השמנת יתר, אכילה רגשית והפרעות אכילה בקרב ילדים ומתבגרים

ד"ר הגר שמש לב ארי

"אוף אמא, אני שמנה"

"אני לא רוצה ללכת לבריכה כי כולם יראו אותי"

"אני שונא את הגוף שלי"

משפטים כאלה ואחרים, היוצאים מפיהם של ילדים וילדות – קורעים את הלב. השנים האחרונות של מלחמת חרבות ברזל והקורונה הציבו בפני ילדינו אתגרים חסרי תקדים – סגרים, בידוד חברתי, פחד, חוסר יציבות – והם הותירו את חותמם העמוק על בריאותם הנפשית. אחת ההשלכות המדאיגות ביותר היא העלייה החדה בשכיחות הפרעות האכילה, במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים.

כהורים, אנחנו רוצים להגן על ילדינו, אבל לפעמים קשה לנו להבחין בין התנהגות נורמלית לבין סימני אזהרה. מתי צריך לדאוג? איך אפשר לעזור? ומה ההבדל בין בעיית משקל "רגילה" להפרעת אכילה? בכתבה זו ננסה לעשות סדר בנושא המורכב הזה ולתת כלים מעשיים להתמודדות.

למה חשוב לדבר על הפרעות אכילה?

כיום 1 מכל 10 צעירים מתמודד עם הפרעת אכילה כלשהי. עם זאת, כ-70%-80% מהמתמודדים והמתמודדות עם הפרעות אכילה אינם מקבלים טיפול, בין היתר בשל היעדר זיהוי מוקדם של המחלה. לרוב, כשמזהים את ההפרעה, היא כבר בשלב מתקדם מאוד – תוצאה של בושה, הסתרה והכחשה מצד המתמודדים וכן של היעדר מענים זמינים.

מעבר לכך, יש לציין כי גיל ההתבגרות מהווה תקופת סיכון מיוחדת בהתפתחות של בעיות אכילה. הלחץ החברתי והשינויים ההורמונליים והגופניים יוצרים סערה שעלולה להוביל ליחס מורכב לאוכל ולגוף.

אך יש גם מקום לתקווה, מניעה מוקדמת והעלאת המודעות לסימני האזהרה הן קריטיות להצלת חיים. מחקרים מראים כי סיכויי ההחלמה מהפרעות אכילה עומדים על כ-60%, כאשר הסיכוי להחלמה גדל משמעותית ככל שהמחלה מאובחנת מוקדם יותר וההתערבות הטיפולית מהירה יותר.

השמנת יתר אצל ילדים

השמנת יתר אצל ילדים היא בעיה בריאותית וחברתית שיכולה לגרום למחלות, כגון סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם וכולסטרול גבוה. בהיבט הרגשי היא עלולה להשפיע באופן שלילי על הערכה עצמית ולהוביל לדיכאון ולחרדה חברתית.

הסיבות העיקריות להשמנה הן אכילת יתר של מזון לא בריא, חוסר בפעילות גופנית ושעות ארוכות מול המסכים. גם תורשה, מחלות (כמו תסמונת קושינג או בעיות בתפקוד בלוטת התריס), והערכה עצמית נמוכה יכולים לתרום. ילדים שמפגינים הרגלי אכילה לא בריאים יטמיעו את הדפוסים האלה גם בהמשך.

השמנה מוגדרת כאשר משקל הילד לא תואם את גובהו וגילו. כדי לאבחן השמנה, רופא ילדים ימדוד את גובה הילד וימדוד את משקלו כדי לחשב את מדד מסת הגוף (BMI) בהתאם לגילו ולמינו. הרופא לוקח בחשבון גם גורמים נוספים כמו עקומת גדילה, היסטוריה משפחתית, הרגלי אכילה, רמת הפעילות הגופנית ובעיות בריאותיות אחרות.

יש לפנות לרופא אם הילד מתקשה בפעילויות גופניות, חווה ירידה בביטחון עצמי, סובל מקוצר נשימה, הזעה או קשיי שינה. 

כשהאוכל הופך למנחם: אכילה רגשית

אכילה רגשית היא תופעה מורכבת שבה ילדים פונים לאוכל כאמצעי להתמודדות עם מצבים נפשיים, במקום להיענות לצרכים פיזיולוגיים של רעב. זוהי דרך שבה ילדים מנסים לווסת את עולמם הרגשי באמצעות מזון, גם אם אינם חשים רעב אמיתי.

הסיבות לאכילה רגשית הן מגוונות ומורכבות – ילדים עלולים לחפש נחמה במזון כאשר הם חווים רגשות שליליים כמו כעס, פחד, בדידות, שעמום או עצב. לעתים, האכילה משמשת להם כמנגנון הגנה המאפשר להם להתמודד עם מצוקות רגשיות שאינם מצליחים לבטא באופן ישיר.

חשוב להבין כי אכילה רגשית אינה מוגבלת רק למצבים שליליים. ילדים עשויים לפנות לאוכל גם מסיבות חיוביות - כמו שמחה, הנאה, או זיכרונות נעימים מהעבר. המשותף לכל המקרים הוא השימוש במזון כאמצעי להרגעה או לוויסות רגשי, במקום כאמצעי להרגעת רעב. בעוד שזו תגובה אנושית ונורמלית במידה מסוימת, היא יכולה להפוך לבעייתית כשהיא הופכת לדרך ההתמודדות העיקרית.

כיצד תזהו אם ילדכם סובל מאכילה רגשית?

• אכילה מוגברת במצבי לחץ או מצוקה

• חיפוש מתמיד אחר אוכל בזמני שעמום או חרדה

• קושי להבחין בין רעב פיזי לרגשי

• תחושות אשמה לאחר אכילה ו/או אכילה בסתר

• אכילה מהירה ולא מודעת

• אכילה תוך שימוש בהסחת דעת – כמו טלוויזיה או משחקי מחשב

• משקל עודף

כשהאוכל הופך לאויב: הפרעות אכילה

התנהגויות האכילה שלנו מהוות רצף מורכב ומשתנה, החל מדפוסים נורמטיביים וכלה במצבים מורכבים יותר הדורשים התייחסות טיפולית. כאשר דפוסי האכילה מתחילים להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים, הבריאות הנפשית והגופנית, ואף מגבילים את תפקוד האדם היום-יומי – אנו נמצאים בתחום הפרעות האכילה.

הסוגים העיקריים של הפרעות אכילה כוללים:

1. הפרעת אכילה התקפית

• אכילת כמויות גדולות של מזון בפרקי זמן קצרים

• תחושת אובדן שליטה בזמן ההתקף

• תחושות עמוקות של בושה ואשמה

2. בולימיה נרבוזה

• התקפי אכילה בלתי נשלטים

• התנהגויות מפצות כמו הקאות או פעילות גופנית מוגזמת

• הערכה עצמית המושפעת מאוד ממשקל ומראה הגוף

3. אנורקסיה נרבוזה

• סירוב לשמור על משקל גוף בריא

• פחד עז מעלייה במשקל

• הפרעה חמורה בתפיסת דימוי הגוף

• עיסוק אובססיבי בספירת קלוריות

נורות אזהרה שכל הורה צריך להכיר

חשוב לזכור כי על פי נתוני משרד הבריאות, ב-30% מהמקרים המתמודדים עם הפרעות אכילה, הטריגר היה אובדן שליטה שהחל בדיאטה לצורך הרזייה. מכאן כי גם במקרים של השמנת יתר אצל ילדים, יש לשים לב לתסמינים של הפרעת אכילה אשר עשויים להיראות כמו תהליך של ירידה במשקל.

שינויים התנהגותיים ונפשיים

• התבודדות והסתגרות, במיוחד אחרי ארוחות

• מצב רוח ירוד, סימני דיכאון או חרדה

• ערך עצמי נמוך וביקורת עצמית קשה

• שינויים בדפוסי ההתנהגות החברתיים

שינויים בהתנהגויות סביב אוכל

• עיסוק מוגבר וכפייתי במשקל הגוף

• צמצום משמעותי במגוון המזונות

• עיסוק אובססיבי בזמני ארוחות וספירת קלוריות

• התעסקות יתר בבישול ובמזון

• אכילה איטית ומתמשכת במיוחד או חיתוך האוכל לחתיכות קטנות

סימנים גופניים מדאיגים

• שינויי משקל קיצוניים (ירידה או עלייה מהירה)

• חולשה, סחרחורות ואף עילפון

• סימני התייבשות

• הפרעות במערכת העיכול (כאבי בטן, עצירות או שלשולים)

• נפיחות באזור הפנים והצוואר

• רגישות מוגברת לקור וטמפרטורת גוף נמוכה

• עצירה בהתפתחות ושינויים הורמונליים

• הופעת שיער דק (פלומה) על העור

איך נוכל לעזור לילדנו?

התמודדות עם בעיות אכילה בילדים היא מסע מאתגר, אבל עם תמיכה נכונה והתערבות מוקדמת, רוב הילדים מצליחים לפתח יחס בריא יותר לאוכל ולגופם. המפתח הוא לזהות את הקשיים בשלב מוקדם ולפעול מתוך הבנה, אהבה ותמיכה. 

לפניכם 4 דגשים בהתמודדות עם בעיות אכילה אצל ילדים:

1. טיפוח יחס בריא ומאוזן לאוכל ולצורת הגוף: זכרו כי המטרה שלנו כהורים היא לא רק לטפל בסימפטומים, אלא לעזור לילדינו לפתח יחס בריא ומאוזן לאוכל ולגופם, יחס שילווה אותם לאורך כל חייהם. לפעמים הדרך ארוכה ומאתגרת, אבל עם סבלנות, אהבה ותמיכה מקצועית כשצריך, אפשר להגיע למקום טוב יותר.

2. מענה לצרכים הרגשיים: טיפול באכילה רגשית אצל ילדים ומבוגרים מתחיל בזיהוי הרגשות שמובילים אליה. עזרו לילדכם לפתח מודעות לרגשותיו ולמצוא דרכים חלופיות להתמודדות – ציור כשהוא עצוב, ריקוד כשהוא מתוח, שיחה עם חבר כשהוא מרגיש בודד. 

3. עבודה עם ההורים: חלק חשוב מההתערבות הוא פיתוח מודעות עצמית להתמודדויות שיש לנו ההורים עם אכילה וצורת גוף. בנוסף, מתן דגש על דוגמה אישית מצד ההורים בנוגע לתזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה.

4. תמיד בליווי של אנשי מקצוע: הטיפול בהפרעות אכילה מצריך לרוב צוות שעשוי לכלול רופא משפחה, פסיכולוג, דיאטנית קלינית ופסיכיאטר. כאמור, חלק לא מבוטל מהמקרים בהפרעות אכילה התפתחו מתוך אובדן שליטה במהלך דיאטה לשם הרזייה. על כן חשוב מאד להתייעץ עם אנשי מקצוע כאשר אנו מזהים עלייה במשקל או אכילה רגשית אצל ילדים.

על הכותבת – ד"ר הגר שמש לב ארי

פסיכולוגית בהתמחות קלינית בקופת חולים מאוחדת בצוות הפרעות אכילה, ומנהלת את מרכז נווה לטיפול בהפרעות אכילה הממוקם בקשת רפואה במבשרת ציון. בעלת תואר ראשון (BSc) בפסיכולוגיה ופילוסופיה מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני (MA) ושלישי (PhD) בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בר אילן. חוקרת ומפרסמת מאמרים מקצועיים בתחום הפרעות האכילה.

מקורות

https://publichealth.doctorsonly.co.il/2024/11/330382/ https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3739371,00.html https://publichealth.doctorsonly.co.il/2024/11/330382/ https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3739371,00.html