28.07.19
ספיר קינן
ג', בן 30, מתכנת בחברת הייטק, לא מצליח ליצור קשר זוגי משמעותי ויציב, החל להתאמן 6 פעמים בשבוע, להקפיד על תזונה דלת שומן ובריאה מאד, לוותר על סוגים רבים של מאכלים ולמעט באכילה. הוא בודק את המראה שלו במראה ואת היקפי הגוף עיתים תכופות, חש שאינו נראה מספיק טוב, עסוק בניפוח השרירים ובצריכת תוספים שיובילו אותו למראה מושלם. הוא מגביר מעת לעת את פעילותו ואת הדיאטה על מנת להיראות טוב יותר, להיות חזק יותר ולהרגיש תחושת שליטה. האם יתכן כי הוא סובל מהפרעת אכילה?
הפרעות אכילה כמו בולימיה ואנורקסיה נתפסות עבור רבים כהפרעות "נשיות", ורבים נוטים לחשוב כי רק נשים סובלות מהן. עם זאת, גם גברים רבים עשויים לסבול מאחד או יותר סוגים של הפרעות אכילה. למרות זאת, הקריטריונים לקבלת אבחנה של הפרעת אכילה הושפעו לאורך השנים בעיקר מהאופן בו אלו באות לידי ביטוי בנשים. דבר זה מוביל לא פעם לקושי בזיהוי ולתת-אבחון של הפרעות אכילה בגברים.
המחיר הכבד של אידיאל הגוף הגברי
אנורקסיה בקרב נשים ממוקדת בעיסוק מוגבר במשקל וברצון להרזות. עם זאת, אנורקסיה אצל גברים עשויה לבוא לידי ביטוי דווקא ברצון של האדם להתמקד בהדגשת המבנה והצורה של שרירי הגוף, ופחות ברצון להרזות. אלו עשויים להיות עסוקים בהשגת גוף "מושלם" כפי שנתפס על פי אידיאל הגוף הגברי, תוך שימוש בפעילות גופנית אינטנסיבית, ניתוחים פלסטיים, דיאטות שונות לירידה במשקל אשר עשויות לכלול הרעבה עצמית, או בתפריט מצומצם שמתמקד בהעלאת מסת השריר על חשבון בריאות הגוף. מעבר לנזקים הגופניים והנפשיים אשר נגרמים לאדם עם הפרעת אכילה, לאלו נלוות לא פעם הפרעות נוספות, כגון שימוש בחומרים ממכרים, דיכאון וחרדה, עמם האדם ממשיך להתמודד לבדו.
כשאימון כושר מסתיר מצוקה קשה
בשונה מאנורקסיה, בולימיה (או בשמה המלא, בולימיה נרבוזה) מאופיינת בהתקפי זלילה בלתי-נשלטים, בהם האדם צורך כמות מוגזמת של מזון בזמן קצר ביותר, ולאחר מכן עוסק בהתנהגויות 'מפצות', למשל על ידי הקאה מכוונת או שימוש בחומרים משלשלים. התקפי הזלילה הללו, הן בקרב גברים והן בקרב נשים, מאופיינים לא פעם בחוויה של אובדן שליטה, ומובילים לתחושות מצוקה ואשמה קשה.
הביטוי של בולימיה עשוי להיות מעט שונה בגברים, לעומת נשים. כך למשל, המאמצים להתנקות לאחר התקפי זלילה בקרב גברים מאופיינים יותר בדיאטות מוגזמות ועיסוק אינטנסיבי באימונים גופניים. מאפיין זה עשוי להקשות אף יותר לזיהוי בולימיה בקרב גברים, שכן בעוד שהקאות לאחר הארוחה נתפסות חריגות ומדאיגות על ידי הסביבה, פעילות גופנית עשויה להיתפס תקינה ובריאה.
הקושי לפנות לטיפול
בהשוואה לנשים, קיים סיכוי נמוך יותר שגברים עם הפרעת אכילה יפנו לטיפול. מדוע?
• בחברה קיים הסטריאוטיפ המניח שהפרעות אכילה הן "בעיה של נשים".
• בקרב גברים קיימת תפיסה שפנייה לעזרה בקרב גברים מהווה אות לחולשה.
• על כן, הם עשויים לחוש בושה ולהסתיר את קשייהם.
• קושי זה עשוי להוביל לתת-אבחון ולמצוקה רבה בקרב גברים הסובלים מהפרעות אכילה.
• גם גברים אשר כן פונים לטיפול עשויים להיתקל בקושי של מומחים בזיהוי הפרעות אכילה בגברים, דבר המוביל שוב לתת-אבחון ולטיפול לקוי.
המאפיינים שונים – המטרה דומה
על אף ההבדלים בין הפרעות אכילה בנשים ובגברים, לטיפול בהפרעות אכילה יש מטרות דומות בקרב מטופלים ומטופלות כאחד. אלו כוללים:
• הבנת מקורות הקושי וניסיון לקדם שינוי תפיסתי של הדימוי העצמי ושל הגוף.
• התמקדות בהבנת ושינוי האמונות שבבסיס יחסו של האדם אל גופו.
• סיוע בשמירה על משקל תקין.
• הקפדה על אכילה בריאה ומאוזנת.
• התעמקות בהשפעותיה של הסביבה על דימוי הגוף.
על כן, טיפול לרוב יכלול עבודה מערכתית של מומחים שונים, כגון פסיכולוג, דיאטנית ופסיכיאטר במקרה הצורך.
האתגרים של טיפול בגברים עם הפרעות אכילה
הטיפול בגברים עם הפרעות אכילה עשוי לכלול מספר אתגרים ספציפיים:
• ההבניה החברתית של גבריות עשויה להקשות על ביטוי רגשי של גברים בטיפול.
• קושי זה עשוי להצטרף למורכבות ביצירת קשר רגשי בין המטפל לבין המטופל, אשר מאפיין במיוחד מטופלות ומטופלים עם הפרעת אכילה המפחדים לאבד שליטה בחייהם כתוצאה מהטיפול.
• באופן דומה, על אף שנוטים לחשוב שרק נשים מושפעות ממסרים סביבתיים על מראה חיצוני ומשקל גוף, חשוב לזכור שגברים אינם חסינים להשפעות הללו, ומגיבים גם הם ללחצים חברתיים המבקשים להכתיב את מראם החיצוני.
• לבסוף, ההבניה החברתית של גבריות עשויה להקשות עליהם לבטא מצוקה וקושי, דבר שיתרום להסתרה של ההפרעה גם מול המטפל.
על הכותבת - ספיר קינן
ספיר קינן, דוקטורנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בן-גוריון. מחקרה מתמקד בתחומי המגדר והמיניות.
