05.08.19
צוות בטיפולנט
כאשר אנו חושבים על הפרעות אכילה ועל הקשיים הנלווים להן, אנו נוטים לחשוב על דפוסי האכילה הלקויים, הפגיעה בדימוי הגוף והעיסוק האובססיבי באכילה ובמשקל הגוף. לצד זאת, אנשים אשר התמודדו או מתמודדים עם הפרעות אכילה יעידו בדרך כלל על כך שהפרעת האכילה מחלחלת ומשפיעה על היבטי חיים רבים נוספים. אחד התחומים המרכזיים עליהם הפרעות אכילה עשויות להשפיע הוא התחום הזוגי, ובכתבה זו נתאר כיצד הפרעות אכילה משפיעות הן על המתמודד/ת עם הפרעות אכילה והן על בן/בת הזוג וכתוצאה מכך - על הדינמיקה הזוגית.
הפרעות אכילה והשפעתן על הזוגיות
על פניו, הפרעות אכילה הן עניין שבין האדם הסובל מהן לבין עצמו: האדם המתמודד עם הפרעות אכילה הוא שסובל מהדימוי העצמי הירוד, מהחרדה העצומה הנלווית לעלייה במשקל ומהצורך האובססיבי לאכול, להגביל את האכילה ו/או לעסוק בספורט אינטנסיבי או התנהגויות מפצות אחרות אשר מכוונות למניעת עלייה במשקל. אלא שבמסגרת קשר זוגי אינטימי, בו חייהם של בני הזוג כרוכים זה בזה באופן עמוק, הפרעת האכילה אינה יכולה שלא להשפיע על החיים הזוגיים בהיבטים שונים. לדוגמה, אנשים רבים המתמודדים עם הפרעות אכילה עשויים לסרב לצאת לבילויים זוגיים או חברתיים המבוססים על אכילה משותפת, להימנע מהגעה לאירועים חברתיים או משפחתיים המאתגרים את הדימוי העצמי הגופני (למשל, הליכה לים) או מתנגשים עם שעות האכילה הנוקשות או עם צורך נקודתי בביצוע בולמוס אכילה.
הפרעות אכילה מסוימות גם מצריכות משאבי זמן וכסף אשר עשויים לבוא על חשבון צרכים זוגיים אחרים. כך, למשל, חלק מהמתמודדים עם בולמיה עשויים להשקיע סכומי כסף עצומים בקניית מזון המשמש לבולמוסי האכילה ו/או במוצרי דיאטה, משלשלים ומשתנים המכוונים למניעת עלייה במשקל. כמו כן, אנורקסיה ובולימיה עשויות להיות מלוות בהשקעת שעות ארוכות בפעילות ספורטיבית אשר באה על חשבון פעילות זוגית משותפת. היבט נוסף בו הפרעות אכילה עשויות להשפיע על הקשר הזוגי הוא ההיבט המיני: כמעט כל אדם המתמודד עם הפרעת אכילה, מתמודד עם פגיעה בדימוי הגוף שלו. פגיעה זו בדימוי העצמי מתבטאת לא פעם בביישנות גופנית קיצונית, קושי בנקיטת יוזמה מינית (למשל, מתוך חשש מדחייה), קשיים בתפקוד המיני והיעדר ספונטניות (למשל, קושי לקיים יחסי מין שעות ארוכות לאחר האכילה).
הדינמיקה הזוגית סביב הפרעת אכילה: הסתרה ודאגה
מעבר להיבטים אלו המשפיעים ולעתים אף מכתיבים את השגרה הזוגית, הפרעות אכילה מחלחלות באופן עמוק אל הדינמיקה ואל הקשר המתעצב בין בני הזוג. חלק מהמתמודדים עם הפרעות אכילה משקיעים מאמצים רבים בהסתרת הפרעת האכילה או חלק מהסימפטומים שלה מבן/בת הזוג. הסתרה זו עשויה להתבטא בהתחמקויות וחוסר כנות, שקרים של ממש ותחושה כללית של ריחוק הנובעת מכך שבן הזוג אינו ער להיבט מרכזי ולגורם מצוקה משמעותי ביותר בחייו של בן/בת הזוג המתמודד עם הפרעת אכילה. כאשר קיומה של הפרעת האכילה מתגלה, במכוון או בטעות, בן הזוג עשוי להרגיש מרומה, להיפגע מחוסר האמון ולחוות חששות רבים לגבי משמעות ההפרעה.
גם במידה ובן הזוג ער להפרעת האכילה, קיומה עלול להשפיע באופנים שונים על הדינמיקה הזוגית הנבנית בין בני הזוג. ראשית, הפרעת אכילה עשויה לעורר הן דאגה וחרדה משמעותיות (ומוצדקות!) למצבו הבריאותי של בן הזוג המתמודד עמה, והן חששות לגבי השפעות ההפרעה בהמשך על הפריון, היכולת להוות מודל חיובי לילדים העתידים לבוא והיכולת הכללית לתפקד, לבלות ולעבוד על אף נזקיה המתמשכים של ההפרעה. כמו כן, הפרעות אכילה מעוררות פעמים רבות כעס רב מאחר והן נובעות, כביכול, מ"בחירה חופשית" של האדם עצמו: מחלה פיסית נתפסת בדרך כלל כ"גזירת גורל" אך הפרעות רגשיות, ובפרט הפרעות אכילה, נתפסות לא פעם כבחירה אישית של האדם. הכעס המתעורר סביב חוסר היכולת/הרצון לוותר על הפרעת האכילה עשוי להביא לחיכוכים, מתחים והאשמות, לשימוש באיומים ולהפעלת לחץ רב על בן הזו הסובל ממנה. לחץ זה עשוי להיות הרסני לקשר הזוגי מאחר ואנשים המפתחים הפרעות אכילה ומתמודדים עמן לאורך שנים בדרך כלל "מכורים" או קשורים באופן עמוק להפרעת האכילה, מתקשים קושי עמוק ואמיתי לוותר עליהן ועשויים להפגין התנגדות ותוקפנות לנוכח ניסיונות "לקחת מהם" את הפרעת האכילה. לצד זאת, ברמה מודעת יותר או פחות, עשויות להתקיים תחושות של כעס ואכזבה מבן הזוג אשר "הסכים" הסכמה שבשתיקה להתנהגות הרסנית ומסוכנת כל כך.
כך, נוצר מצב טרגי בו הפרעת האכילה מנהלת את הקשר הזוגי כאשר בני הזוג נכלאים במעגל שלילי הפוגע הן בהתנהלות הזוגית היומיומית והן בתחושות הקרבה, האמון והאינטימיות. באופן טבעי, פגיעות אלו מגבירות את הסיכון להיווצרותם של שחיקה זוגית, משבר זוגי ומריבות זוגיות תכופות.
איך מתמודדים?
בעוד שבעשורים האחרונים פותחו ונבחנו מחקרית מודלים טיפוליים שונים המכוונים לטיפול ומניעת הפרעות אכילה, הדרך לסייע לזוגות בהם אחד מבני הזוג מתמודד עם הפרעות אכילה כמעט ולא זכתה לתשומת לב. לצד זאת, המחקרים והמאמרים המועטים שפורסמו בתחום מצביעים על כך שזוגות המתמודדים עם הפרעות אכילה אכן זקוקים לעזרה מקצועית ואף יכולים להיתרם ממנה. בחלק מהמקרים בני הזוג יפנו אל טיפול זוגי מתוך תחושה שהפרעת האכילה פוגעת בזוגיות שלהם, אך במקרים רבים בני הזוג פונים לטיפול עקב קשיים נלווים (מריבות, קשיי תקשורת) ורק בטיפול לומדים לזהות את מידת השפעתה של הפרעת האכילה על חייהם הזוגיים.
טיפול זוגי לזוגות אלו מהווה הזדמנות חשובה להצפת הפרעת האכילה ומשמעויותיה על פני השטח, ולמניעת מצב בו מתקבע סטטוס קוו הנותן לגיטימציה לקיומה של הפרעת אכילה ולכך שהפרעת האכילה מנהלת את החיים הזוגיים. כמו כן, טיפול זוגי מסייע ביצירת דפוסי תקשורת חיוביים ואפקטיביים ומאפשר לבני הזוג להתמודד עם החיכוכים הנלווים להפרעת האכילה, עם הקשיים בתחום המיני, עם נושאים הנוגעים לגבולות הבין אישיים (למשל, האם זכותו של בן הזוג להעיר על הרגלי האכילה?), ועם הדאגות והחששות הנלווים להפרעת האכילה והשפעותיה העכשוויות והעתידיות. חשוב גם לציין כי רבים מהאנשים המתמודדים עם הפרעות אכילה הם בבסיסם אנשים המתמודדים עם קונפליקטים וקשיים סביב נושאים של אינטימיות, עצמאות, נפרדות ואמון, ובאופן טבעי קשיים אלו באים לידי ביטוי בתחום הזוגי. פעמים רבות הפנייה אל טיפול זוגי אף מבליטה את השפעת הפרעת האכילה על הקשר הזוגי ובכך מהווה גורם מוטיבציה לפנייה של בן הזוג המתמודד עם הפרעות אכילה לטיפול פסיכולוגי פרטני אשר יסייע בהתמודדות.
