05.08.19
אלון צמחוני
טלי, נערה בת 16 היא תלמידה מצטיינת, מקובלת מבחינה חברתית ופעילה בתנועת נוער ובחוגי ספורט. יערה, בת 14, היא נערה ביישנית אשר נוטה להסתגר ומקיימת קשר חברתי רצוף עם שתי חברות טובות אשר מלוות אותה מימי בית הספר היסודי. על פני השטח אין דבר אשר מחבר בין שתי הנערות השונות כל כך באופיין, אך בפועל הן חולקות סוד משותף, בדמותה של הפרעת אכילה: טלי, שהוריה וחברים קרובים מעידים על היותה הישגית, פרפקציוניסטית או "מיס פרפקט", לא יכולה לזכור את הפעם האחרונה בה בה אכלה ארוחה חמה. יערה, המשוכנעת שהאושר נמצא במרחק שלושה קילוגרמים ממנה, מוכנה לעשות הכל כדי להסתיר את התקפי הזלילה ואת ההקאות שבאות בעקבותיהן.
בשיני הפרעת האכילה: התבגרות והפרעות אכילה
מתבגרים ומתבגרות רבים סובלים בעשורים האחרונים מהפרעות אכילה שונות כמו בולימיה, אנורקסיה והפרעת התקפי זלילה. הפרעות אלו עלולות לפגוע באופן קיצוני בבריאות ובהתפתחות התקינה, ובמקרים קיצוניים אף להביא למוות עקב תת תזונה, סיבוכים רפואיים או מעשים אובדניים. לא פחות מכך, מהוות הפרעות האכילה סיכון משמעותי מבחינה נפשית ותפקודית: העיסוק האינטנסיבי באכילה מצמצם את עולם המתבגר/ת ועשוי להקשות על ההשתלבות במישור החברתי, הלימודי והבין אישי. במקביל, כמובן, קיימת גם פגיעה רגשית משמעותית העשויה לגרום או להחמיר מצבי דיכאון, חרדה, פגיעה בערך והדימוי העצמי וכן הלאה.
הפרעות אכילה נוטות לפרוץ החל מגילאי הילדות ועד לשנות ה-30, אך שיאן הוא בדרך כלל בגיל ההתבגרות. לא ניתן להצביע על גורם יחיד ההופך גיל זה לרגיש יותר להפרעות האכילה, אך המשימות ההתפתחותיות המשמעותיות הניצבות בפני המתבגר עשויות להציע הסבר לפגיעות המוגברת. במהלך תקופת ההתבגרות מתרופפת הזדהותו השלמה של המתבגר עם הוריו והוא ניצב בפני הצורך לגבש את זהותו ולרכוש יכולות רגשיות, תפקודיות ובין אישיות אשר ילוו אותו בבגרות. גיבוש הזהות האישית הוא תהליך מורכב בו בוחן המתבגר היבטים שונים של אישיותו כזהות מינית, השתייכות פוליטית וחברתית, ובודק מחדש עמדות ותפיסות עולם. שלב ביניים זה של גיבוש הזהות האישית מציב את המתבגר בפני אתגרים אשר לא תמיד מצויים בידיו הכלים להתמודדות עמם.
הפרעת אכילה – דרך לביטוי קושי רגשי
לדבריו של הפסיכולוג הקליני אלון צמחוני, פעמים רבות הפרעת האכילה היא דרכו של המתבגר לבטא מצוקה רגשית עליה אין באפשרותו לדבר: הפרעת האכילה כמעט אף פעם אינה מופיעה באופן מבודד, אלא כביטוי לכאב נפשי, דיכאון, חוסר ביטחון עצמי, בדידות וכן הלאה. כמו כן, לדבריו, הפרעת אכילה המתפרצת בגיל ההתבגרות היא פעמים רבות ביטוי לניסיון לא מודע לעצור את ההתפתחות עקב קושי בקבלת המיניות או רתיעה מקבלת האחריות והקשיים הטמונים בהפיכה לאדם בוגר. "המתבגר המתמודד על משבר התפתחותי, רגשי או נסיבתי", מסביר אלון צמחוני, "חווה פעמים רבות תחושה של חוסר אונים וחוסר שליטה בחייו ובתחושותיו. באוכל, לעומת זאת, יש אפשרות לשלוט ולכן פעמים רבות מומר העיסוק בקושי הרגשי בעיסוק באכילה ובמשקל. כאשר מוסיפים להתמודדויות אלו גם את הלחץ התרבותי לרזון ואת הנטייה המוגברת של בני נוער לחפש אחר דמויות הזדהות המתגלמות פעמים רבות בסלבריטאיות דקיקות - גדל הסיכון להתפתחותה של הפרעת אכילה".
זהירות, הפרעת אכילה בדרך: זיהוי ומניעה של הפרעות אכילה בהתבגרות
למרות שלהפרעות האכילה ישנם ביטויים חיצוניים (רזון, הפסקת המחזור) והתנהגותיים (דיאטה, עיסוק אינטנסיבי בספורט, שימוש במשלשלים, הקאות), לא תמיד קל לזהותן עקב הנסיונות האינטנסיביים של הלוקים בהן להסתירן. כאשר הפרעת האכילה מתבטאת ברזון קיצוני או סירוב קבוע לאכול קל יותר לזהותה, אך לדבריו של אלון צמחוני חשוב לשים לב גם לסימנים ברורים פחות כהתחמקויות חוזרות ("כבר אכלתי עם חברים"), הסתגרויות ממושכות בשירותים וריח רע מהפה. לא פחות מכך יש לשים לב להקשר הרחב יותר ולא רק לדפוסי האכילה: יש לשים לב האם ההרזיה או השינוי בהרגלי האכילה באים על רקע של מצב רוח ירוד, ירידה בתפקוד הלימודי, הסתגרות ושינויים ביחסים בין אישיים עם חברים ובני משפחה.
לא לשמור בבטן: לפתוח את הנושא מול המתבגר
אחד הקשיים המשמעותיים איתם מתמודדים הורים החושדים כי ילדם המתבגר סובל מהפרעות אכילה הוא הקושי בפתיחת הנושא מול הנער/ה. נסיונות לעמת את המתבגר/ת עם הירידה במשקל או "הוכחות" אחרות לבעיה נתקלים פעמים רבות בהכחשה או דחייה מוחלטת. "גם כאשר מדובר במתבגר אמין בדרך כלל", אומר אלון צמחוני, "חשוב להבין כי ההכחשה היא חלק מהותי מהפרעת האכילה, המביאה לתפיסה שגויה של המציאות. הנערה הסובלת מתת משקל באמת חושבת שאינה רזה מספיק, והבולמית מאמינה בכל ליבה כי העיסוק שלה בספורט אינו מוגזם. לכן, כאשר יש חשד להפרעת אכילה חשוב להעלות את הנושא מול המתבגר/ת שוב ושוב, ולא להרפות. חשוב גם להזמין את המתבגר לשתף לא רק בסימפטומים הנוגעים לאכילה אלא בהקשר הרחב יותר של הקשיים, ולברר האם יש קושי בהיבטים רגשיים, לימודיים וחברתיים. פעמים רבות, כאמור, הפרעות האכילה הן רק ביטוי של קושי רגשי עמוק יותר, וכאשר המתבגר מבין כי יש התייחסות ומענה לקשייו הרגשיים, פוחתת הנוקשות סביב העיסוק באכילה והמשקל ויש יותר פתיחות ומוטיבציה להיעזר".
אל תישארו עם זה לבד: אפשרויות הטיפול
דיאלוג יעיל ופתוח על הקשיים שבבסיס הפרעת האכילה עשוי להביא לשיפור משמעותי אך בחלק גדול מן המקרים יש צורך גם בעזרה מקצועית. "כאשר המתבגר משתף פעולה ומוכן להגיע לטיפול", מסביר אלון צמחוני, "הטיפול יסייע לו הן בהשגת שליטה טובה יותר בדפוסי האכילה והן בכניסה לתהליך בו 'לומדים לדבר את הבלתי מדובר': הטיפול מאפשר לעבד חוויות ורגשות אשר ללא עיבוד מביאות לכאב נפשי ולסימפטומים ההתנהגותיים של הפרעת האכילה. אלא שלפעמים המתבגר מכחיש את הבעיה ומסרב להגיע לטיפול. במקרים אלו עשויה פניה לטיפול משפחתי במקום לטיפול פרטני להקל על המתבגר את ההשתתפות בתהליך הטיפולי, מאחר ואינו חש כי הוא הגורם הבעייתי. הטיפול המשפחתי יעיל אף בהכוונת ההורים בהתמודדות עם הפרעת האכילה: אכילה היא נושא מרכזי בחיינו לא רק כצורך קיומי אלא גם כמרכז לאינטראקציות חברתיות – החל מהקשר הראשוני של התינוק להורה המאכיל ועד לחגים ואירועים המערבים פעמים רבות ארוחה משותפת. סירובו של המתבגר לאכול מתרחש פעמים רבות בהקשר משפחתי – כאמצעי התמודדות עם קונפליקטים משפחתיים, קונפליקטים מול הורה או תגובה למסרים על חשיבות הרזון שמעביר ההורה. לכן, עבודה עם המשפחה כולה על האופן בו מתנהל השיח המשפחתי סביב אכילה עשויה להפחית את נטיית המתבגר לבטא מצוקה רגשית דרך עיסוק במשקל. יחד עם זאת, כאשר הפרעת האכילה מסכנת את חייו, בריאותו או התפתחותו של המתבגר, ניתן לפנות לטיפול במסגרת אשפוזית, גם בניגוד לרצונו של המתבגר.
על המטפל:
אלון צמחוני הוא פסיכולוג קליני, עוסק בבעיות רגשיות מסוגים שונים כחרדה, דיכאון, הפרעות אכילה ופוסט טראומה. מטפל במתבגרים ומבוגרים, יחידים,זוגות והנחיית קבוצות.
