מתקשה להתאושש ממה שקרה? בין הפרעת הסתגלות לפוסט טראומה

צוות בטיפולנט

במהלך חיינו, כולנו חווים לעתים אירועים קשים, או עוברים תקופות לחוצות במיוחד. מהתחלה של עבודה חדשה ומלחיצה, דרך משבר כלכלי, קשיים עם הילדים, בעיות בריאות, או אובדן אדם קרוב. חלק מאיתנו חווה גם אירועים נקודתיים מטלטלים כגון תאונת דרכים, פיגוע, תקיפה מינית ועוד. בחלק מהמקרים, נתקשה במיוחד להתאושש, נחוש תחושות שליליות שונות ונתקשה לתפקד כפי שתפקדנו פעם. מה קורה לנו?

טבעי ושכיח לקחת קשה אירועים קשים. אבל אם הקושי מתמשך ומשבש את החיים, יכול להיות כי מתפתח מצב הדורש התייחסות. בהקשר זה, רצוי להכיר 3 הפרעות נפשיות המתעוררות בתגובה לחשיפה לאירוע טראומטי או גורם מעורר דחק: הפרעת הסתגלות, הפרעת דחק אקוטית (או חריפה), והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). חשוב להבחין ביניהן כי למרות הדמיון יש להן מאפיינים שונים, מהלך התפתחות אחר, ובהתאם דרכי טיפול אחרות. זיהוי נכון הוא מפתח לטיפול מדויק ומתאים, ויכול לסייע להקלת המצוקה, הפחתת תסמינים, ובחלק מהמקרים למנוע התפתחות של הפרעה כרונית.

מה היא הפרעת הסתגלות?

הפרעת הסתגלות מתעוררת בתגובה לאירוע טראומטי או גורם מלחיץ. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות: עם מאפיין בולט של מצב רוח מדוכא, חרדה, או שילוב של השניים, או להתבטא בהפרעת התנהגות, או בשילוב עם חרדה ודיכאון. בכל המקרים התגובה אינה מותאמת לחומרת או לעוצמת האירוע או הגורם המלחיץ וישנה מצוקה ופגיעה ניכרת בתפקוד בתחומי חיים שונים. התסמינים השונים צריכים להופיע תוך 3 חודשים מהחשיפה לגורם המלחיץ, ולהסתיים עד 6 חודשים מתום החשיפה. כמו-כן, אם התסמינים תואמים קריטריונים של הפרעה נפשית אחרת, היא זו אשר תאובחן.

האירוע או הגורם המלחיץ בבסיס ההפרעה יכול להיות מאורע יחיד, כמה מאורעות, או אירועים חוזרים או מתמשכים. דוגמאות לאירועים כאלה: גירושין, מחלה, בעיות כלכליות, אך גם אירועים המהווים חלק ממסלול התפתחות טבעי של אדם כמו יציאה מבית ההורים לעצמאות, הקמת משפחה, או פרישה.

• צפו עכשיו: טראומה ופוסט טראומה
  

  
• טיפול בטראומה

  
• על זיהוי וטיפול בטראומה

  

מה הן הפרעות פוסט טראומטיות?

הפרעת דחק אקוטית והפרעת דחק פוסט טראומטית הן הפרעות דומות אשר ההבדל המרכזי ביניהן הוא התזמון בו הן מתפרצות. הפרעת דחק חריפה מתעוררת לפי ההגדרה בסמוך לחשיפה לאירוע הטראומטי, החל מ-3 ימים לאחריו, ויכולה להימשך עד חודש ממנו. לעומתה, הפרעת דחק פוסט טראומטית תאובחן רק החל מחודש לאחר האירוע. בחלק מהמקרים, הפרעת דחק חריפה תתפתח בהמשך להפרעת דחק פוסט טראומטית. זו סיבה נוספת מדוע חשוב כל כך לזהות באופן מדויק את ההפרעה, ולקבל מענה טיפולי מתאים.

התסמינים המרכזיים בהפרעות אלה הם חוויה מחודשת של הטראומה (בדרך של זיכרונות מטרידים, פלשבקים, סיוטים), תגובות בהלה, עוררות יתר, לצד ניסיונות להימנע מכל דבר המזכיר את האירוע, קשיי שינה, כעס, מחשבות שליליות על עצמו או על העולם, ולעתים גם תסמינים דיסוציאטיבים. כל אלה גורמים למצוקה קשה ופוגעים בתפקוד.

אירוע ייחשב טראומטי, כלומר יענה על קריטריון הבסיס לאבחון ההפרעות, רק בתנאים ספציפיים: כאשר מדובר בחשיפה ישירה לאירוע המאיים על החיים או מקרה של אלימות מינית, או בעדות מגוף ראשון לאירוע כזה אשר חווים אחרים. חשיפה עקיפה תיחשב רק כאשר מדובר באדם קרוב והאירוע אלים או מקרי, או במקרים של חשיפה חוזרת לפרטים אודות אירועים כאלה במסגרת מקצועית (למשל במקרה של מגישי עזרה ראשונה או אנשי משטרה).

אז איך מבחינים?

אפשר להצביע על 3 הבדלים מרכזיים בין הפרעת הסתגלות לשתי ההפרעות הפוסט טראומטיות:

1) סוג האירוע או הגורם בבסיס ההפרעה: בהפרעת הסתגלות הגורם המלחיץ יכול להיות מכל סוג ומכל דרגת חומרה, בעוד שבהפרעות פוסט טראומטיות מדובר באירוע חמור בעל מאפיינים ספציפיים.

2) תזמון ומשך ההפרעה: בעוד שהפרעת הסתגלות יכולה להתפרץ מיד לאחר האירוע ולהימשך עד 6 חודשים לאחר תום החשיפה אליו, הפרעת דחק אקוטית תאובחן רק החל מהיום ה- 3 מהאירוע ועד לחודש ממנו, והפרעת דחק פוסט טראומטית רק החל מחודש לאחר החשיפה.

3) אופי והיקף התסמינים: כאמור, אין חפיפה מלאה בין התסמינים של ההפרעות השונות. אם אדם נחשף לאירוע טראומטי, והוא סובל מתסמינים העומדים בקריטריונים של אחת מההפרעות הפוסט טראומטיות, הוא יאובחן בה ולא בהפרעת הסתגלות. לעומת זאת, אדם יכול להיות מאובחן בהפרעת הסתגלות כאשר הוא סובל מחלק מהתסמינים של 2 ההפרעות הפוסט טראומטיות אך לא מכולם, או במקרה שיש לו את כל התסמינים אך הוא לא נחשף לאירוע התואם להגדרה של "אירוע טראומטי" של הפרעות אלה.

אז מה עושים?

אז אם אדם עבר תאונת דרכים ועתה הוא סובל ממצוקה רגשית ומתקשה לתפקד, האם יש לו הפרעת הסתגלות או פוסט טראומה, או שאולי בכלל משהו אחר?

לא כל כך מהר. המידע הבסיסי יכול לעזור, אבל עדיין לא יהיו לנו תשובות מלאות לשאלות האלה, וממילא רק איש מקצוע מוסמך יכול לתת את האבחנה. בנוסף, כמובן שלא תמיד מדובר בהפרעה מלאה, אלא לעתים בכמה תסמינים המבטאים קושי, וגם אליהם כדאי להתייחס. בשל כך, כאשר יש קושי גדול בעקבות אירוע או תקופה קשים, חשוב לפנות לטיפול בכדי לאפיין את הקשיים, ולקבל את התמיכה והסיוע הדרושים. בכל מקרה, מועיל להיות מודעים לנושא, להכיר את ההפרעות השונות ואת דרכי הטיפול המוצעות, ולקחת חלק בעיצוב המענה הטיפולי המתאים עבור כל אחד ואחת. 

מקורות

DSM-V (2013) American psychiatric association: diagnostic and statistical manual of mental disorders, Fourth Edition. American Psychiatric Press

Grubaugh, A. L. (2014). Trauma and stressor-related disorders: Posttraumatic stress disorder, acute stress disorder, and adjustment disorders. In D. C. Beidel, B. C. Frueh, & M. Hersen (Eds.), Adult psychopathology and diagnosis (pp. 387–406). John Wiley & Sons, Inc