מצפים לילד שני? כל מה שתצטרכו לדעת

צוות בטיפולנט

זוכרים את עצמכם בהריון הקודם, לקראת לידת הילד הראשון? סביר להניח שקראתם את כל ספרי ההורות המומלצים, קניתם את האביזרים היוקרתיים ביותר ולא הפסקתם לתהות ולדבר על "איך זה הולך להיות". ומה קורה עכשיו, לקראת לידת הילד השני? סביר להניח שאתם מרגישים מוכנים קצת יותר ושרכיב חוסר הודאות הצטמצם בצורה משמעותית. עם זאת, גם לידת הילד השני מלווה באתגרים משמעותיים אליהם כדאי להתכונן.

לידת ילד שני - הזווית האישית

נכון, כבר אימצת את זהות ההורה וכבר לא כל כך מוזר לך שהתואר אמא/אבא מופנה אליך. ובכל זאת, לידת הילד השני אינה עניין של מה בכך ועשויה להעלות אל פני השטח קונפליקטים ואתגרים שונים אשר אולי מוכרים לך מהולדת הילד הראשון ואולי יתעוררו לראשונה דווקא עם לידת הילד השני. למשל, ההשקעה הרבה שדורש הטיפול בשני ילדים קטנים עשויה להציף סוגיות הנוגעות לאיזון בין הורות לשאר תחומי החיים (זוגיות, קריירה, חיים פרטיים), והעומס הנלווה למצב החדש עשוי לאלץ אותך להתמודד עם עייפות, כעסים, תסכולים ותחושות של חוסר סבלנות ושחיקה שלאו דווקא אפיינו את חווית ההורות לילד יחיד.

מעבר לכך, החיים עם שני ילדים עשויים לעורר קונפליקטים רדומים הנוגעים להורות וליחסי אחאות. למשל, הורים רבים חווים אשמה קשה כלפי הילד הראשון הנאלץ להתמודד עם אובדן מקומו הבלעדי, או חשים ש"תמיד יש ילד אחד שמתחברים אליו יותר". כמו כן, מאפייניו של התינוק החדש (מגדר, מזג וכד') עשויים להיות שונים מהותית מאלו של הילד הבכור ובהתאם, לזמן התנסות הורית חדשה לגמרי. במילים אחרות, הולדת הילד השני היא אירוע פסיכולוגי משמעותי אשר נוגע בהיבטים רגשיים שונים ובהתאם - עשוי להוות חוויה נפלאה, מאתגרת ו/או קשה ומכאיבה. במקרים בהם הולדת הילד השני מלווה בקושי רגשי משמעותי, מומלץ לפנות אל טיפול פסיכולוגי שיסייע בהתמודדות.

• ילדי הביכורים: מה אנו יודעים על
  אחים בכורים במשפחה?

  
• זוגיות טובה, הורות
  טובה

  
• מערבולת רגשות: איך לנווט
  את הילדים?

  

לידת ילד שני - הזווית הזוגית

לידת ילד ראשון נחשבת לחוויה דרמטית ביותר ברמה הזוגית, מאחר והיא מהווה את נקודת המעבר מחיים זוגיים לחיים משפחתיים. לידת הילד השני אינה מהווה שינוי דרמטי עד כדי כך בהקשר זה, אך דורשת מכם, ההורים, הסתגלות מחודשת: ייתכן שזה עתה הצלחתם להשיב לעצמכם את שעות השינה החסרות, את זמן האיכות הזוגי ואת שגרת יחסי המין והנה אתם מוצאים את עצמכם שוב נואשים לכל שעת שינה ושקועים עד מעל לראש בטיפול האינטנסיבי בשני קטנטנים שלא ממש משאירים זמן לטיפוח ושימור הקשר הזוגי.

מעבר לכך, הטיפול בשני ילדים דורש הסתגלות והתארגנות מחודשת סביב חלוקת המשאבים. סביר להניח שבמהלך גידול הילד הראשון בניתם לעצמכם שגרה עם חלוקת תפקידים קבועה פחות או יותר, אך חלוקה זו תצטרך לעבור התאמות מחודשות. למשל, יכול להיות שתגלו שלפחות בשלב הראשון כמעט בלתי אפשרי שאחד מכם ינהל לבד את שלב ארוחת הערב, המקלחות והשינה.

חשוב לזכור כי כל הסתגלות "טכנית" היא גם קרקע למחלוקות, אכזבות ותסכולים הדדיים. זאת, במיוחד כאשר בני הזוג מצפים לכך ש"הפעם זה יעבור בקלות", לאור הניסיון ההורי שנרכש סביב הטיפול בילד הראשון, ואינם מוכנים נפשית לעוצמות הקושי שיכולות להתעורר גם סביב הולדת הילד השני. לכן, מומלץ להיערך מראש לקשיים הן ברמה של תיאום ציפיות והן ברמה הרגשית - כלומר לקחת נשימה עמוקה ולזכור שאתם נכנסים לתקופה מאתגרת נוספת.

לידת ילד שני - הזווית ההורית

באופן טבעי, עם הולדת הילד השני לא רק אתם, ההורים, מתמודדים עם שינוי משמעותי אלא גם ילדכם הבכור. חוויתו של הילד הבכור מושפעת מגורמים רבים שביניהם גילו, אופיו, השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא ויחסיו אתכם אך מעבר לגורמים אלו - כדאי להניח מראש כי לידת אח קטן היא חוויה מורכבת כמעט עבור כל ילד. הילד הראשון רגיל להיות ה"נסיך" של הבית, מוקד תשומת הלב, והולדתו של אח נוסף מהווה במרבית המקרים מפגש מכאיב עם המציאות: מפגש שמשמעו שהורים לא הסתפקו בילד עצמו אלא רצו ילד נוסף. כמו כן, הולדת אח נוסף משמעה גם פחות זמן איכות הורי - הן ברמה הטכנית והן ברמה הרגשית, כאשר ההורה הופך למושקע רגשית בילד נוסף. ילדים בכורים רבים אף מתאכזבים עמוקות (כן, גם אם הסברתם להם מראש) מכך שהאח הקטן מתגלה, לפחות בחודשי חייו הראשונים, כפרטנר מאוד לא מספק למשחק ולשיחה. כתוצאה ממכלול גורמים אלו, ילדים בכורים רבים מפגינים שינויים התנהגותיים (רגרסיה לשימוש בחיתול או מוצץ, הידבקות להורה, התפרצויות זעם) ונפגשים, לעתים לראשונה בחייהם, עם רגשות עוצמתיים של כעס, אכזבה, תחרות ועלבון. באופן טבעי, העובדה שילדכם מתמודד עם אתגר משמעותי משמעה שגם אתם מתמודדים עם אתגר לא פשוט. עוצמת קושי והמורכבות של ההתמודדות קשורות במידה רבה בילד עצמו, אך מספר טיפים יכולים לסייע לכם ולילד הבכור:

תנו מקום לרגשות של הילד: הילד מקנא, כועס, נעלב או דורש להחזיר את אחותו הקטנה לבית החולים או לבטן של אמא? צודק! הוא מגיב באופן טבעי ונורמלי לגמרי לשינוי הדרמטי שמתחולל בחייו. לכן, אל תיבהלו גם מרגשות שליליים עוצמתיים ואל תנסו לבטל אותם: אל תשללו את חוויתו של הילד ("אבל זאת אחותך, אתה אוהב אותה!") אלא תנו לה מקום, עזרו לו לבטא אותה ותנו לגיטימציה לקושי שלו ("נכון... זה באמת קשה כשאתה רוצה שאני אהיה איתך ואני לא יכולה כי אני מחליפה חיתול ליוני"; "אתה כועס עכשיו אבל לאט לאט נתרגל"). לצד זאת, כמובן, אל תשכחו שאמפתיה לחוויה של הילד אין משמעה אובדן גבולות - זכותו של הילד לכעוס ולהיות עצוב, אך אסור לו להרביץ לכם או לאח הקטן, או להתנהג בדרכים אחרות שאינן מקובלות עליכם.

תנו מקום לרגשות של עצמכם: לא רק הילד אלא גם אתם עשויים למצוא את עצמכם מתמודדים עם רגשות הוריים שאינכם רגילים אליהם כמו כעס ואכזבה סביב תגובותיו של הילד לאח הקטן ("חשבתי שהוא יותר בוגר / פחות אגואיסט!") וכמו חוסר סבלנות אליו ותחושה שאתם פנויים יותר דווקא אל האח הקטן. הורים רבים נבהלים מרגשות אלו ומנסים לדחוק ולהשתיק אותם, אך דווקא השתקה זו עשויה להביא בסופו של דבר להתפוצצות ולביטוי בוטה שלהם מול הילד. לכן, שימו לב לרגשותיכם ותנו להם מקום בינכם לבין עצמכם ומול הקרובים לכם - עדיף שתתנו מקום לרגשות אלו בשיחה ולא בהתנהגות או אמירות מעליבות.

טפלו באשמה שלכם: הולדת הילד השני מלווה פעמים רבות בתחושות אשמה על ה"עוול" שנעשה לילד הראשון ואשמה זו עשויה להתבטא ב"שוחד" וניסיונות פיצוי של הילד, או דווקא בהתרחקות ממנו כדי להימנע ממגע עם האשמה המכאיבה. רגשות אשמה אלו נעוצים בעובדה מציאותית - אכן עשיתם בחירה שמשמעה התמודדות מכאיבה לילדכם - אך חשוב לזכור שהתמודדות זו גם מהווה הזדמנות לצמיחה ולהתפתחות של הילד.

שמרו על השגרה של הילד: הקושי שנלווה לטיפול בילד השני עשוי ליצור פיתויים לשבירת השגרה של הבכור (דילוג על חוג, ויתור על ארוחת שישי אצל סבא וסבתא) אך דווקא בתקופה זו בה עולמו מתהפך הילד זקוק לשגרה שלו, ולכן חשוב שתנסו להקפיד עליה עד כמה שאפשר.

צרו זמן איכות: זמן איכות הורי עם הילד יגרום לו להרגיש שהולדת האח הקטן אין משמעה אובדן של ההורה, ולכן חשוב להקפיד עליו במיוחד. נצלו את שעות השינה של התינוק החדש כדי לבלות עם הבכור, וצרו הזדמנויות בהן אחד ההורים נמצא עם התינוק והשני נמצא רק עם הבכור ופנוי אליו לגמרי. כדאי גם להיעזר בסבים, סבתות ואנשים אחרים שקרובים לילד, ולבקש מהם להקצות זמן לבילוי פרטי ומהנה איתו.

הימנעות מפיצול הורי: לאור מורכבות הטיפול בשני ילדים, אתם עשויים למצוא את עצמכם נדחקים לעמדה מפוצלת בה ילד אחד הוא "ילד של אמא" והשני הוא "ילד של אבא". עמדה זו מהווה הפסד משמעותי גם לכם וגם לילד ולכן חשוב להימנע ממנה: צרו זמני איכות של כל אחד מכם עם כל אחד מהילדים, ואם אתם מרגישים שכל אחד מכם "מתחבר" לאחד הילדים ו"פשוט לא מתחבר" לשני - פנו אל הדרכת הורים כדי להבין יותר לעומק את מקור התחושות.