Research on divorce: Continuing Trends and New Developments. Journal of Marriage and Family, 72:3, 650–666