04.02.16
צוות בטיפולנט
על מה אתם חושבים כאשר אתם חושבים על הפרעות קשב וריכוז בגילאי הילדות? סביר להניח שהדימוי הראשון שעולה בדעתכם הוא דימוי של ילד שובב או מעט פרוע. זאת, למרות שבאופן רציונלי ברור לנו שגם ילדות ונערות, ולא רק ילדים ונערים, מתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז. מה קורה, אם כך, לילדות המתמודדות עם בעיות קשב וריכוז? האם הן מאובחנות ומטופלות כראוי, והאם התייחסות אליהן צריכה להיות שונה מההתייחסות לה זוכים ילדים ונערים עם בעיות קשב וריכוז?
ילדות עם הפרעות קשב וריכוז - יש דבר כזה?
מחקרים רבים שנערכו בעשורים האחרונים מצביעים על כך שבנים ובנות זוכים ליחס שונה ומקבלים מסרים שונים כמעט מיום לידתם בנוגע להתנהגות המצופה מהם. בהתאם, כבר בגיל הרך ובוודאי ובוודאי בגילאי הגן ובית הספר, אנחנו כבר עדים לכך ש"בנות הן עדינות ורגועות יותר" בעוד שבנים "יותר פרועים, שובבים ומוחצנים". כתוצאה מכך, תסמיניהם של הפרעות הקשב והריכוז נוטים להיות בולטים יותר בקרב בנים ביחס לבנות: ילד אימפולסיבי ותזזיתי המתקשה להתרכז לאורך זמן יפגין פעמים רבות התנהגות "ליצנית", יציק ויפריע, ואף יגלוש בקלות להתנהגות אלימה ואגרסיבית. לעומת זאת, ילדה עם הפרעות קשב וריכוז אשר גדלה תחת המסרים התרבותיים לפיהן "בנות צריכות להיות עדינות" תתקשה פעמים רבות להחצין את קשייה. היא תדכא את הצורך בתנועה, תשקיע מאמצים רבים בהבנת חומר הלימודי ובעמידה בקודים חברתיים, ותסתיר באופן יעיל יותר את קשייה. כתוצאה מכך, ילדות עם הפרעות קשב וריכוז עשויות שלא להיות מאובחנות ומטופלות, ולשלם על תת האבחון מחירים כבדים בתחום הלימודי, הרגשי והבין אישי. ילדות עם הפרעות קשב וריכוז שאינן מאובחנות עשויות לא רק להתמודד עם קשיים משמעותיים בתחום הלימודי אלא גם להפנים דימוי עצמי שלילי סביב הקשיים הלימודיים, התפקודיים והחברתיים שאינם מובנים ואינם זוכים להכרה וטיפול מתאימים.
על אף כל האמור לעיל, מספר סימנים עשויים להעיד על קיומן של הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדות:
הסימנים ה"קלאסיים": סימנים קלאסיים לקיומן של הפרעות קשב וריכוז (בקרב בנים ובנות) הם קושי בשמירה על קשב לאורך זמן ובהימנעות מהסחות דעת, "מעופפות", חוסר תשומת לב לפרטים ונטייה לשגיאות טיפשיות, חוסר סדר וקשיי התארגנות.
פער בין היכולת להישגים בפועל: סימן לקיומן של הפרעות קשב וריכוז בקרב בנות הוא פער משמעותי בין האינטליגנציה ומידת השקעה הלימודית לבין ההישגים בפועל. מצב זה מעיד במקרים רבים על כך שהילדה אינה ממצה את הפוטנציאל האינטלקטואלי שלה וכי הלמידה שלה אינה אפקטיבית דיה, ומצב זה עשוי להצביע בחלק מהמקרים על קיומן של הפרעות קשב וריכוז.
אימפולסיביות: כאשר אנו חושבים על הרכיב האימפולסיבי של הפרעות הקשב והריכוז, אנו חושבים בדרך כלל על התוקפנות שמפגינים בנים עם הפרעות קשב וריכוז. האימפולסיביות של בנות עם הפרעות קשב וריכוז, לעומת זאת, עשויות לבוא לידי ביטוי באופן שונה - בהתקפי בכי, ב"דרמות" בתגובה לעלבונות או אירועים מינוריים יחסית ובתוקפנות מילולית.
נוקשות: ילדים וילדות עם הפרעות קשב וריכוז מתקשים פעמים רבות להתמודד עם שינויי שגרה הנחווים על ידם כמאיימים ומלווים בקושי. בנים, כאמור, עשויים להחצין את הקושי ו"להתנהג לא יפה" סביב שינויים בשגרה אליה הם מורגלים, אך בנות עם הפרעות קשב וריכוז יבחרו בדרך כלל באסטרטגיית התמודדות אחרת אשר תתבטא בנוקשות וניסיון להימנע מכל שינוי בשגרה. כך, למשל, ילדות עם הפרעות קשב וריכוז עשויות להירתע מפעילויות הנחשבות למהנות (מסיבת פיג'מות, טיול) מאחר והן מהוות חריגה מהשגרה, או לדרוש מראש מידע מפורט ומדויק על לוחות הזמנים והפעילויות.
קשיים חברתיים: על אף שבנות עם הפרעות קשב וריכוז לומדות בשלב מוקדם יחסית של חייהן לווסת את גילויי התוקפנות האופייניים לבנים עם הפרעות קשב וריכוז, קשיים חברתיים עשויים לעורר חשד לקיומן של הפרעות קשב וריכוז. כך, למשל, חוסר הקשב והאימפולסיביות הנלווים להפרעות הקשב עשויים להקשות על הילדה לקרא נכון את המפה החברתית ולדכא תגובות בין אישיות בלתי הולמות. כמו כן, במידה והילדה מפגינה התנהגות מוחצנת, אימפולסיבית או אגרסיבית גלויה יותר, יש סיכוי סביר שתספוג על כך גינוי חברתי משמעותי יותר מהגינוי החברתי אותו היה סופג ילד עם התנהגויות דומות.
חשוב להדגיש כי הסימנים שהוצגו אינם מהווים עדות ברורה לקיומן של הפרעות קשב וריכוז, אלא מהווים "נורות אזהרה" בלבד. קשיים חברתיים, נוקשות וקשיים לימודיים עשויים לנבוע ממגוון קשיים רגשיים (חרדה, חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך ועוד), וחשוב לבחון לעומק את מקורם.
הפרעות קשב וריכוז של ילדות - איך מטפלים?
השלב הקריטי והבעייתי ביותר בטיפול בילדות עם בעיות קשב וריכוז הוא שלב האיתור והאבחון. לאחר שאובחנה הפרעת קשב וריכוז ניתן יהיה לבחור באפיקי הטיפול הסטנדרטיים הכוללים טיפול תרופתי לשיכוך תסמיני ההפרעה, ריפוי בעיסוק לשיפור התפקוד היומיומי (למשל, סיוע סביב קשיי ההתארגנות), סיוע לימודי במידת הצורך ופנייה אל טיפול פסיכולוגי, במידה והפרעת הקשב והריכוז הביאה להיווצרות קשיים בתחום הרגשי ו/או הבין אישי.
לצד זאת, כאשר מדובר בילדה עם הפרעת קשב וריכוז חשוב לשים לב למספר היבטים:
זהירות - תת טיפול: הלחצים החברתיים המופעלים על ילדות לאימוץ עמדה נוחה ומרצה עלולה להביא לכך שיסתירו חלק ניכר מקשייהן גם לאחר שאובחנו כבעלות הפרעות קשב וריכוז. לכן, נסו להיות ערים לא רק לרמת תפקודה של הילדה בכל היבטי החיים אלא גם לחוויה הסובייקטיבית שלה. למשל, חשוב לשים לב האם מחירם של הציונים הטובים וההתנהגות המופתית בכיתה אינו השקעת מאמצים ומשאבים רגשיים עצומים.
זהירות - טיפול יתר: הילדה טום-בוי, שובבה ותוססת? אל תמהרו לסווג מאפיינים אלו כביטוי של הפרעות הקשב והריכוז ושאלו את עצמכם בכנות איך הייתם מתייחסים אליהם אילו היו מופיעים אצל ילד. במילים אחרות, תנו לילדה להיות מי שהיא גם אם היא "לא מתנהגת כמו ילדה".
שימו לב להיבט החברתי: בנות עם הפרעות קשב וריכוז אמנם נוטות פחות מבנים עם הפרעות קשב וריכוז לקטטות ועימותים אלימים, אך נדרשות למיומנויות בין אישיות מתוחכמות יותר כבר בגיל צעיר. לכן, חשוב לשים לב האם הילדה רק "שורדת" ברמה החברתית, או מצליחה לייצר קשרים משמעותיים של ממש. למשל, האם היא מאמצת עמדה נגררת ומרצה מאחר והיא מתקשה להבין את הקודים החברתיים ומעדיפה לצמצם את נוכחותה כדי לשמור על קשריה? האם היא בוחרת חברות חיוביות? האם היא מפצה על קשייה החברתיים במנגנונים כמו אינטלקטואליזציה, יהירות או אדישות מעושה?
שימו לב לנושא הדימוי העצמי: הן ילדים והן ילדות עם הפרעות קשב וריכוז פגיעים יותר להתפתחות דימוי עצמי נמוך, אך נטייתן של ילדות להפנים ולא להחצין את קשייהן, והלחץ שהן חוות לאימוץ התנהגות מרצה, נוחה ו"נשית"- עשויים להגביר תחושות של אשמה, אכזבה עצמית וחוסר ערך. לכן, בדקו כי לילדה יש דימוי עצמי יציב וגבוה, ופנו אל טיפול פסיכולוגי במידת הצורך.
למידע נוסף אודות הפרעות קשב וריכוז
