הסודות של הצבת גבולות אפקטיבית

צוות בטיפולנט

הצבת גבולות הינה אחת המשימות המורכבות המוטלות על הורים. מרבית ההורים מכירים בחשיבותם של הגבולות, אך אין הדבר הופך את ביצוע הצבת הגבול או השמירה עליו לפשוט. זאת ועוד, ערכים כגון עצמאות הילד, כבוד לפרטיותו ולאוטונומיה שלו, שהינם ערכים חדשים באופן יחסי, מקודשים בחברה המודרנית, ויוצרים עבור הורים רבים קושי בהצבת גבולות ברורים ואכיפתם. מתוך כך, חוקרים ומטפלים מציעים קווים מנחים להצבת גבולות המבוססים על מחקר וניסיון. קווים מנחים אלו מיועדים לסייע להורים בהצבת גבולות אפקטיביים.

הסודות של הצבת גבולות אפקטיבית

• זכרו כי הצבת הגבולות הינה לטובת הילד - אחד החלקים הקשים ביותר בהצבת גבולות הינה התהייה "האם אני עושה את הדבר הנכון?" - שאלה המלווה לעיתים קרובות בביקורת חיצונית על הגבול, אם מצדו של הילד ואם מצד בני הזוג או הסביבה. אך כהורים יש לזכור שהצבת גבולות הינה חיונית לבריאותו הנפשית והפיזית של הילד. כאשר ההורה מציב גבול הוא שומר על ילדו ומבהיר לילד שבחייו נמצאת נוכחות הורית - הורה שדואג לו, אוהב אותו ושומר עליו. כאשר הורים אינם מציבים גבולות ברורים, או מציבים גבולות אך באופן תדיר נכנעים לרצון הילד כאשר הוא פורץ אותם, עולמו של הילד הופך למבלבל יותר, וההורה מפחית מיכולתו להיות הדמות המובילה, המגנה והמרגיעה. לכן כאשר אתם מתכוננים להציב גבול, הזכירו לעצמכם שאתם מבקשים את טובת הילד ותנו לעובדה זאת להניע אתכם.

• • • איך מתמודדים עם קונפליקטים
      מול המתבגרים?

      
    • תקשורת טובה עם מתבגרים -
      יש כזה דבר

      
    • הורים כמודל חיקוי חיובי
      לבני נוער

      

• אל תצפו מילדכם להבין ולקבל בשמחה את הגבולות שקבעתם - אומנם ילדים שונים זה מזה באופן שבו הם מגיבים לגבולות, וישנם ילדים המגיבים בצורה נעימה ופשוטה יותר כאשר גבול מוצב בפניהם, אך כל הילדים אינם אוהבים את הגבולות שמציבים להם. הגבול אומנם חשוב, אך הוא מונע מהילד להתנהג באופן חופשי לגמרי ולעיתים מתנגש באופן משמעותי עם רצונותיו. באופן טבעי על פי רוב, ילדים אינם מבינים את המניעים העומדים מאחורי הגבולות שהוריהם מציבים. ודווקא בשל כך גבולות אלו הם חשובים. על כן - אל תצפו מילדכם להפוך לשותף פעיל ומועיל בהצבת הגבולות, להפך - צפו להתנגדות מסוימת, ניסיון של הילד לפרוץ את הגבולות וביטויי מחאה וקבלו את ההתנגדות בהבנה ואמפתיה. 

• תאמו עמדות וצרו תוכנית פעולה - אם קבעתם גבול, חשוב שכל המבוגרים המשמעותיים בחייו של הילד יכירו אותו ויעמדו בו. כך למשל, אם הוחלט כי הילד הולך לישון בשמונה בערב בכל יום, עדכנו גם את השמרטפית והבהירו את חשיבותה של שעת השינה הקבועה. אם החלטתם שהילד יכול לשחק במחשב רק אחרי שעשה שיעורים - וודאו ששני ההורים אוכפים זאת. לאחר שכל המבוגרים מעודכנים, חשוב ליצור תוכנית פעולה שניתנת לביצוע במקרה של מחאה או חציית הגבול - חשבו מראש מה תעשה השמרטפית אם הילד לא מוכן ללכת לישון, ותכננו תוכנית פעולה; חשבו מה השמרטפית תאמר ותעשה ומה אתם תאמרו לילדכם, מה יהיו ההשלכות של מעשיו. בחרו בהשלכות שסביר שתוכלו לקיים, ולא בדבר מה שלא תיישמו ברגע האמת. כל תוכנית היא בסיס לשינויים, וחשוב להיות גמישים בסיטואציה, אך גמישות מיטבית מתאפשרת דווקא כאשר אתם מוכנים נפשית למצב אך לא מקובעים לגמרי על דרך ההתמודדות. זאת ועוד, כדאי ליידע את הילד מה יתרחש במידה והוא יחצה את הגבול - כך נוצרת מערכת ציפיות המבוססת על אמון בין ההורים לילד והילד יוכל להפנים את הגבול טוב יותר לאורך זמן. 

• הפגינו נוכחות וסמכות הורית - בשל הכבוד לפרטיות ולאוטונומיה של הילד והמתבגר, הורים רבים מצמצמים את מעורבותם בפעילות הילד ובהשגחה על כך שהוא אכן עומד בגבולות שהוצבו בפניו. אך ההשגחה ההורית הינה קריטית לחינוך ולבריאותם הנפשית של הילדים. היא אמצעי קריטי במניעת התנהגויות שליליות של ילדים ושמירה על הגבולות שהצבתם. על מנת להפגין נוכחות וסמכות הורית, על ההורה להיות קשוב לילדו, לצרכיו ולסכנות העומדות בפניו, להיות נוכח בחייו באופן משמעותי ולהגן עליו מאיומים משמעותיים, גם כאשר האיומים הינם פרי מעשיו של הילד. התאימו את רמת ההשגחה ההורית לרמת הסיכון אליו ילדכם נחשף: ילדים שונים זה מזה ברמה בה הם נוטים להיות חשופים למצבי סיכון. ככלל - ככל שילד חשוף ליותר סכנה ובעל נטייה גבוהה יותר להסתכן - חשוב שההשגחה ההורית תהיה משמעותית יותר. כדאי גם להבהיר נתון זה לילדכם. 

• הגיבו לביטויי מחאה וניסיונות פריצת הגבולות ברגישות ונחישות - כאשר הילד מביע מחאה על הצבת הגבול, הקשיבו לדבריו וגלו אמפתיה לתחושותיו, אך במקביל חזרו על הצבת הגבול והבהירו שהוא תקף. כדאי גם לנסות ולהסביר מדוע הצבתם את הגבול, במידה ואתם חושבים שזהו הסבר המתאים לגיל וליכולת הבנתו של הילד. במידה והילד חצה את הגבול - הבהירו לו שהבחנתם בדבר, ואכפו את הפרת הגבול. 

• זכרו שלא כל הגבולות הם בעלי אותה חשיבות - ישנם חוקים וגבולות שחשובים יותר ולכן חשוב לשמור על שמירתם כמעט בכל מצב. כך למשל, האיסור לגעת באש גלויה או לרוץ לתוך הכביש. לעומת זאת, יש חוקים שהינם בעלי חשיבות פחותה בעיניכם, והגמשת הכללים מתוך אמפתיה והקשבה לילדכם הינה דווקא חיובית. כך למשל - גם אם החלטתם שאין לאכול אחרי צחצוח השיניים, אם ילדכם מתעורר רעב בלילה - סביר שתתנו לו לאכול. זאת ועוד, גם אם החלטתם ששעת השינה היא שמונה, קריאת סיפור אחד אחרון לא תגרום לאובדן הסמכות שלכם כהורים. על הגבול שקבעתם להישמר, אך אתם כהורים צריכים לשקול ולהבין כמה כל גבול חשוב לכם, ובאיזה מצבים ניתן להגמישו באופן המותאם לסיטואציה, לילדכם ולכם.

• הימנעו משימוש בענישה פיזית - מעבר לכך שענישה פיזית אינה חוקית, היא גם לא יעילה ויכולה לגרום לנזק פיזי ונפשי לילדכם, לטווח הקצר וכן לטווח הארוך. מחקרים שונים מראים קשר בין שימוש בענישה פיזית לקשיים רגשיים והתנהגותיים אצל ילדים, דיכאון ובעיות התנהגות בגיל ההתבגרות. כאשר הורים משתמשים בענישה פיזית, במקום לחזק את הסמכות ההורית ואת הביטחון שיש לילד בהורה המגן עליו, הם מחלישים את הביטחון הזה, דבר שפוגע ברווחה הנפשית של הילד ואינו מאפשר לו להיות פנוי להפנמת הסיבה שבעטיה הוצב הגבול ולהכילו בעצמו בעתיד.

• התחשבו בגילו וביכולותיו של הילד - ילדים גדלים מהר, לעיתים מהר מדי על מנת שהמבוגרים יבחינו כי מי שהיה עד רגע פעוט, הוא כבר ילד, ואפילו מתבגר. חשוב להתאים את הכללים לגיל הילד וליכולות שלו. כאשר ילדכם גדל - וודאו שהגבולות גדלים עמו ומאפשרים לו את החופש הנדרש להתפתחותו, לצד ההשגחה וההכוונה ההורית שהוא זקוק לה

הסוד השמור ביותר בכל הנוגע להצבת גבולות לילדים הוא כי אין פתרון קסמים או כלל המתאים לכל הילדים. כל ילד הוא מיוחד וכך גם הוריו. הקשר הייחודי בין ההורים לילד הספציפי גורם לכך שעבור כל ילד עלינו למצוא את הגבולות ואת אופן הצבת הגבולות המתאימים לו ולהוריו באופן קונקרטי. כהורים אתם מכירים את ילדכם טוב ביותר. הקפידו להיות קשובים לילד כמו גם לידע שלכם, והשתמשו בכך על מנת להציב לילדכם את הגבולות האפקטיביים המתאימים לו. 

מקורות

עומר, ח. (2008). הסמכות החדשה: במשפחה בבית הספר ובקהילה. מודן

פוקס, א., בלנק, ש. (2004). הורים טובים מדי. כנרת זמורה ביתן